מפלגת הירוקים בגרמניה הודיעה לפני הצהריים (יום ד') כי היא ושותפותיה, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ומפלגת "הדמוקרטים החופשיים", גיבשו הסכם להקמת קואליציה ויציגו אותו אחר הצהריים לציבור. ההסכם סולל את הדרך למינויו של שר האוצר היוצא, אולף שולץ, לקנצלר החדש. הוא יחליף את אנגלה מרקל אחרי 16 שנים שבהן כיהנה בתפקיד.
בבחירות שנערכו בספטמבר הגיעו הסוציאל-דמוקרטים (SPD) בראשות שולץ למקום הראשון עם 25.7% מהקולות, ואילו המפלגה הנוצרית-דמוקרטית של מרקל, בראשות היורש שלה ארמין לאשט, הגיעה יחד עם מפלגת-האחות הבווארית שלה CSU למקום השני בלבד עם 24.07% מהקולות – התוצאה הגרועה בתולדותיה. הירוקים הגיעו למקום השלישי עם 14.75% והדמוקרטים החופשיים (FDP) למקום הרביעי עם 11.46%. לאשט, שהואשם בהשפלה שספגה מפלגתו, עוד טען תחילה כי הוא עצמו יוכל להקים ממשלה עם הירוקים וה-FDP, אבל עד מהרה התברר כי אין לו מנדט, והשתיים פנו לנהל משא ומתן עם שולץ וה-SPD מהמרכז-שמאל.
המשא ומתן בין שלוש המפלגות שיישבו בקואליציה הקרובה היה מהיר וחלק יחסית למשא ומתן שהתקיים אחרי הבחירות הקודמות, אבל תקופת המעבר שפוקדת כעת את הפוליטיקה הגרמנית מקשה מאוד על גרמניה להגיב היטב להתפרצות הקורונה הגדולה שחווה כעת המדינה. שיעור הנדבקים היומי הגיע כבר ליותר מ-50 אלף איש, הגבוה ביותר שידעה גרמניה מאז תחילת המגפה. השבוע הזהיר שר הבריאות של גרמניה, ינס שפאן, שבתום החורף הקרוב הגרמנים ימצאו עצמם באחד משלושה מצבים: מחוסנים, מחלימים או מתים. בכירים במערכת הבריאות הגרמנית כינו את נתוני ההתחסנות בגרמניה "מבישים": לפי שעה רק 66% מהגרמנים קיבלו את כל מנות החיסון הנדרשות.
עד כה הודלפו רק פרטים מעטים משיחות הקואליציה, שהתקיימו בדלתיים סגורות. כך למשל לא ברור כיצד יחלקו ביניהן המפלגות את התיקים בממשלה. לפי סיכומים ראשוניים שכן הודלפו, גרמניה תרחיב את השימוש שלה באנרגיה מתחדשת, והדמוקרטים החופשיים הצליחו למנוע העלאת מיסים. ההסכם שהושג בין שלוש המפלגות עדיין צריך לקבל את אישור החברים שלהן, וזה צפוי להינתן רק בשבועות הקרובים. אם הקנצלר החדש לא יושבע עד 18 בדצמבר, מרקל תשבור שיא ותהפוך לאדם שכיהן הכי הרבה זמן בתפקיד הקנצלר בגרמניה.
הקנצלר הבא: "אני לא מנהל קרקס"
אם ההסכם יאושר כצפוי, לגרמניה תהיה ממשלה פדרלית בת שלוש סיעות לראשונה מאז שנות ה-50. כמו בישראל, בגרמניה יש הטוענים כי שלוש המפלגות שיישבו בממשלה יתקשו לאורך זמן לגשר על הפערים האידיאולוגיים העמוקים ביניהן, ומזהירים כי הדבר עלול לפגוע בתפקודו של האיחוד האירופי. עם זאת, גם בגרמניה מפלגות הקואליציה המתגבשת כבר הוכיחו בחודשיים האחרונים שהן יכולות להתנהל ביעילות זו מול זו, לפחות לעת עתה. הפסימיים העריכו תחילה כי שלוש המפלגות לא יצליחו להקים ממשלה, או שהשיחות ייגררו חודשים ארוכים, אך ההערכות הללו התרסקו על קרקע המציאות.
הקנצלר החדש צפוי כאמור להיות אוֹלף שוֹלץ בן ה-63, שכיהן בממשלה היוצאת כשר האוצר וכסגן הקנצלרית. שולץ נחשב לפוליטיקאי אפרפר אך יעיל, ובעבר כונה בפי רבים "אולף המשעמם" (היו אף שכינו אותו "שולצומט", על שום נאומיו ה"רובוטיים"). במהלך קמפיין הבחירות ניסה לנצל את תדמיתו כאדם "צפוי" ו"לא מסעיר" כדי להציג עצמו כמי שיביא המשכיות ויציבות אחרי 16 שנות מרקל: "אני מבקש להתמנות לקנצלר, לא למנהל קרקס", אמר לאחרונה. נראה כי להצלחתו בבחירות תרמה התנהלותו במגפת הקורונה: כשר האוצר פיקח שולץ על כספי החירום הציבוריים שהקצתה ממשלת גרמניה לסיוע לעסקים ולעובדים – סכום עצום של כ-750 מיליארד אירו, וכשמרקל נאלצה להיכנס לבידוד הוא ניהל בעצמו את ישיבות הממשלה.
שולץ הבטיח לבוחרים בין השאר להעלות את שכר המינימום ל-12 אירו לשעה, להגביר את הפיקוח על שכר הדירה ולהשקיע כספי ציבור רבים בתשתיות ירוקות ודיגיטליות יותר. יריביו מימין ניסו להרחיק ממנו מצביעים על-ידי אזהרות שבכוונתו לשלב בקואליציה שלו את מפלגת "לינקה" מהשמאל העמוק, שקוראת לפירוק נאט"ו, והדגישו את אחריותו השילוחית לכאורה לשתי שערוריות כלכליות: פרשת ההונאה הענקית בחברת התשלומים Wirecard ואי-סדרים בסוכנות למאבק בהלבנת הון. באגף השמאלי של ה-SPD, מנגד, יש מבקרים הרואים בו איש מרכז שמרן מדי וחוששים שכקנצלר לא יקדם מדיניות שמאלנית מספיק. שולץ דוחה את הטענות מכאן ומכאן, ונראה כי שיתוף הפעולה היעיל יחסית שקיים עם מרקל למרות חילוקי הדעות ביניהם זקף לזכותו נקודות בקרב מצביעים מהמרכז.