חלק מחברי הקואליציה בכלל והליכוד בפרט הצהירו פומבית שלא יתמכו בהצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו לקדם חוק הגיוס הישן והמיושן לאישור הכנסת, אך לבסוף הלילה (בין שני לשלישי) 63 מתוך 64 הצביעו בעד החל דין רציפות עליו - ולמעשה אפשרו את קידום הפטור מגיוס לחרדים. היחיד שהתנגד: שר הביטחון יואב גלנט, שניסה גם רגע לפני ההצבעה לשכנע את המליאה כי ניתן להגיע להסכמות ולנוסח מוסכם.
בעוד יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין רמז בתגובתו כי לא ישלים בהמשך עם החוק בלשונו הנוכחית, חברי כנסת אחרים הסתפקו בשלל תירוצים מדוע תמכו בחוק. חברת הכנסת טלי גוטליב למשל, התכוונה להיעדר מההצבעה, אלא שאז לדבריה שינתה את דעתה בשל מחאת "זרי ההלוויה" מחוץ לביתה - ולכן החליטה לתמוך בקידום הפטור.
ח"כ אלי דלל, גם הוא מהקולות הבולטים בליכוד נגד החוק בנוסחו הנוכחי, סיפק הסבר מעניין להצבעתו בעד החלת דין רציפות. "הצבעתי כך רק כי ההצבעה הלילה הייתה טכנית ובכדי לתת צ'אנס אמיתי לתהליך חקיקה שיגדיל באופן מובהק את היעדים ויותאם למערכת הביטחון ולצרכי המלחמה ויעדיה", טען.
הוא ציין כי "כאבא לקצין בצה"ל לא אאפשר את אי-השוויון שיגדיל את העוול על המשרתים ויעמיק את הקרע. עכשיו הזמן לעבוד יחד ולהגיע למתווה צודק".
לא מעט חברי קואליציה תהו לפשר ההתעקשות לקדם חוק ריק מתוכן שאין לו סיכוי לעבור בהמשך. בחדרים הסגורים נשמעו חברי כנסת שתומכים ב"גיוס לכולם", גם מהליכוד וגם מהציונות הדתית, זועמים על ההתעקשות של נתניהו להביא את החוק לאישור פרוצדורלי, כשברור שלא ניתן להמשיך לקדם אותו כפי שהוא, ושכל שינוי בו יגביר ממילא את הפערים הקיימים בקואליציה ויסבך את המצב עוד יותר.
"ברור שהחוק הזה לא עובר חלק מסוים של חברי כנסת בליכוד", אמר גורם בכיר באחת ממפלגות הקואליציה. "אנחנו יודעים לומר כבר עכשיו שהחוק לא עובר את חסידות גור למשל וחלק מהסיעות החרדיות, ומן הצעד השני יודעים בוודאות שהוא לא עובר גם חברי כנסת בליכוד שמתבטאים נגדו פומבית".
הנחת המוצא הייתה שנתניהו מקדם את החוק למרות הסיכויים הקלושים לאשרו סופית, משום שהוא מנסה למשוך זמן. ואולם, גם הסיבה הזאת כבר הפכה ללא ברורה. הדיון בבג"ץ בסוגיית הפטור לחרדים מגיוס כבר התקיים, ובנקודת הזמן הזאת המערכת הפוליטית ממתינה לצו של בג"ץ שיורה כיצד לפעול ולא באמת ניתן להשפיע על שעון החול.
גם היום מעריכים בכירים בקואליציה כי אין בנמצא מתווה שיודע להכניס תחתיו גם את גלנט, גם את חלק מחברי הליכוד, וגם את החרדים. את המעגל המסובך, מודים כולם, יהיה קשה מאוד לרבע. כך או כך, האירוע המעניין יחל בוועדת החוץ והביטחון - שם כבר הבהיר כאמור היו"ר אדלשטיין שהשיקול המרכזי בעבודה על החוק יהיה אך ורק צורכי הצבא, ולא שיקולים פוליטיים קואליציוניים.
