לפיד גינה את "ההתקפה הרוסית על אוקראינה"
(צילום: לע''מ)
האמריקנים פנו לישראל להצטרף כתומכת בהחלטת הגינוי שהובאה הלילה (שבת) להצבעה במועצת הביטחון של האו"ם נגד רוסיה, והדבר מסבך את הדרג המדיני בירושלים - שמנסה ללכת "בין הטיפות" בכל הנוגע למלחמה באוקראינה. את ההחלטה כתבו לצד ארה"ב גם בריטניה וצרפת. רוסיה, שהיא הנשיאה התורנית של המועצה, הטילה על ההחלטה וטו, והיא תגיע לעצרת הכללית.
המלחמה באירופה – עדכונים אחרונים:
• דקה אחר דקה: עדכונים מהלחימה באוקראינה
• רוסיה, נאט"ו, המורדים, ארה"ב: מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
• פוטין לצבא אוקראינה: "קחו את השליטה במדינה". האיחוד האירופי: סנקציות על פוטין
• תושבי קייב נקראים להסתתר, זלנסקי לפוטין: "בוא נדבר"
• הרוסים נכנסו לקייב. אוקראינה: "המטרה שלהם – להרוג את הנשיא"
• "להיכנע? לכו להזדיין": הסוף הטרגי של מגיני אי הנחשים
ישראל אומנם לא חברה במועצת הביטחון, אך כל מדינה יכולה להצטרף כתומכת - "שושבינה" - וזאת באמצעות מכתב לנשיאה התורנית של מועצת הביטחון - במקרה הזה רוסיה. פניית האמריקנים נשלחה לשגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן, והועברה לדרג המדיני כדי לקבל החלטה האם להיענות לה. ברוסיה אותתו לישראל, בחצי איום, "לנקוט בגישה דיפלומטית נבונה".
בנט התייחס למלחמה - ולא גינה את רוסיה: "ליבנו עם אזרחי אוקראינה"
(צילום: דובר צה''ל)
כאשר ההחלטה תגיע להצבעה בעצרת הכללית, ישראל תצביע בעד מתוך הנחה או תקווה שההצבעה שלה תיבלע בתוך ים ההצבעות הכלליות. סביר שעשרות מדינות ברחבי העולם יגנו את פעולותיה של רוסיה באוקראינה.
כשמדובר ברוסיה, ישראל תמיד מנסה להלך "בין הטיפות" ועושה הכול כדי לא להרגיז את "הדוב הרוסי". יש לנו גם סיבה טובה מאוד לעשות את זה. לישראל יש "גבול משותף" עם רוסיה שפועלת בסוריה ומגוון רחב של אינטרסים. בין היתר, ואולי החשוב שבהם, הוא חופש הפעולה של צה"ל לפעול בסוריה - חופש שנשמר כבר שנים למרות עליות ומורדות. אינטרס נוסף הוא הדאגה לגורל הקהילה היהודית הענקית ברוסיה.
ישראל נמצאת כאן בין הפטיש לסדן. מצד אחד, הממשל האמריקני לוחץ עליה לגלות עמדה נחרצת יותר נגד המהלכים התוקפניים של רוסיה באוקראינה. מצד שני, ישראל לא רוצה להרגיז את רוסיה - מחשש להקשחת עמדות של מוסקבה.
לאורך השנים ישראל נהגה להתחמק מגינויים של רוסיה. ב-2014, אחרי פלישת רוסיה לחצי האי קרים, ישראל נעדרה מההצבעה בעצרת הכללית של האו"ם. הטיעון הרשמי היה "שביתת עובדי משרד החוץ" – אך כבר אז היה ברור שמדובר בתירוץ. ישראל, שבראשותה עמד אז נתניהו, רצתה לחמוק מהעניין.
בשנים שבאו אחרי גבר הלחץ האמריקני על ישראל לגנות את הרוסים. ישראל נמנעה מלתמוך בהצעות החלטה המגנות את רוסיה באו"ם, אך בשנים האחרונות כשההצעות עולות להצבעה בעצרת היא הצביעה בעד בשני נושאים שנוגעים לסכסוך בין רוסיה לאוקראינה: מצב זכויות האדם בקרים ומיליטריזציה של קרים וסבסטופול.
