אזהרה: הפרטים בעדות קשים לקריאה.
עמית סוסנה, שנחטפה ב-7 באוקטובר ושוחררה משבי חמאס אחרי 55 ימים ברצועת עזה, העידה בריאיון שהתפרסם הערב (ג') ב"ניו יורק טיימס" כי הותקפה מינית בשבי. "הוא הגיע אליי, דחף את הנשק שלו לכיוון המצח שלי - והכה אותי. הוא גרר אותי לחדר הילדים, חדר מלא בפוסטרים של ילדים - ואז כיוון עליי את הרובה, והכריח אותי לבצע בו מעשה מיני", סיפרה לעיתון האמריקני.
3 צפייה בגלריה
עמית סוסנה, מחוץ לביתה בכפר עזה שעלה באש ב-7 באוקטובר
(צילום: REUTERS/Alexandre Meneghini)
סוסנה, כך מציינים ב"טיימס", היא החטופה הראשונה ששוחררה מהשבי ומדברת בפומבי על האלימות המינית שחוותה. עדותה מגיעה כשברקע החשש הרב שהחטופות שמוחזקות עדיין בשבי נמצאות בסכנה של אלימות מינית, לצד מעשי האונס המזוויעים שביצעו המחבלים במתקפת הטרור הרצחנית של חמאס. גם הדו"ח של שליחת האו"ם פרמילה פאטן, שקבע כי יש ראיות לכך שבוצעו מעשי אונס קשים ביותר בטבח 7 באוקטובר, אישר כי חטופות וחטופים עברו אלימות מינית - והזהיר כי זו עלולה עדיין להימשך.
בעדותה המצמררת מספרת סוסנה - ששוחררה במסגרת העסקה מול חמאס בנובמבר אשתקד - כי כמה ימים אחרי שנחטפה מביתה בכפר עזה אחד משוביה, מחבל שהזדהה בשם מוחמד, החל לשאול אותה על חיי המין שלה. היא סיפרה שהוחזקה אז לבדה בחדר ילדים - חדר שאותו היא זוכרת כמלא בתמונות של הדמות המצוירת "בובספוג" - כשהיא קשורה לשרשראות בקרסול.
לדבריה המחבל ששמר עליה ישן בחדר סמוך, ונהג לעתים קרובות להיכנס לחדר השינה שבו הוחזקה כשהוא לבוש בתחתונים בלבד. לפעמים התיישב לידה על המיטה - ואז הרים את חולצתה ונגע בה. המחבל שאל אותה גם שוב ושוב מתי צפוי המחזור שלה. סוסנה העידה כי כאשר המחזור הסתיים, בסביבות 18 באוקטובר, היא ניסתה למנוע ממנו לתקוף אותה מינית בכך שהעמידה פנים שהדימום נמשך - במשך שבוע שלם.
התקיפה המינית הקשה שתיארה התרחשה לדבריה כמה ימים לאחר מכן, בסביבות 24 באוקטובר: היא סיפרה כי בשעת בוקר מוקדמת המחבל שחרר אותה מהשרשרת שאליה נכבלה. הוא התעקש שתתקלח, אך היא סירבה. הוא הוליך אותה למטבח, הציג לה סיר מים רותחים על הגז - ואחר כך לקח אותה למקלחת, שם נתן לה את המים החמים, כדי שתשפוך אותם על עצמה.
עמית סוסנה מדברת מכפר עזה, בינואר
(צילום: רויטרס)
היא שטפה עצמה במשך כמה דקות, ואז שמעה אותו עומד בדלת השירותים וקורא לה: "מהר עמית, מהר". לפי עדותה, "הסתובבתי, וראיתי אותו עומד שם - עם נשק". עמית סיפרה שניסתה לכסות את עצמה במגבת, אך המחבל הכה אותה. "עמית, עמית, תורידי את זה", הוא אמר לה - והיא נאלצה להיענות לדרישתו, כשהנשק בידו.
"הוא הושיב אותי על קצה האמבטיה, סגרתי את הרגליים והתנגדתי. הוא המשיך להכות אותי, שם את הנשק שלו בפרצוף שלי, ואז גרר אותי לחדר השינה", סיפרה. אחרי שתקף אותה מינית, הוא הלך להתקלח - והותיר אותה עירומה, בחושך. כשהמחבל חזר - לדבריה - הוא הראה סימני חרטה. "הוא אמר 'אני רע, אני רע. בבקשה אל תספרי לישראל".
היא סיפרה כי אחר כך חששה בכל רגע ששוב תותקף מינית. "אי אפשר להסתכל עליו, אבל צריך. הוא זה ששומר עלייך, את איתו - ואת יודעת שבכל רגע זה יכול לקרות שוב. את תלויה בו לחלוטין".
