עשרות גדרות ומחסומים פרושים בכמה מוקדים ברחוב עזה שבשכונת רחביה בירושלים. הרחוב והשכונה שבה מתגורר ראש הממשלה בנימין נתניהו עם משפחתו הפכו למוקד הפגנות מרכזי כאשר גם שלשום (יום שני) התקיימה הפגנה קולנית שקראה להפלת הממשלה עד השעות המאוחרות של הלילה.
תסכול בעלי העסקים ברחוב עזה
(צילום: אלכס גמבורג)
חסימת הרחוב באופן תדיר וההפגנות הקולניות יצרו אצל תושבי השכונה ובעלי עסקים תסכול רב. לאורך הרחוב, על חלק מהעסקים ישנם שלטים שמציגים את המקום להשכרה. "ההפגנות ועצם זה שהרחוב סגור, זה משפיע על העסקים", אמר בעל המקום שמוצע להשכרה. "המבנה שלנו הוא שני בניינים מביבי, ומישהו צריך לפצות אותנו על זה שסוגרים רחוב ראשי ומונעים את התנועה משכנים, מתושבים ומבליינים".
מאז חידוש ההפגנות בשכונת רחביה, כמה תושבים בשכונה מוחים על המצב של סגירת רחוב עזה ועל קיום ההפגנות באזור מגורים, ומבקשים רק דבר אחד - שקט. לא רק תושבי רחוב עזה סובלים מהמצב, הרעש וחסימות הצירים משפיעים על כלל התושבים - והמהומה נשמעת גם בחדרי השינה בשכונת המגורים.
אפרת, תושבת השכונה, ניסתה להסביר לשני ילדיה שלא הצליחו להירגע ולישון מה זה הרעש מחוץ לביתם. "אני גמורה, רק באחת בלילה הצלחנו לישון. הילדים היו עליי כל הערב, הם פחדו", אמרה אפרת. "מה שהכי כואב לי זה הפגיעה בילדים כי התדירות היא מטורפת. כל יום יש אנשים בצומת וכל יומיים חוסמים את עזה וצריך ללכת ברגל. הכול תלוי בתקופה. נבנתה לילדים שלי חרדה מזה כי היו אזעקות בתחילת המלחמה ואז זה מגיע, ואת מנסה להסביר לילד מה זה הרעש הזה שמפחיד אותו. רעש בתוך הבית. אני צריכה להסביר שלא צריך ללכת למקלט".
אפרת ובן זוגה טל קנו לביתם מכשיר הממסך את הרעש, אך גם זה לא מועיל. בסרטון שצילמה אפרת שלשום בלילה אפשר לראות את ילדיה בוכים בזמן ההפגנות שמחוץ לביתם. "הילדים רצים אליי מכל רעש. אם המפגינים רוצים כזאת הפגנה זועמת ולעשות רעש בלתי סביר, אז שיעשו אותה בקריית הממשלה. חייבים לעשות בשכונת מגורים? למה צריך את כל הפירוטכניקה והרעש? למה להטיל אימה על התושבים? כל ההגברה והאש - זו אלימות. הדליקו שתי מדורות ברחוב עזה. למה? פחדתי לצאת מהבית. הם בכוונה הולכים עם כל דבר שיכול לעשות רעש. אז הם באים להטיל אימה, לא להפגין", אמרה אפרת.
"זו שכונה מקסימה ופלורליסטית. יש כאן חרדים אנגלוסקסים, סטודנטים, דתיים וחילונים, צעירים ומבוגרים. יש פה עירוב שכל כך מאפיין את ירושלים", הסביר טל, בן זוגה של אפרת. "הכול התחיל במאהל מול בלפור. מקומות כאלה מושכים אליהם כל מיני אנשים, גם הומלסים שהלכו חצי ערומים ועשו צרכים בחצרות. יש לי ידידה ניצולת שואה שהייתה יושבת על ספסל קבוע בשכונה. זו היציאה שלה מהדירה. בנו שם מאהל על הספסל. בשביל בן אדם כזה, זה אומר שהיא לא יכולה לצאת מהבית. זה התפתח להפגנות של ארבע פעמים בשבוע, הרחוב חסום והשכונה הפכה לשדה קרב. זה אזור מלחמה פוליטי".
