המשבר עם לבנון: רון בן ישי מסביר
שרת האנרגיה קארין אלהרר נפגשה היום (חמישי) לפגישת עדכון עם המתווך האמריקני למו"מ על הגבול הימי עם לבנון, עמוס הוכשטיין. בניגוד לציפיות, בפגישה לא הוצגה התייחסות לבנונית כלשהי לסוגיות שבמחלוקת - חרף איומו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה אתמול לפגוע באסדת כריש.
מבחינת ישראל, המטרה במו"מ היא לפתור את הסוגיה ארוכת השנים על הגבול הימי עם לבנון, דבר שמשרת גם את האינטרסים של ארץ הארזים שנמצאת במשבר כלכלי חמור, ושזקוקה לגז שאולי נמצא בשטחים שבמחלוקת. עם זאת, נראה שעל אף משבר האנרגיה החריף בלבנון, ההנהגה הלבנונית טרם החליטה האם לנהל מו"מ רציני עם ישראל שיביא לפתרון הסוגיה ויטיב עם אזרחיה.
הוכשטיין עצמו אמר כי "צמצמנו חלק מהפערים, היו לנו שיחות טובות. אחרי שאחזור מסעודיה נמשיך בדיונים. צריכה להיות הסכמה הדדית בין ישראל ללבנון, והתפקיד של ארה"ב הוא לעזור להגיע להסכם שישרת את האינטרסים של שתי המדינות. אנחנו מעריכים שעשינו התקדמות טובה גם בלבנון וגם בישראל".
בישראל ישנה אכזבה קשה מהדברים ששמעו מהמתווך האמריקני, שכאמור לא דיווח על התגמשות כלשהי מצד הלבנונים. בירושלים הייתה ציפייה שבזמן ביקורו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בישראל תהיה התקדמות לכיוון הסכם, וההתפתחות הנוכחית מדאיגה במיוחד על רקע איומיו של נסראללה.
הגעת אסדת כריש לישראל עוררה את חמתם של הלבנונים בעקבות הסכסוך על הגבול הימי-הכלכלי בין ישראל ללבנון. האסדה נמצאת סמוך לשטחים שבמחלוקת, ומדובר באזור עם פוטנציאל למציאת מאגרי גז שעשויים לשפר דרמטית את מצבה הכלכלי הרעוע של ארץ הארזים. במטרה להגן על האסדה, ועדת הכלכלה אישרה בתחילת יוני אזור אסור לשיט במרחק של כ-500 מטר משוליה החיצוניים של האסדה, וברדיוס של 1,500 מטרים סביב מיקום האסדה.
בישראל מתכוונים להפיק גז ממאגר כריש - שמבחינת ישראל לא נמצא בשטח שבמחלוקת - כבר השנה. לבנון, שסובלת ממשבר אנרגיה קשה - כנראה החמור בהיסטוריה שלה - זקוקה באופן נואש לפיתוח מאגרי הגז הטבעי שייתכן שנמצאים בטריטוריה הימית שבמחלוקת. אזרחי המדינה סובלים מהפסקות חשמל תדירות ולעיתים זוכים לאספקה במשך שעות ספורות בלבד ביום. בנוסף, פיתוח מאגרי הגז הטבעי יכול לסייע להוציא את הכלכלה הלבנונית מהתהום שאליה צללה בשנים האחרונות, שכוללת צניחה במטבע המקומי ואינפלציה אדירה.
נסראללה: "לא מבטיחים כלום לאף אחד"
נסראללה, נזכיר, התייחס אתמול לראשונה ליירוט שלושת הכטב"מים שהיו בדרכם לאסדת הגז כריש, וטען כי שוגרו לשם "במטרה שטילים יפגעו בהם, כדי שמי שעובד באזורים האלה יידעו שהם אינם בטוחים". בנאומו איים חסן נסראללה ואמר כי "מסר הכטב"מים הוא רק ההתחלה. רשמו את המשוואה הבאה - אנחנו נגיע לכריש, ולמה שמעבר לכריש, ומה שמעבר לכך. אנחנו עוקבים אחרי כל השדות, הבארות והרציפים לאורך הגבולות. אם אתם רוצים למנוע מלבנון לממש את זכותה להציל את עצמה על ידי הוצאת הנפט והגז, איש לא יוכל להוציא נפט וגז".
