אחרי העקיצה המרומזת נגדם בנאום באו"ם - מגיעה המתקפה הישירה: ראש הממשלה נפתלי בנט מתח אמש (יום שני) ביקורת על מומחי קבינט המומחים של משרד הבריאות ומומחי בריאות אחרים שקראו בימים האחרונים להחמיר עוד יותר את הגבלות הקורונה לנוכח העובדה שהתחלואה נותרת גבוהה, ואמר כי "חלקם לא רואים את התמונה המלאה".
בתדרוך לתקשורת בתום נאומו בעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, הוא ציין כי חלק מאותם מומחים התנגדו לבוסטר בזמן אמת. אחת מהם, נזכיר, הייתה ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, שהתנגדה בהצבעה הראשונה על מתן חיסוני הבוסטר לבני פחות מ-60 והסבירה שלא היה אז מספיק מידע.
"אני לא מקבל את הגישה של Who cares לגבי הכסף והפרנסה", אמר בנט בהתייחסות להשפעות הכלכליות של הגבלות כמו צמצום התקהלויות. "הם לא יקבלו את ההחלטות במישור הלאומי - אלא אנחנו", הוסיף בנט. "כששאלתי אותם למה צריך לסגור הופעה של שלמה ארצי בגלל מגזר כזה או אחר - הם גמגמו".
5 צפייה בגלריה
בנט בישיבת הממשלה. "המומחים לא יקבלו את ההחלטות במישור הלאומי - אלא אנחנו"
(צילום: אוליבייה פיטוסיף עומרי סילבר)
קורונה, איראן - ובלי מילה על הפלסטינים: עיקרי נאום בנט באו"ם
(צילום: רויטרס)
בנט כבר רמז על הביקורת שלו כלפי מומחי הבריאות בנאום עצמו בפני העצרת הכללית במטה האו"ם בניו יורק: "ניהול מדינה בעת מגפה זה לא רק עניין של בריאות. זה עניין של איזון עדין בין כל היבטי החיים שמושפעים מהקורונה, במיוחד תעסוקה וחינוך. האדם היחיד שיש לו נקודת תצפית טובה על הדבר הזה הוא המנהיג הלאומי של כל מדינה".
שר הבריאות ניצן הורוביץ השיב אמש לביקורת של בנט והודיע כי הוא מעניק "גיבוי מלא" למומחי משרד הבריאות. "שיהיה ברור, מומחי משרד הבריאות עושים עבודה מסורה ומצוינת בקנה מידה בינלאומי. הם מצילים חיים כל יום", אמר הורוביץ. "אני יכול רק לשבח את עבודתם ותרומתם העצומה". לדבריו, "המלצותיהם המקצועיות הן השיקול הראשון שמדריך אותנו, גם אם לא השיקול היחיד. כך היה לאורך כל הדרך - בהנחיות שביצענו, בבדיקות, וגם במתן המנה השלישית".
הורוביץ הוסיף כי "מותר וצריך להביע כל דעה על ההתנהלות שלנו, הפוליטיקאים, גם אם היא לא נוחה לנו. זה תפקיד המומחים. אנחנו, דרג מקבלי ההחלטות, נדרשים להכריע בסוף על פי מכלול השיקולים. התהליך הזה חייב להיעשות תוך כבוד הדדי, ורק בענייניות. ככה פשוט".
חרף הביקורת על מומחי הבריאות, נראה שבנט נענה ללחץ שהופעל בימים האחרונים מצד בכירי משרד הבריאות, שקראו לכנס את קבינט הקורונה על מנת לדון בתחלואה שממשיכה להישאר גבוהה מאוד - והעובדה שמבצע חיסוני הבוסטר לא מתקדם במהירות הרצויה, למרות שביום ראשון הקרוב ייכנס לתוקף המתווה החדש של התו הירוק, במסגרתו רק מי שהתחסן במנה השלישית או טרם חלפה חצי שנה מאז שקיבל את המנה השנייה יהיה זכאי לו. אתמול נודע כי הקבינט יכונס ביום ראשון הקרוב - אחרי כחודש שלם שבו ועדת השרים להתמודדות עם נגיף הקורונה לא כונסה.
בתדרוך אמש ציין בנט כי הורה להגיע למצב שבו כל הורה בישראל יקבל תוך שבועיים "קופסה", כלשונו, עם 20 בדיקות אנטיגן מהירות - ו"יבצע בדיקות ביום שייקבע מראש". במשרד החינוך, נזכיר, נערכים במסגרת החזרה ללימודים ביום חמישי הקרוב עם מבצע חלוקת בדיקות מהירות להוריהם של 1.6 מיליון תלמידים. על פי החלטת הקבינט, חתימה על הצהרה שלפיה נעשתה בדיקה ביתית שתוצאתה שלילית מהווה תנאי לחזרה למוסדות החינוך ועל ההורים לבצע את הבדיקה ב-29 בספטמבר, יום לפני החזרה.