טל הסביר כי רחוב עזה הוא ציר ראשי וחשוב, כל התנועה ממרכז ומזרח העיר לבית החולים הדסה עין כרם עוברת בו. "לאנשים לוקח יותר זמן להגיע לבית חולים ויש פה מלא קשישים. אם קשיש חוטף התקף לב בזמן הפגנה, מה יקרה לו?", תהה טל. "אין אפשרות לשום תחבורה פרטית או ציבורית ברחוב. קשיש בן 80 צריך לעלות קילומטר בשמש כי אין לו אוטובוס או אפילו מונית".
טל סיפר כי שלשום בלילה עמד מחוץ לביתו רכב עם הגברה של המפגינים, לא רחוק משם עמדו מעגל מתופפים עם אטמי אוזניים ותופפו. "הילד שלי פחד ובכה כי הוא שמע מעבר לחלון ווליום בדציבלים של מסיבה. היה רכב עם מערכת הגברה שהשמיעה נאצות. יש אנשים שאין להם לא יום ולא לילה. סטודנט לא יכול ללמוד, קשיש לא יכול לישון, תינוקות סובלים ובוכים והחיים פשוט ללא כבוד בשכונה הזאת. הם אונסים את השכונה. זה לא גן סאקר. זה לא פארק הירקון. זה בלתי אפשרי. הכי מעצבן שראיתי את משה רדמן ושקמה ברסלר. הולכים כמו מנכ"לים של חברה. החיוך של משה רדמן עומד בסתירה לבכי של הילד שלי. בניגוד להפגנה, מה שהיה פה זו התפרעות. אין הכנה מראש. יש פה סוג של אלימות", הטיח.
העסקים ברחוב עזה, המכולות, הברים, המסעדות ובתי הקפה משגשגים לרוב. אלא שכעת בעלי עסקים בשכונה מדווחים כי המכירות שלהם נפגעו בחצי. "נהיה פה תשעה באב", אמר יעקב, עובד בחנות ירקות. "כל זה בגלל אדון בנט שלא בא לגור בבית בבלפור ואדון ביבי תפס על זה טרמפ וגר פה למטה בעזה. אנחנו סובלים. אין אנשים, אין קונים, אין כלום. המכירות ירדו בחצי. זה רק הולך ונהיה יותר גרוע. בשביל כמה אנשים בודדים שמפגינים פה, לא צריכים לסגור את כל רחוב עזה. אין פה אלפי אנשים שמפגינים. גם ביבי בכלל לא פה. זה סתם".
אשר, אחיו של יעקב, הוסיף: "רחוב עזה הפך לבית קברות, עוד מאז שהתחילה המחאה על הרפורמה, ועכשיו זה ממשיך במלחמה. עד שביבי לא ייפול זה לא ייגמר מבחינתם. המפגינים פה אומרים בעצמם שגם אם יהיו עוד בחירות והוא ייבחר שוב, הם ימשיכו להפגין. מעון ראש ממשלה צריך להיות מבודד. אי אפשר שזה ככה יפגע בעסקים. על כל דבר סוגרים את הרחוב. על שטויות. עכשיו הכביש סגור ואין פה בכלל מפגינים. אני מתפלא גם על בן גביר שהוא מאשר סגירה של ציר ראשי בירושלים. אם הייתה מחאה של אתיופים לא היו סוגרים את הכביש. פה בכוונה מזיקים לציבור. בן גביר לא בא לפה לעשות סיבוב ולראות פה את המצוקות שלנו".
לצידם של אשר ויעקב מתיישב השכן יוני ודעי, בעלים של שני עסקים ברחוב עזה: "קפה קרוסלה" ו"באב אל יאמן". "המחסום על החנות שלנו. אנחנו כבר קרוב לשנתיים במצור פה. בית ראש הממשלה הפך להיות ברחוב עצמו. השכונה כבר לא מתפקדת. לא בעלי עסקים ולא תושבים. יש פה הפגנות בדציבלים שונים ובשעות שונות. כולם סובלים. אנחנו מבינים את הזכות להפגין, אבל יש דברים לא הגיוניים כבר. כל בעל עסק פה נפגע אם זה משימוש בבואש ואם זה חסימת הצירים".
