הקבינט המדיני-ביטחוני, שיתכנס הערב (יום חמישי) לאחר קבינט ניהול המלחמה, יחל את הדיון על סוגיית "היום שאחרי" ברצועת עזה. בתדרוך לכתבים המדיניים הדגיש שר הביטחון יואב גלנט: "ביום שאחרי החמאס לא ישלוט ברצועת עזה וישראל לא תשלוט אזרחית ברצועה. חיים שם פלסטינים, ולכן מי שיהיו אחראים הם גורמים פלסטינים, ובתנאי שלא יהיו עוינים למדינת ישראל ולא יוכלו לפעול נגדה".
בתדרוך הציג גלנט את תוכניתו ל"יום שאחרי" בעזה, אבל דקות לאחר הפרסום הוא כבר הותקף על ידי בכיר בקבינט המלחמה המונה מלבדו רק את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושרי המחנה הממלכתי בני גנץ וגדי איזנקוט. "המצגת של שר הביטחון שהוצגה לתקשורת על היום שאחרי אינה אלא עוד הצעה. ההחלטות יתקבלו בקבינט המדיני-בטחוני ולא בתקשורת", אמר הבכיר.
4 צפייה בגלריה
בדיון תוצג התוכנית שנבנתה לאחר שיח עם האמריקנים. ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני
(צילום: חיים צח / לע״מ)
4 צפייה בגלריה
מטרת הלחימה - לאפשר קידום חלופה שלטונית שאינה עוינת את ישראל. עשן מיתמר מעל חאן יונס
(צילום: AFP)
שר האוצר וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני בצלאל סמוטריץ' אמר כי תוכנית גלנט היא "שידור חוזר ל'יום שלפני' ה-7 באוקטובר", וחזר שוב על רצונו לעודד הגירה מרצון של העזתים. "הפתרון בעזה מחייב חשיבה מחוץ לקופסא ושינוי הקונספציה על ידי עידוד הגירה מרצון ושליטה ביטחונית מלאה כולל חידוש ההתיישבות", מסר סמוטריץ'. דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי נשאל הערב על עמדת צה"ל לגבי התוכנית והשיב: "יש קבינט מלחמה שמנוהל, הדברים מייצגים את זה שיש תוכנית וחושבים קדימה". הגרי סירב להתייחס לפרטי התוכנית, ואמר כי "לא נכון לדבר על התוכנית בתקשורת ולחשוף לאויב את הפרטים".
בדיון הערב יציגו ראש המל"ל צחי הנגבי והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר את עבודת המטה שנעשתה בשבועות האחרונים לאחר סדרה של שמונה דיונים בנושא. במקביל, מערכת הביטחון קיימה שיח בנושא עם הממשל האמריקני, ומשלחת מטעם צה"ל ומשרד הביטחון ביקרה בארה"ב וקיימה שיחות בוושינגטון לגבי היום שאחרי, ולגבי המנגנון ההומניטרי שדואג להכנסת הסיוע האזרחי כבר כיום. מערכת הביטחון בקשר עם הבית הלבן, משרד ההגנה האמריקני ומחלקת המדינה.
גלנט הדגיש כי הלחימה בעזה תימשך עד להשגת מטרות המלחמה - השבת החטופים, שלילת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, והסרת כל איום צבאי מכיוון רצועת עזה. מעבר השלבים נועד כדי לשרת את מטרות המלחמה: בצפון הרצועה, בהתאם להישגים הצבאיים שהושגו בשטח, ישראל תעבור לשיטת לחימה חדשה - פשיטות, השמדת תת-קרקע, תקיפות מהאוויר ומהקרקע ומבצעים מיוחדים. בדרום הרצועה, מאמץ מבצעי מכוון אל חיסול הנהגת חמאס ושחרור החטופים – זהו מאמץ "חוצה שלבים", והוא יימשך ככל שיידרש. מטרת הלחימה בשלב זה היא לשחוק את "כיסי ההתנגדות" שנותרו בשטח ולאפשר במקביל קידום חלופה שלטונית שונה שאינה עוינת את ישראל.
שר הביטחון מבסס כמה עקרונות ואינטרסים מבחינת ישראל ליום שאחרי ברצועה. מבחינה ביטחונית, החמאס לא ישלוט ברצועת עזה ולא ישקף איום ביטחוני על אזרחי ישראל, שתשמור את חופש הפעולה הצבאי ברצועה. לא יהיו מגבלות על הפעלת הכוח הצבאי.
