בית המשפט המחוזי בירושלים המליץ היום (א') לאוריאן בן כליפא, שוטרת מג"ב שהורשעה בתקיפת הצעירה הערבייה חלא סלים, למשוך את הערעור שהגישה בדבר הרשעתה. השופטים אמרו לבן כליפא כי הם "ממליצים בכיוון של לקיחת אחריות" מפני שהסיכוי שערעורה יתקבל איננו גדול, משום שלדבריהם העובדות מדברות בעד עצמן.
הדיון נערך בעקבות ערעורה של בן כליפא על ההרשעה וערעורה של המחלקה לחקירות שוטרים מנגד על ההחלטה לזכותה משיבוש הליכי משפט. בדיון הציעו השופטים לסייע לבן כליפא אם תקבל עליה אחריות, על-ידי כך שיכתבו למג"ב המלצה עליה שייתכן שתאפשר לה לשוב לתפקיד לחימה. בן כליפא סירבה בתוקף, והשיבה כי לא תודה בדברים שלטענתה לא עשתה. כעת יצטרך בית המשפט לקבל החלטה ולעדכן את הצדדים.
אוריאן בבית המשפט, היום
בהכרעת בית משפט השלום בירושלים שעליה ערערה השוטרת קבעה השופטת ג'ויה סקפה שפירא כי בן כליפא השתמשה בכוח נגד סלים שלא בסמכות. בנובמבר 2021, בעת שסלים ביקשה לעבור במחסום בעיר העתיקה, דחפה אותה השוטרת, הסירה מראשה את החיג'אב, משכה בשערותיה והפילה אותה ארצה. לאחר מכן, כשסלים ביקשה להחזיר את החיג'אב, הובילה אותה בן כליפא לנקודת המשטרה הסמוכה תוך שהיא אוחזת בשערה ובצווארה לאורך הדרך.
בהכרעת הדין של השופטת סקפה שפירא נכתב: "הנאשמת הושיבה את המתלוננת בחוזקה על כיסא, נעמדה מולה והורתה לשותפה למשמרת לנעול את הדלת. המתלוננת בכתה ולא התגרתה בנאשמת, אך הנאשמת צעקה עליה ש'תסתום את הפה', רכנה לעברה, חנקה אותה בצווארה באמצעות שתי ידיה וטלטלה בחוזקה את גופה" – וכך עשתה פעם נוספת. לאחר מכן גרמה בן כליפא לשליחתה ללילה למעצר, בטענה שהיא, השוטרת, זו שהותקפה.
מכיוון שבן כליפא לא ציינה בדו"ח הפעולה ובהודעתה למשטרה את מעשיה בנקודת המשטרה, ונוסף על כך טענה כי סלים היא זו שתקפה אותה, הגישה מח"ש נגד השוטרת כתב אישום בגין עבירת שיבוש הליכי משפט. בית משפט השלום זיכה אותה מעבירה זו מטעמים של הגנה מן הצדק.
4 צפייה בגלריה
השופטת מתחה ביקורת גם על מח"ש: "החקירה הייתה מרושלת". תומכי בן כליפא
(צילום: יואב דודקביץ)
בערעורה למחוזי טענה מח"ש: "בית המשפט שגה בהחלטתו זו, ולא נתן משקל הולם לכך שמדובר בעבירת שיבוש מהלכי משפט המבוצעת על ידי שוטרת, שכתבה דו"ח כוזב שהוביל למעצר של אזרחית". בערעור נכתב: "במקום שבו אנשי רשויות האכיפה חוטאים לתפקידם, בעיקר בעבירה של שיבוש מהלכי חקירה שעלולה להוביל לתוצאות שמידת הפגיעה שלהן בערכי יסוד היא רבה הרבה יותר, קיימת חשיבות רבה לקיומו של הליך שיבטא את שאט הנפש ממעשים כאלו, ויחזק את אמון הציבור ברשויות האכיפה ובמנגנוני הריסון העצמיים שלהן".
בסוף הכרעת הדין כתבה שופטת השלום סקפה שפירא כי "הנאשמת היא צעירה בעלת שאיפות נורמטיביות, שהקדישה חלק ניכר מחייה הבוגרים לשירות המדינה ואזרחיה, ואשר כשלה וסטתה מן השורה במהלך פעילות מבצעית בתנאים לא פשוטים ובגזרה נפיצה. נתונים אלה אמנם אינם פוטרים אותה מאשמה, אך הם יישקלו ויבואו לידי ביטוי במסגרת פרשת העונש". השופטת גם מתחה ביקורת על חקירת מח"ש וטענה כי "הייתה מרושלת".
אחרי שבית משפט השלום פרסם את החלטתו התערב בפרשה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ואמר: "תמוה ששופטת שזיכתה קצין במשטרה שהכה נער חרדי באגרופים וטענה שיש להבין ש'אינו עובד בתנאי מעבדה', לא לקחה בחשבון את העובדה שהלוחמת גם היא לא פעלה ב'תנאי מעבדה'. מבחינתי, הכרעת הדין – שאינה סופית וחלוטה – היא לא סוף פסוק של שירות הלוחמת במשטרה, ודאי כאשר זוכתה מהעבירות החמורות. אלמד את פסק הדין, אבקש מהמפכ"ל וממפקד מג"ב לגבש עמדתם, ואו אז תתקבל החלטה סופית בעניין הלוחמת".
גם ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) התייחס בשעתו להרשעה. בריאיון לאולפן ynet אמר: "אין איזון בין הרשויות. דוגמה מהבוקר: הרשעת לוחמת מג"ב, יש פה איפה ואיפה. בגלל שהבת של המוכתר נתקלה בבעיה, החליטו להגיש כתב אישום ולהרשיע לוחמת מג"ב. השופט או מי שצריך להגיש את כתב האישום לא צריכים לשלוח את לוחמי מג"ב למשימות, ואם אין אחריות - יש בעיה. התחושה היא שיש מערכת משפט לא מאוזנת".
עו"ד פרץ רצון המייצג את בן כליפא ייחס לדיון שנערך היום משקל גדול וטען כי פסק הדין ישפיע על כלל השוטרים והלוחמים בישראל. "כששוטר או לוחם עומד במחסום ומקבל משימה ממפקדיו, הוא בעצם מקבל את המשימה מהמדינה שלו. כשאזרח מגיע ורוצה לעבור מחסום בכל מחיר – מה אמור השוטר לעשות? להגיד 'בבקשה, תעבור, כי אין לי כלים?'".