במרץ 2018 דרשה בריטניה מישראל לגנות את רוסיה על חיסול המרגל הרוסי בשטחה. ישראל התפתלה ואחרי התלבטויות רבות פרסמה הודעת גינוי כללית בלי להזכיר את המילה "רוסיה", גם לא ברמז. "ישראל רואה בחומרה את האירוע שהתרחש בבריטניה ומגנה אותו בתוקף. אנו מקווים שהקהילה הבינ"ל תדע לשלב זרועות כדי למנוע הישנותם של אירועים כאלה", נכתב אז בהודעה הישראלית שהרגיזה רבים בקהילה הבינלאומית.
ההסבר שנתנו אז גורמים בירושלים הוא שישראל זקוקה היום לרוסים יותר מתמיד, בשל התפקיד האסטרטגי שלה בסוריה ובאזור כולו. הדעה הרווחת בירושלים היא שישראל פשוט זקוקה לרוסים, שהם בעל הבית האמיתי בסוריה. גם לקשרים האישיים הטובים בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לרה"מ לשעבר בנימין נתניהו הייתה השפעה גדולה.
כעת ממשלת בנט-לפיד מוצאת את עצמה שוב באותה דילמה. עם זאת, הפעם ישראל מיהרה לבחור צד וגינתה את הפלישה הרוסית לאוקראינה, הגם ששוב לא הזכירה את שמה של רוסיה וגם לא האשימה את הרוסים בהפרה של החוק הבינלאומי אלא רק של "הסדר הבינלאומי". שר החוץ לפיד אמר כי "ישראל מגנה את ההתקפה הרוסית על אוקראינה".
ראש הממשלה התבטא בצורה הרבה יותר מאופקת - ולא הזכיר את פוטין וארצו בהתייחסותו למצב. כל מילה נבחנה בזכוכית מגדלת. הקריטריון הוא אחד: איך מגנים את רוסיה בלי להרגיז אותה. בינתיים זה הצליח, אך כעת זה מתחיל לחרוק. הרוסים העבירו לירושלים מסרים שהם "מצליחים לבלוע", אמנם בקושי, את ההודעה הישראלית. במוסקבה אף החליטו לזמן את השגריר הישראלי אלכס בן צבי לשיחת הבהרה, לא נזיפה, וכשברוסיה רוצים - הם יודעים גם לנזוף. "איך אתם יכולים לגנות התקפה על נאצים?", תהה מיכאל בוגדנוב, סגן שר החוץ הרוסי ושליחו של פוטין למזרח התיכון, בשיחתו עם בן צבי.
בהמשך התראיין שגריר רוסיה בישראל, אנטולי ויקטורוב, ל-Times of Israel. הוא אמר כי רוסיה "לקחה לתשומת ליבה את המסרים מצד ישראל". לדבריו, "רוסיה העבירה לישראל הסברים לפעולותיה באוקראינה". הוא ציין כי במוסקבה מקווים "שישראל תמשיך לנקוט בגישה דיפלומטית נבונה".
האוקראינים מביעים אכזבה מהעמדה הישראלית, אך לפחות עד לאחרונה קיבלו אותה בהבנה לנוכח הרגישויות הביטחוניות שיש לישראל מול רוסיה. היום שוחח בנט עם זלנסקי והציע סיוע הומניטרי לאוקראינה. הדילמה תגיע שוב להכרעת הדרג המדיני בשבוע הבא כאשר החלטת הגינוי של רוסיה צפויה להגיע להצבעת העצרת הכללית של האו"ם.
היא תגיע לשיאה כאשר ישראל תידרש להצטרף לסנקציות, וזה כבר משהו שהרוסים לא יוכלו להכיל. אם רוסיה תוצא ממערכת ה-SWIFT לבנקים הישראלים לא תהיה ממש ברירה – הם לא יוכלו לסחור עם בנקים רוסים. ישראל תתקשה מאוד למנוע טיסות של חברות רוסיות לארץ ולמנוע כניסת תיירים רוסים לארץ.
פורסם לראשונה: 18:32, 25.02.22