נסראללה התייחס גם לביקורת מתוך לבנון על שיגור הכטב"מים לאסדה ואמר: "היו שאמרו שפעלנו מחוץ להסכם. איזה הסכם? לא הסכמנו עם אף אחד ואנחנו לא מבטיחים כלום לאף אחד. מי שמבטיח לאמריקנים שההתנגדות לא תעשה כלום מרמה אותם ומרמה את עצמו".
לדבריו, "שיגרנו כמה כטב"מים שאינם חמושים. הסכמנו שנשלח כטב"מים שישראל תיירט אותם כי אנחנו רוצים שטילים יפגעו בכטב"מים כדי שמי שעובדים באזורים האלה ידעו שהם אינם בטוחים. לראשונה בהיסטוריה של ישראל, שלושה כטב"מים שוגרו לעברה בו זמנית. עד כה שוגרו כטב"מים מהרצועה, מסוריה - אך בכל פעם שוגר כטב"ם אחד. מעולם לא שלושה בו זמנית".
נסראללה אמר כי "נפט וגז הם הדרך היחידה של לבנון לצאת מהמשבר אותו היא עוברת. המצב מאוד קשה והכסף מהבנק העולמי לא יפתור את המשבר. יש בחודשיים הקרובים הזדמנות פז להציל את לבנון, ועלינו לנצל אותה עכשיו. קלף המיקוח ומקור הכוח היחיד של לבנון במשא ומתן לרישום הגבול הוא ההתנגדות וכוחה. עלינו לנצל את נקודת הכוח הזאת. זו לא מלחמה פסיכולוגית, אנחנו רציניים בנושא זה".
הוא המשיך ואיים באומרו כי "יש לנו אפשרויות בים, באוויר וביבשה. כולן על השולחן. נגיב בהיקף המתאים, בזמן המתאים ובאופן המתאים. המלחמה מכובדת בהרבה מהמצב אליו לבנון הולכת עכשיו - קריסה ורעב".
פרשננו רון בן ישי ציין כי נסראללה אמנם יודע שפיצוץ האסדה יהווה הכרזת מלחמה, אך בפועל הוא לא מנסה להשמיד את האסדה - אלא רק יוצר "ענן של איומים", שמפחיד את הקהילה הבינלאומית ואת ממשלת לבנון. למעשה, ישנה אמירה של חיזבאללה לממשלת לבנון, שלפיה הוא לא יאפשר לה להגיע להסכמות עם ישראל. לפי בן ישי, הבעיה העיקרית עם הכטב"מים היא הנחילים - ניתן להפעיל אותם בכמויות גדולות ולהרכיב עליהם חומר נפץ, ומאחר שממילא קשה ליירט אותם, הם עלולים להוות בעיה לישראל.
השטח שנמצא במחלוקת בין ישראל ללבנון הוא קטן מאוד, באופן יחסי. מדובר ב-860 קמ"ר במים הכלכליים, שמאגר כריש נמצא בקצה שלהם, באזור שסמוך לשטח שבמחלוקת אך נמצא בשליטת ישראל. עבור ישראל השטח שבמחלוקת מהווה פחות מ-2% מהשטח הכולל של המים הכלכליים שלה, ועבור הלבנונים כ-3%. כבר בשנת 2012 אותתה ישראל שהיא מוכנה ללכת לקראת הלבנונים ולחלק את הזכויות באזור ביחס של 42:58 לטובת ביירות. עם זאת, עד כה לא נרשמה התקדמות משמעותית בשיחות, שנפסקות ומתחדשות מעת לעת בתיווך אמריקני מאז שנת 2000.
