המשבר הכלכלי ועליית המחירים כבר החלו להשפיע על מערכת החינוך: דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף כי בשל עליית מחירי הצהרונים, חלה ירידה ניכרת במספר הילדים שמשתתפים בהם - בעיקר בקרב ילדים שגרים ברשויות ברמה סוציו-אקונומית נמוכה.
הממצאים, שלפיהם חלה ירידה של 80 אלף במספר הילדים שמשתפים בצהרונים, נחשפו בדיון שקיימה אתמול (שני) ועדת החינוך של הכנסת בראשות ח"כ יוסף טייב (ש"ס), ושעסק בסוגיית המשבר בצהרונים בשל עליית המחירים.
על פי ההערכות, מדובר בהיקף גבוה הרבה יותר של עד 100 אלף תלמידים שאינם משתתפים, היות שהנתון מתייחס רק לדיווחים שהתקבלו מהרשויות. לו היו מתקבלים הדיווחים מכלל הרשויות, הפער היה גדול עוד יותר, מכיוון שמרבית הרשויות שעדיין לא דיווחו הן רשויות מוחלשות. הדוח מתבסס על דיווחים שהתקבלו מ-164 רשויות מקומיות מתוך 216.
בשנת הלימודים הנוכחית הושת קיצוץ של 250 מיליון שקלים בתקציב "ניצנים" - תוכנית ממשלתית להפעלת מסגרות משלימות לשעות אחר הצהריים לילדים בגילי 3 עד 8, לאחר יום הלימודים. מהדוח עולה כי ההודעה על הקיצוץ הגיעה לרשויות המקומיות לאחר הרישום, וכך מצאו את עצמם הורים ששילמו עד כה 500 שקלים לילד בשנה נדרשים לשלם סכום של 1,300 שקלים בשנה. לתוכנית נרשמו בשנת הלימודים הנוכחית 375 אלף תלמידים, ובהתאם לנהליה השתתפות ההורים בעלויות הצהרון נקבעת בהתאם לאשכול החברתי-כלכלי של הרשות המקומית, ומשרד החינוך מסבסד את יתר העלות.
חוקרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אתי וייסבלאי, הציגה מסמך שמראה כי מספר הילדים שהשתתפו בפועל בצהרון נמוך ב-80 אלף ממספר הילדים שנרשמו בתחילת שנת הלימודים לתוכנית. היא ציינה שרוב הרשויות דיווחו על ירידה בהשתתפות בצהרונים בשל עליית המחירים, וברשויות מאשכולות חלשים (1-3) רק 69% מהילדים שנרשמו לצהרונים השתתפו בהם. לדבריה, היות שמדובר בנתונים שנמסרו לוועדה מ-164 רשויות מקומיות מתוך 216, ורוב הרשויות שטרם העבירו לוועדה דיווח הן רשויות חלשות, ניתן להסיק שהנתונים עגומים אף יותר.
"צהרונים לא נפתחים כי להורים אין אפשרות לשלם", אמר בדיון ראש מועצת שדות דן, דוד יפרח. "אצלי בקושי ב-50% מהגנים מתנהלים צהרונים, וגם שם אנחנו בדין ודברים מול הזכיינים כדי להוריד את מספר המינימום להרשמה על מנת שייפתחו עוד".
חבר מליאת המועצה האזורית שדות דן, חיים ברוד, אמר כי להורים בכפר חב"ד אין כסף לשלם לצהרונים - אז הילדים נשארים בבית. "ילדה בת שמונה שומרת על אחותה בת השלוש עד שהאמא חוזרת מהעבודה", אמר. "אנחנו בכפר חב"ד לא יכולים להימדד באופן שווה עם יישובים אחרים במועצה. בשדות דן יש שני זכיינים שנותנים שירות מעולה. הבעיה היא שאנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו בגנים. בבתי הספר זה קיים, ואני משלם לדירוג 6 למרות שהתושבים הם 5 ומטה".
מורן כהן, מנהל תחום תקציב חינוך בלתי פורמלי במשרד החינוך, אמר בדיון: "אנחנו מתקצבים לפי מדד סוציו-אקונומי של הלמ"ס, וכך נבנתה גם התוכנית הזאת. יו"ר הוועדה טייב ביקש להתייחס לרמה סוציו-אקונומית של יישוב ולא של אשכול: "תבנו מתווה חדש. יש לזה השלכות כלפי יישובים מוחלשים בעיקר. הורים מפסיקים לעבוד במקרה טוב, ובמקרה הפחות טוב - נותנים לילד צעיר מאוד לשמור על אח פעוט".
נציגת משרד החינוך לילך ברקאי ביקשה בדיון לסייג את הנתונים: "יש לנו עוד רשויות שחוזרות אחרי מצבי החירום, ויש גם רשויות מפונות שנקלטו בערים אחרות. נתנו דיווחים לחודש נובמבר, ויש רשויות שעדיין לא דיווחו", אמרה.
יו"ר הוועדה טייב דרש בדיון ממשרד האוצר לבטל את הקיצוץ ולערוך סימולציה. "תגלו שחוסכים מיליארדים אם מסבסדים צהרונים וההורים יוצאים לעבודה", אמר. לדבריו, נוכח השלכות הקיצוץ, דורשת הוועדה לעבור למודל סבסוד צהרונים לפי רמה סוציו-אקונומית של יישוב או לפי הכנסה לנפש לכל משפחה, כמו שקיים במעונות היום. בדיון הקודם של הוועדה בנושא, שנערך בסוף אוקטובר, ביקש יו"ר הוועדה טייב ממשרד האוצר לבצע סימולציה שתעריך את החיסכון שדווקא היה עשוי להיות למשק אם לא היה מוטל הקיצוץ התקציבי המדובר.
נציג אגף התקציבים באוצר, דן פיקמן, אמר בדיון שטרם נערכה סימולציה כי "זה מאוד מורכב לעשות את זה". היו"ר טייב הגיב לו: "לפגוע בחלשים זה הכי קל. אם תעשו סימולציה תראו שהכסף שחסכה המדינה עוקף כפל-כפליים מ-250 מיליון השקלים האלה. יש השלכות רוחב לכך שצהרונים לא נפתחים, ואז הורים לא יוצאים לעבודה והמשק נפגע. אני מבטיח שהסיפור הזה לא יירד מסדר היום".
לירן שפיגל ממשרד החינוך אמרה: "ב-2022 פרסמנו טיוטת תקנות ולא התקדמנו עם זה. חילופי השלטון לא סייעו בעניין. אנחנו עובדים על עדכון הטיוטה שקיבלנו הרבה הערות לגביה, בעיקר מהשלטון המקומי. עבודה על התקנות תיקח עוד זמן, כי צריך גם למנות ממונה על הצהרונים".
טייב הזכיר שהחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים עבר ב-2017, אולם עד כה לא הובאו לפתחה של הוועדה התקנות שאמורות לעסוק בתנאים פיזיים, בטיחותיים וסביבתיים. היו"ר דרש ממשרד החינוך להביא את התקנות לאלתר.