תלמידי החינוך המיוחד ונוער בסיכון הוחרגו מחובת הצגת הבדיקה. מנכ"ל משרד החינוך יגאל סלוביק, שהתראיין שלשום באולפן ynet, העריך שבמסגרת מבצע בדיקות האנטיגן יתגלו כ-4,000 ילדים מאומתים, כמו במבצע הקודם לפני פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר.
לצד מבצע הבדיקות המהירות הזה, בממשלה מתנהל כעת ויכוח ער באשר למדיניות הבידודים לתלמידים: שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון דוחפת להתחיל מיד במתווה "הכיתה הירוקה", שבמסגרתו תלמידים בכיתה שבה יתגלה חולה מאומת לא ייכנסו לבידוד, אלא ייבדקו במשך כמה ימים ברציפות. במשרד הבריאות דרשו להמשיך בפיילוט לפני החלתו על כלל התלמידים, על מנת לוודא שהשיטה הזו אכן מאפשרת מניעת הדבקה נרחבת לצד המשך לימודים רציפים, ובאחד הדיונים האחרונים בנושא בנט הציע פשרה שבמסגרתה הפיילוט יימשך רק שבועיים.
פרופ' אש: "לשקול שוב צמצום התקהלויות, הקבינט צריך לשבת ולדון בכך"
(צילום: ליהי קרופניק, נוויל האריס)
בתדרוך אמש לכתבים התייחס בנט גם לאיום האיראני, שלו הוא הקדיש פרק נרחב בנאום הבכורה שלו בעצרת האו"ם. "קצב ההתקדמות האיראנית (בתוכנית הגרעין) לא מתקבל על הדעת - ואנחנו פועלים גם בהווה וגם בהמשך", אמר בנט בתדרוך. "היה חשוב לי להצביע בנאום על כך שהאיראנים מלאי חולשות ופגיעות, זה משטר רקוב, מנותק ומושחת".
בנאומו ציין בין היתר בנט כי איראן מפיצה לשלוחיה במזרח התיכון כטב"מים קטלניים, כמו זה שפגע ביולי האחרון במכלית ליד עומאן, במתקפה שבה נהרגו אזרח בריטי ורומני - על כך ציין בנט בתדרוך אמש כי בחר להדגיש את הסוגיה מכיוון ש"זו דוגמה לדרך פעולה קלאסית של מינימום עלות, נזק גבוה - ויכולת הכחשה". לדבריו, "זה יוצר מצב א-סימטרי. לא עולה הרבה להפעיל כטב"מ, עולה הרבה להגן מפני זה. זה מזכיר את הקסאמים, זה לא בר קיימא ולכן נפעל".
בנט לא הזכיר בנאומו באו"ם את הסכם הגרעין, שכעת מקווה הממשל האמריקני בראשות ג'ו ביידן לחזור אליו יחד עם איראן - שמפרה אותו בתגובה לפרישה של דונלד טראמפ ממנו ב-2018. גורם מדיני אמר בתדרוך אמש כי בנט לא מתכוון לצאת ל"קמפיין מסיבי" נגד ההסכם "הכושל", כלשונו של הגורם. מדובר כמובן בהתייחסות לאותו קמפיין נרחב שקיים ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו נגד הסכם הגרעין, לאחר שפרטיו סוכמו בשיחות בין איראן למעצמות ב-2015 - קמפיין שבמסגרתו נתניהו נכנס לעימות ישיר מול ממשלו של הנשיא דאז ברק אובמה, ואף נאם אז בהתרסה בפני הקונגרס בוושינגטון, בהזמנת הרפובליקנים.
"כשהעולם רואה שאתה יוצא למאבק מול המעצמה הגדולה בעולם ומפסיד, זה לא מחזק את המעמד של ישראל בעולם", אמר אמש הגורם המדיני. "יהיה הסכם או לא יהיה בסכם, אנחנו מתקדמים במסלול שלנו מול איראן. יש רצון עז של העולם להגיע להסכם הזה, אבל אנחנו לא משעבדים את עתיד מדינת ישראל בשאלה האם יהיה הסכם או לא".
הגורם המדיני התייחס גם להתעלמות המוחלטת של בנט מהסכסוך הפלסטינים בנאומו באו"ם, התעלמות שעוררה עליו ביקורת גם מהצד השמאלי בקואליציה שלו. "הוגדרנו במשך שנים על ידי הסוגיה הפלסטינית, והוחלט ללכת לקיצוניות השנייה כדי להכניס את הנושא לפרופורציות. זה נושא חשוב, אבל הוא לא כל מה שחשוב", אמר הגורם המדיני.
בתוך כך, שר החוץ הפלסטיני ריאד אל-מאלכי תקף אמש את ההתעלמות של בנט מהסוגיה הפלסטינית, ואמר לסוכנות הידיעות רויטרס: "השמטת התייחסותו לסוגיה במכוון משקפת את חששו מפניה". לדבריו, "זה שוב מוכיח לקהילה הבינלאומית שהוא אינו פרטנר למשא ומתן".
פורסם לראשונה: 19:58, 27.09.21