סוסנה בת ה-40, עורכת דין בפירמת "לוצאטו את לוצאטו", כבר העידה בעבר על "טרור פיזי ופסיכולוגי" שעברה במשך כל 55 הימים שבהם הוחזקה בשבי. היא הסבירה ל"טיימס" שכעת החליטה לחשוף את התקיפות המיניות שעברה בשבי - כדי להדגיש את החשש הכבד לשלומם של החטופים שנותרו בעזה, שמספרם מוערך ב-134 (מתוכם רבים כבר אינם בחיים).
ב"טיימס" מדגישים את אמינות העדות של עמית, וכותבים כי הפרטים הקשים שסיפקה בריאיון, שארך שמונה שעות שלמות, תואמים גם את העדויות שלה בפני שתי רופאות וכן עובדת סוציאלית, עמן דיברה ביממה הראשונה אחרי שחרורה ב-30 בנובמבר.
"עמית דיברה מיד, באופן שוטף ומפורט, לא רק על התקיפה המינית אלא גם על חוויות קשות רבות אחרות שעברה", סיפרה ד"ר ג'וליה ברדה, גינקולוגית שמנהלת מרכז טיפול בנפגעות תקיפה מינית בבית החולים "וולפסון" בחולון. לפי ה"טיימס", סוסנה העניקה גם עדות בפני הצוות של שליחת האו"ם פרמילה פאטן, שפרסמה כאמור את הדו"ח על מעשי האלימות המינית של המחבלים.
החטיפה מהממ"ד, והמאבק עם שבעה חוטפים
עמית נחטפה ב-7 באוקטובר מביתה בכפר עזה, אחרי שהתחבאה בארון בחדר השינה שלה, ששימש כממ"ד. לפני כן היא עוד הספיקה לכתוב למשפחתה שהמחבלים "בחוץ", ושהיא שומעת יריות. דירתה הקטנה של סוסנה נשרפה כליל, והממ"ד הפך לכוך מפויח. בעת חטיפתה, סוסנה תועדה נאבקת באומץ בשבעה חוטפים ואף הפילה על הקרקע את אחד מהם שניסה להרימה על כתפו. "לא רציתי לתת להם לקחת אותי לעזה כמו חפץ, בלי מאבק", סיפרה סוסנה ל"טיימס". היא סיפרה שהאמינה אז "שמישהו יבוא ויחלץ אותי", אבל זה לא קרה והיא נלקחה לעזה.
במאבק הוכתה קשות, וכשנבדקה בישראל אחרי ששוחררה התברר כי היא סובלת מסדקים בארובת העין, בלחי, בברך ובאף, וכן מחבלות קשות בברך ובגב. ב"טיימס" מציינים כי לפי הדו"ח הרפואי של בית החולים, חלק מהפציעות נובעות מהחטיפה ב-7 באוקטובר, בכלל זאת אגרופים שספגה בעין ימין.
עמית העידה בעבר שבמהלך השבי הועברה ממקום אחד למקום אחר תחת שמירה כבדה של חמושי חמאס, וכי הוחזקה בין היתר במנהרה 40 מטר מתחת לפני הקרקע, שהיה קשה לנשום בתוכה. בריאיון כעת ל"טיימס" סיפרה שהוחזקה בשישה מקומות במהלך השבי - כולל בבתים פרטיים, משרד ומנהרה תת-קרקעית. המחבלים, לפי עדותה, גם הכו ועינו אותה.
העינוי בדירת המסתור הבאה: "חשבו שהסתרתי מידע"
התקיפה המינית שתיארה התרחשה במקום המסתור הראשון שבו הוחזקה, אליו הועברה בנסיעה במכונית כשפניה מכוסות. היא שחזרה כיצד נדרשה לעלות במדרגות לגג, ושם הוכנסה לתוך מבנה שהוקם עליו ושימש למעשה כיחידת דיור נוספת. היא סבורה שהמקום הוכן עבורה מראש, וכי היו בו שלושה מזרנים, אחד עבורה ושניים עבור שוביה ששמרו עליה.
סוסנה מתאחדת עם כלבתה סאני, אחרי ששוחררה בנובמבר
(צילום: דוברות המרכז הרפואי וולפסון)
היא סיפרה כי מהמקום הראשון שבו הוחזקה היא הוצאה אחר ליל הפצצות קשה במיוחד, שאותו היא מעריכה כלילה שבו החלה ישראל בתמרון הקרקעי, ב-27 באוקטובר. לדבריה הוסעה במכונית לנוסייראת שבמרכז הרצועה, כשהמחבל מוחמד שתקף אותה מינית יושב לצדה ומכוון את נשקו לראשה. המכונית עצרה לדבריה ליד מה שנראה כמו בית חולים של האו"ם, וברחוב העמוס באנשים היא הועברה לחוטף אחר בשם אמיר, שהצעיד אותה לדירה שבה הוחזקו עוד ארבעה חטופים אחרים: שתי צעירות, וגבר ואישה מבוגרים.