דובר צה"ל על היום שאחרי
(צילום: לע"מ)
4 צפייה בגלריה
שר הביטחון הדגיש שישראל תבצע בידוק של כל סחורה נכנסת, ותספק מידע לכוח הרב-לאומי. גלנט
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
מבחינה אזרחית, ישראל תסיר אחריות אזרחית על הרצועה, שבה לא תתקיים נוכחות ישראלית אזרחית לאחר השגת מטרות המלחמה. גלנט מדבר על ארבעה קודקודים של מרובע אזרחי, שיהיה אחראי להכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה: ישראל - לפי העמדה שגובשה בדיונים שנערכו במערכת הביטחון, ישראל תספק מידע כדי להכווין את הפעולות האזרחיות של הכוח הרב-לאומי; בשל צורך ביטחוני, ישראל תבצע בידוק של כל סחורה הנכנסת לרצועת עזה.
מצרים - המדינה שמהווה גשר כניסה לרצועה, תהיה שחקן מרכזי בכל פתרון. ישראל, לדברי גלנט, ישראל מקייימת עם קהיר שיח רציף על פתרונות ביניים ועל הפתרון הקבוע לשלטון האחר ברצועת עזה. במקביל, מתקיים שיח בין ישראל, מצרים וארה"ב על הבטחת בידוד אפקטיבי של הגבול בין עזה למצרים באמצעים טכנולוגיים ופיזיים, ועל שליטה משותפת על כניסת סחורות. בישיבת הממשלה דובר גם על אפשרות של הקמת מכשול תת-קרקעי בציר פילדלפי, בדומה למכשול שהוקם בין עזה לעוטף, ובמימון אמריקני. הנושא נמצא בהידברות בין ישראל, מצרים וארה"ב.
כוח משימה רב לאומי - ארה"ב תוביל שותפות עם מדינות מערב אירופה ומדינות ערביות מתונות. הכוונה היא לסעודיה ואיחוד האמירויות. כוח המשימה הרב-לאומי ייקח אחריות על שיקום הרצועה בהיבט הכלכלי והפיזי. הוא יהיה הכתובת הראשית של גורמים בינלאומיים המעוניינים לסייע לשיקום הרצועה.
הפלסטינים - הגורם השולט בשטח יתבסס על יכולות המנגנון האדמיניסטרטיבי הקיים ברצועת עזה. מדובר ב-30 אלף עובדים שנמצאים ברצועה, שמהווים את המנגנון האדמיניסטרטיבי שמנהל אותה ומטפל במים, בביוב ובפינוי האשפה. חלק קטן ממנו מזוהה עם חמאס, ורובו קיים ברצועת עשרות שנים. המנגנון בנוי על ועדות מקומיות שיתבססו על גורמים עזתים, שאותם תאשר ישראל לכוח הרב-לאומי כגורמים אחראים במרחב האזרחי, ושאינם עוינים את ישראל. ברצועת עזה חיים פלסטינים, ולפיכך השליטה בה תהיה על ידי פלסטינים ובתנאי שלא יהיו עוינים למדינת ישראל ולא יוכלו לפעול כנגדה.
באשר לשאלה מי יאכוף את הסדר ברצועת עזה, גלנט הבהיר שזו נקודה שעדיין נמצאת בדיונים וטרם הוחלט מי יבצע את זה. ישראל ביצעה מיפוי של החמולות, האקדמאים וגורמי השלטון המקומיים ברצועה, ומכירה גם את מפת הקשרים והמחויבויות שלהם. השב"כ ומתאם פעולות הממשלה יוודאו שהם אינם אנשי חמאס.
4 צפייה בגלריה
האמריקנים מתנים את כניסת הרשות בתיקון מקיף שתבצע. אבו מאזן ובלינקן
(צילום: SAUL LOEB/Pool via REUTERS)
לגבי החינוך בעזה, ישראל מודעת לכך שאונר"א הוא גורם עוין ותהליך הסרתו חייב לבוא עם חלופה ריאלית שתפעל בלוח זמנים מסוים. ישראל תעבוד עם גורמים לא עוינים, ומתעקשת על כך שמי שיחלק את האוכל והמים לעזתים ויקבל את המשאבים והמשכורות - יהיה גורם שאיננו עוין לישראל וכתוצאה מכך יצבור כוח.
לגבי הרשות הפלסטינית, נכון להיום ההבנה בישראל היא שהיא לא יכולה ולא נכון שתיקח על עצמה שליטה בעזה. גם האמריקנים מתנים כניסה של רשות פלסטינית מחודשת שעברה רפורמה. כדי שתיקח אחריות היא צריכה לקחת על עצמה מחויבות לתקן את עצמה.
