ספיר נעדרת כבר 10 ימים - אחותה הצטרפה לחיפושים: עדן נחום, אחותה של ספיר נחום הנעדרת מיום חמישי שעבר הגיעה היום (שבת) לאזור שבו מתמקדים החיפושים ליד היישוב הבדואי איבטין שליד קריית אתא. נחום נפגשה עם הכוחות הסורקים בשטח וקיבלה באופן אישי עדכונים ממפקד משטרת עכו, סגן ניצב ניר ג'מבר.
במהלך סוף השבוע המשיכו כוחות משטרה רבים, בסיוע לוחמי מג"ב, גששים ומתנדבים, בחיפושים אחר הצעירה הנעדרת, אם לפעוט ולתינוק. במהלך החיפושים הופעלו יחידות ואמצעים מיוחדים שונים בהם יחידת הג'יפים, הכלבנים, הפרשים ורחפנים של המשטרה. החיפושים היום נערכו בתאי שטח נוספים שטרם נסרקו באזור איבטין.
ספיר, נזכיר, נעדרת כבר יותר משבוע - ובמשפחה מחכים בחרדה לדעת מה עלה בגורלה. רק שלשום שלחה עדן מסר לאחותה הנעדרת בדמעות: "המסר שלי אלייך ספיר, שתדעי שכולם מחכים לך פה, רוצים שתחזרי ואוהבים אותך. אני לא יכולה בלעדייך. את החצי השני שלי. אני יודעת שהכוח שלך זה הילדים שלך שאוהבים אותך ונתנו לך את הכל בחיים. תמשיכי לחיות ותצליחי לראות ולחבק אותם שוב".
האחות עדן מסרה עוד לאחותה: "את חייבת את זה לעצמך, את חייבת את הכוח הזה, תהיי חזקה. את חייבת את זה גם בשבילי קצת, בבקשה. אני לא כועסת עליך, אני מאוד אוהבת אותך, את הדבר הכי יקר לי בחיים ואת יודעת את זה. אני פשוט מחכה שתחזרי, באמת".
ספיר יצאה מביתה בעכו ביום חמישי שעבר בשעות הבוקר, שמה את בתה, עוד מעט בת 3 בגן, וזמן קצר לאחר מכן נעלמו עקבותיה. מצלמות אבטחה תיעדו אותה נכנסת ויוצאת מרכבו של מי שהיה בן זוגה, וולאא רובין חלאילה, אך לאחר מכן היא לא נראתה עוד. חלאילה נעצר, ובעקבות איכון שלו באזור איבטין ביום ההיעלמות, מתמקדים החיפושים באזור זה.
בני המשפחה ממתינים להתקדמות בחיפושים, כזו שתייצר עבורם ודאות. "אנחנו חווים הרבה כאב וסבל. אני מאוד מתגעגעת לספיר", אמרה עדן בשיחה עם ynet. "כולם פה רוצים אותה, מאוד מאוד מתגעגעים אליה, היא מאוד מאוד חסרה. ספיר היא ילדת אהבה, אור, אין שקט פה בלעדיה".
לילדיה של ספיר מנסים בני המשפחה לשדר "עסקים כרגיל". הם הולכים למסגרות החינוכיות, אולם בשעות שהם נמצאים בבית, חסרונה של האם מורגש. עדן מספרת כי אתמול ראתה הבת את ספיר באחת מתוכניות הטלוויזיה. "פתאום היא אומרת הנה היא, אז למה היא לא מחבקת אותי. קשה לה עם חוסר חיבוק של האמא. היא רואה אותה אבל אין מגע. השקט הזה כשהם הולכים לגן ומישהו מחבק אותם מסביב. זו איזו נחמה כלשהי עבורם. גם כשהם בבית אנחנו פחות משדרים את הכאב לידם".