מי שקולם לא נשמע ביממה שלפני ההצבעה - וגם אחריה - הם חברי הכנסת החרדים. בש"ס ויתרו על ההצהרה לתקשורת בפתח ישיבת הסיעה, הנהוגה בימי שני, וסירבו גם להשיב לפניות עיתונאים. גם חברי הכנסת של יהדות התורה שבעבר בלטו בכל הנוגע לשיח על הגיוס לצה"ל - לא עלו לנאום אמש במליאה. בעבר, נזכיר, כינו את אותו חוק בדיוק עליו אפשרו הלילה דין רציפות חוק "עלוב ומבזה", בשעה שהיו באופוזיציה בימי ממשלת בנט-לפיד.
באופוזיציה, מנגד, תקפו את חברי הכנסת מהקואליציה על העברת "חוק ההשתמטות", כלשונם, בזמן מלחמה. "זה אחד מרגעי החרפה הבזויים ביותר של כנסת ישראל אי-פעם. בעיצומו של עוד יום קרב קשה ברצועה, ממשלת ההפקרות מעבירה חוק השתמטות וסרבנות. הכול פוליטיקה. אפס ערכים", כתב ראש האופוזיציה יאיר לפיד.
גם במחנה הממלכתי, המצטרפים החדשים לאופוזיציה - העבירו ביקורת חריפה על ההצבעה הלילה. "ראש הממשלה והקואליציה הוכיחו הלילה שהם חזרו ל-6.10. בזמן מלחמה, כשחיילי צה"ל נלחמים על הבית, הם נאבקים להנציח את הפטור משירות. עוד לא מאוחר להעביר מתווה רחב וכולל שיספק את צרכי הביטחון והחברה".
ח"כ גלעד קריב מהעבודה עקץ את חברי הקואליציה על ההצבעה הלילית. "כמו גנבים בלילה, קואליציית ההפקרה קושרת לעצמה ברגעים אלו גם את כתר קואליציית ההשתמטות. תחושת האחריות אבדה להם רגע אחרי 7 באוקטובר, את הממלכתיות הם השליכו לצד, את היושרה הם קברו כבר בהסכמים הקואליציוניים. הלילה – גם אובדת להם הבושה".
ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו הגיבה אף היא על הדרמה במליאה. "חברי הכנסת חילקו היום את העם למשרתים ומשתמטים. ממשלת ישראל פוגעת במזיד בביטחון המדינה. גיוס לכולם הוא צו השעה. לצה"ל חסרים חיילים וכל הנטל נופל על הסדיר והמילואימניקים. בזמן מלחמת קיום הממשלה הזו עוסקת אך ורק בשרידות אישית".
רבני הציונות הדתית: "בכייה לדורות"
בתוך כך, עשרות רבנים מהציבור הדתי-לאומי, מרביתם מהזרם הליברלי, מתחו ביקורת על קידום החוק. עם החותמים על ההתנגדות נמנה הרב בני קלמנזון, ראש ישיבת ההסדר בעתניאל שבנו אלחנן ז"ל נפל בקרב בבארי כשחילץ תושבים מהתופת בבוקר 7 באוקטובר.
תחת הכותרת "הגיוס לצה"ל - פיקוח נפש לאומי", ציינו רבני הציונות הדתית כי "התחלת חקיקתו של חוק הגיוס היא תעודת עניות לכנסת ובמיוחד לממשלת ישראל ואם יעבור החוק, תהיה בכייה לדורות. במקום לחוקק חוק גיוס, שיעשה צדק היסטורי ויענה על צורכי הביטחון והחברה של ישראל, מנציחה ממשלת ישראל את העוול ופוגעת בביטחון ישראל".
בכירי הציונות הדתית קבעו כי "חוק שפוטר באופן גורף לומדי תורה משירות בצבא הוא מנוגד לתורה ויש להתנגד לו". הרבנים קוראים לנבחרי הציבור שלא להמשיך ולהצביע בעד חוק הגיוס בתצורתו הנוכחית ולהצביע רק בעד חוק גיוס שייתן מענה אמיתי לצורכי הביטחון של ישראל.
"חובה ברורה וגמורה היא על פי תורתנו הקדושה על כל אדם מישראל להשתתף במלחמת עזרת ישראל מצר שבא עליהם, לרבות לומדי תורה ותלמידי חכמים", ציינו רבני הציונות הדתית. "אנו דורשים מנבחרי הציבור, על כל גווניו וחלקיו, שלא לפרוש מהציבור, ולא לתמוך במתווה הממשלתי המוצע כעת, אשר אינו מהווה אף לא התחלה של מענה אמיתי לצורכי הביטחון והחברה הקיומיים של ישראל, בטווח הקצר והארוך".