עם העברת החוק לפיזור הכנסת באופן סופי הבוקר (יום ה') נדחקו כמה חוקים שלא הושגה הסכמה על העברתם בין האופוזיציה והקואליציה. חוקים בעלי חשיבות לאוכלוסיות רבות בישראל שיתעכבו לפחות עד לאחר הבחירות, אף שיש עליהם קונצנזוס עקרוני, בגלל משחקי כוחות פוליטיים.
העברת החוק לפיזור הכנסת, הבוקר
(צילום: ערוץ כנסת)
"חוק המטרו", למשל, חשוב לקידומו של פרויקט התשתית הגדול בתולדות ישראל לרשת רכבות תחתיות בגוש דן. אחרי שהופרד מחוק ההסדרים ועבר בקריאה ראשונה, בימים האחרונים נעשו מאמצים להעברתו, ואמש הסכימה האופוזיציה לתמוך בתמורה לביטול הפרשת ח"כ עמיחי שיקלי מימינה. השר גדעון סער מתקווה חדשה התנגד, גם גורמים בימינה - והמטרו נשאר בחוץ.
מהו בדיוק חוק המטרו? הוא מגדיר את המטרו כפרויקט לאומי, הגדרה שמייתרת הסתייגויות של ראשי ערים וחברות שונות מולו. בנוסף הוא נותן עדיפות לפרויקט הזה בעת התקשרויות של המדינה עם גופים מבצעים בשלל פרויקטים. כדי לשחרר את העבודה, החוק אף מייצר מנגנוני החלטה מהירים יותר מהמקובל כדי שהפרויקט יואץ. כך לדוגמה, עד כה אושרו חלקים משניים משלושת הקווים תוך שנתיים של דיונים עליהם בלבד. דיונים שעל פי גורמים בכירים לשעבר היו אמורים להימשך שבע עד שמונה שנים.
איגודו כחוק, אומרים גורמים במשרד התחבורה, מאפשר לייצר תהליכי עבודה מוסכמים כדי שתהיה ודאות של התקדמות. שכל הגופים המשיקים לפרויקט יהיו מחויבים לו - עשרות גורמים, החל מתאגידי המים המקומיים שעל פי החוק צריכים לתת לו עדיפות, דרך חברת החשמל ועד לעיריות השונות שהמטרו יעבור בהן. כעת, הפרויקט יתקדם ללא הדחיפה הזו, שלא ברור מתי תגיע, לנוכח האפשרות שגם אחרי הבחירות לא תוקם ממשלה.
סוגיית המטרו הובילה לעימותים גם בתוך הקואליציה היוצאת - בעבודה האשימו את יש עתיד שלא נאבקו למען העברת החוק. מנגד, נמתחה ביקורת על יו"ר העבודה, שרת התחבורה מרב מיכאלי, על שלא פעלה מוקדם יותר לקידום החוק, במקום ברגע האחרון. כמחאה על כך שהמטרו לא נכלל בהסכמות - חברי הכנסת של העבודה לא נכחו בהצבעה הסופית על פיזור הכנסת, וחברי ישראל ביתנו נמנעו.
השגריר פנה, הח"כים לא שעו
עוד שני חוקים שלא הושגה עליהם הסכמה נוגעים למאמץ להכניס את ישראל לתוכנית הפטור מוויזה לארצות הברית. אחת מהצעות החוק שלא עברו לבסוף מאפשרת גישה למידע שנמצא בדרכונו של הנוסע, כלומר מסירת פרטים מביקורת הגבולות הישראלית לאמריקנים כבר בזמן הצ'ק אין, כדי לאפשר את הסירוב עוד לפני ההמראה; החוק השני אמור להכשיר כלים מתקדמים לחיפוש תבניות ודפוסים עברייניים בתחומי הטרור והלבנת ההון.
באופן חריג, שגריר ארה"ב בישראל טום ניידס הצטרף שלשום ללחצים על האופוזיציה ודחק בחברי הכנסת של הליכוד לאשר את החוקים שממתינים לצורך המהלך. "אני עובד מסביב לשעון מאז שהגעתי כדי לעזור לישראל לעמוד בכל הדרישות להצטרף לתוכנית הפטור מוויזה", כתב השגריר בטוויטר. "אל תאבדו מומנטום עכשיו. זה יעזור לאזרחי ישראל לנסוע לארה"ב - שימו אותם במקום הראשון!". נראה שגם פנייתו לא עזרה.
עם זאת, סוגיית החקיקה היא לא הגורם היחידי שעלול לעכב את הצטרפות ישראל לתכנית הפטור מוויזה. התנאי הבסיסי להצטרפות לתוכנית הוא שישראל תרד אל מתחת ל-3% סירוב בבקשות הוויזה. בחודש ספטמבר הקרוב מסתיימת השנה הפיסקלית בארה"ב, אך כעת מתברר שהשגרירות שלה תוכל לקבוע את אחוז הסירוב רק לקראת אביב 2023, דהיינו פברואר-מרץ.
