"אני מפגין למען הדמוקרטיה, כי המדינה חשובה לי. זה משהו שאני מדבר עליו גם בבית הספר עם תלמידים אחרים בכיתה. יש כאלה שהצלחתי לשכנע אותם ויש כאלה שלא". גיא מיכאלי, בן 13 מתל מונד, הגיע כמעט לכל ההפגנות נגד המהפכה המשפטית בשבועות האחרונים. לא כי ההורים גררו אותו איתם, לא כי שיעמם לו בבית - אלא כי אכפת לו באמת. גיא הוא רק אחד מהילדים הרבים, הדור הבא של הפעילים החברתיים, שאפשר לראות בין רבבות המוחים במוקדים השונים ברחבי הארץ.
"אני מסתכל על מה שרוצים לעשות, וזה נראה לי לא פייר לתת כל כך הרבה כוח לממשלה, כך שיוכלו למנות איזה שופטים שרק ירצו", הוא אומר. אמו, אסנת, שמחה על המודעות שהוא מגלה. "זה לא מובן מאליו. אני גאה בו. אנחנו מדברים על הרפורמה המשפטית בבית, מחליפים דעות, קוראים מאמרים. אני חושבת שזה לא עניין של ימין או שמאל, אלא שיש מה לעשות כדי לשפר את מערכת המשפט בצורה זהירה ולא דורסנית".
גם שירי גולן ובנה נוח בן ה-13 מכרמי יוסף מקפידים להגיע יחד לכל ההפגנות נגד תוכנית נתניהו-לוין. "יש התעוררות בקרב הדור של בני העשרה, הם יותר מעורבים. אלה ילדים שגדלו בערכים של קבלת האחר ועזרה לחלש. נוח אוהב מאוד לקרוא חדשות ולהיות בקיא במה שקורה עכשיו. הוא הרגיש מחויב לעשות משהו למען המדינה, אז התחלנו ללכת להפגנות. אנחנו גאים להגיע למחות ועושים את זה בתקווה שתהיה פשרה ומתווה שיתחשב בכלל", מספרת שירי. נוח, מבחינתו, לא מתרגש מההיעדרות שאולי תירשם לו בתעודה. "בתור אזרח במדינה, זו זכותי וחובתי לצאת להפגין ולהילחם על הדמוקרטיה ועל הזכויות הבסיסיות שלנו. הוריי גדלו פה, סביי וסבותיי גדלו במדינה הזו, וההורים שלהם חלמו שתהיה לנו מדינה. אני מקווה מאוד שתישאר לנו מדינה שפויה ונורמלית שמקבלת את כולם".
ליטל פלד מרמת השרון, שמגיעה להפגנות עם שלושת ילדיה בני 16, 14 ו-8, מדגישה: "אני מגיעה בשבילם, בשביל עתיד הילדים שלנו. הבנים הגדולים קוראים ומתעניינים בחדשות, ולבתי הקטנה אנחנו מסבירים מה הפגיעה בדמוקרטיה בישראל יכולה לעשות. אני חושבת שזה לא נכון להוציא ילדים להפגנות כאפקט עדר, אנחנו מנהלים על זה שיח בבית. אנחנו לא בהכרח חושבים אותו הדבר. בסוף, מה שעומד היום על הפרק זה העתיד של המדינה שלנו". בנה הבכור, אורי בן ה-16, מנמק מדוע חשוב לו להגיע להפגנות. "אני רוצה להמשיך לחיות פה כשאני יודע שהזכויות שלי כאזרח לא נפגעות".
משפחת מנקיטה מהיישוב עומר בדרום הארץ מקפידה גם היא על נוכחות מלאה בהפגנות. "זה חלק מהחינוך שאנחנו מנחילים להם - להילחם על הזכויות. כתושבי הפריפריה, אנחנו מרגישים שבית המשפט מגן על מיעוטים. צריך שתהיה לו יכולת להשפיע", מסבירה האם מיכל. בנה, אור בן ה-17, כבר הודיע שיגיע היום להפגנה בכנסת. "חשוב שאנחנו כבני נוער ניקח חלק בהפגנות. יש לי חברים שחושבים שצריך לעשות משהו ולא לשבת בבית כשקורה הדבר ההזוי הזה במדינה. אני לא אגיע לבית ספר היום. אלך להפגין. אני חושב שזה יותר חשוב מיום לימודים - להילחם על הדמוקרטיה". אביו, עמי, מסכם: "זה עניין של חינוך, של ערכים למה שבאמת חשוב בחיים. מרגש אותי לראות את הילדים לוקחים חלק בדבר הזה".