היא סיפרה כי בכתה מרוב התרגשות כשהתאחדה עם החטופים האחרים, אחרי שבועות לבדה עם מחבלים אכזריים. "הם הסתכלו עליי ואני הסתכלתי עליהם, במשך כחצי דקה", סיפרה על המפגש עם החטופים האחרים, שזהויותיהם נשמרו במערכת ה"טיימס". היא סיפרה כי שאלה אותם אם הם ישראלים, ואחת הנשים שאלה אותה בתשובה: "האם את ישראלית?".
אבל השהות באותה דירה לא הייתה פשוטה יותר, וסוסנה מתארת בריאיון עינוי של ממש שעברה כמה ימים אחרי שהועברה לשם. שוביה, כך סיפרה, חשבו משום מה שהיא מסתירה מהם מידע כלשהו: הם כיסו את ראשה בחולצה, אילצו אותה לשבת על הרצפה, אזקו את ידיה - והחלו להכות אותה עם קת רובה. כמה דקות אחר כך הם קשרו נייר דבק לפיה ולאוזניה, וקשרו גם את כפות רגליה. היא סיפרה כי אחר כך החוטפים תלו אותה, "כמו תרנגולת", ממקל שנמתח בין שתי כורסאות. היא אמרה שהכאב שחשה היה כה עז עד שהיא חשבה שהידיים שלה יתנתקו ממקומן.
המחבלים המשיכו להרביץ לה ולבעוט בה, אף שלא הבינה איזה מידע הם רצו או מה הם חשבו שהיא מסתירה מהם. אחרי העינוי המזוויע שעברה, המחבלים שחררו אותה מכבליה ואמרו לה שיש לה 40 דקות לספק להם את אותו "מידע" - ואיימו שאחרת ירצחו אותה. אחת החטופות האחרות הייתה כה מפוחדת, עד ששאלה את עמית אם יש לה מסר כלשהו להעביר למשפחתה.
החוטפים עלו לנשום אוויר צח, ועמית נשארה 40 מטר מתחת לאדמה
אבל האיום לא מומש, ובאמצע נובמבר סוסנה הופרדה משתי החטופות הצעירות. היא והחטופים המבוגרים הועברו לבית אחר, ומשם הוכנסו דרך פיר לתוך המנהרה בעומק שלפי המחבלים היה 40 מטר מתחת לאדמה. היא שחזרה כיצד החטופה המבוגרת צעקה בבהלה כשראו את הפיר, והמחבלים אמרו לה בתגובה: "אל תדאגי, אל תדאגי. יש שם עיר למטה".
לדברי עמית, התא התת-קרקעי שבו היא והחטופים המבוגרים הוחזקו היה צפוף ולח, והיה כה קשה לנשום בו עד שלעתים היא חשה מעורפלת כשצעדה כמה צעדים ספורים. הקירות רעדו בכל פעם שהייתה תקיפה באזור, והיא חששה שתיקבר בחיים. המחבלים ששמרו עליהם, היא סיפרה, לא שהו מתחת לאדמה זמן רב - ועלו לעתים קרובות לקרקע, כדי לנשום אוויר צח. היא והחטופים האחרים ביקשו לעלות יחד איתם, ואחרי כמה ימים תחינותיהם נענו: הם הוצאו מהמנהרה והועברו לדירה אחרת. משם הועברו למקום מסתור נוסף - משרד כלשהו בעיר עזה - המיקום האחרון שבו הוחזקה לפני ששוחררה במסגרת העסקה.
"הוחזקנו בתנאים לא אנושיים. כשאתה בשבי חמאס, הכול מרגיש כל כך שביר. אתה כל הזמן על הקצה. דברים יכולים להידרדר דרסטית בכל שנייה. אוסרים עליך לדבר, אוסרים עליך לבכות, אפילו אוסרים עליך לנחם חטופים אחרים כשהמצב קשה", סיפרה בריאיון קודם בינואר לסוכנות הידיעות רויטרס, "לא הייתה לי שליטה בגוף או בנשמה שלי, זה היה מפחיד". סוסנה הביעה באותו ריאיון, שנערך לפני כמעט חודשיים, חשש כבד לשלום החטופים שנותרו מאחור: "אני מקווה שהחטופים שעדיין שם מצליחים לשמור על האמונה ולהישאר חזקים, אבל גם הנשמות הקשוחות ביותר לא יכולות להחזיק מעמד כל כך הרבה זמן".
