יומיים לאחר שנחתו בארץ בעקבות החילוץ ההרואי של בנם אנדריי קוזלוב, במסגרת "מבצע ארנון", הוריו יבגניה ומיכאל סיפרו בריאיון מיוחד ל-ynet מעט על שעבר עליו בשבי, כיצד שרד את ההתעללות הפיזית והנפשית הקשה והארוכה, מהו מצבו כיום ומדוע הם בחרו לספר את סיפורו של בנם, בזמן ש-120 חטופים עדיין נמצאים בשבי חמאס. צפו בריאיון המרגש:
"אנדריי בסדר - אך יש דברים שהוא לא יספר לעולם". הריאיון המלא עם הוריו
(צילום: אורי דוידוביץ)
הוריו של אנדריי הם דוברי רוסית, והריאיון עימם התקיים אמש בעזרת מתורגמנית במטה החטופים בתל אביב. אנדריי נחטף ב-7.10 ממסיבת הנובה שהתקיימה ברעים, ושבה עבד כמאבטח, והוא חולץ ביחד עם נועה ארגמני (26), אלמוג מאיר ג'אן (21) ושלומי זיו (40) בפעולה מיוחדת של כוחות הביטחון ביום שבת האחרון – לאחר 246 ימים בשבי חמאס. במבצע החילוץ ההרואי נהרג לוחם הימ"מ, פקד ארנון זמורה ז"ל. החטופים הועברו לבית החולים שיבא תל השומר, וצה"ל מסר אז כי מצבם הרפואי תקין.
מה שלום אנדריי? איך הוא מרגיש עכשיו?
יבגניה: "מצוין (צוחקת). הוא מרגיש בסדר, אין שינוי פיזי, הוא בריא. למזלנו, גם מצבו הנפשי נראה בסדר, הוא נהנה לדבר, מתבדח, צוחק, הוא אוהב לבדר את כל הנוכחים לצידו. כמובן שהוא עדיין לא חזר לאיזון הרגשי שהיה לו קודם, אבל אני בטוחה שהוא צעיר ובריא מספיק כדי שישתקם במהרה. הוא משתקם".
הוא סיפר מה עבר עליו במהלך שמונת החודשים האלה?
מיכאל: "הוא סיפר הרבה על איך נחטף, איך הפך לשבוי ואיך עבר עליו הזמן בעזה. יש לו הרבה סיפורים על האירועים האלה, אבל הוא מרחם עלינו ומספר את זה בהומור, מכיוון שבכל האירועים שקרו לו הוא משתדל למצוא משהו משעשע, ולהנגיש את זה בצורה כזאת שזה יהיה כמו בידור עבורנו".
המפגש הראשון של אנדריי קוזלוב עם הוריו בשיבא תל השומר
מיכאל המשיך וסיפר כי אנדריי שיתף גם במה שעבר עליו במסגרת פסטיבל הנובה: "כולנו ראינו את הסרטונים משם, הוא היה חלק מהאירועים האלה וראה את מה שאירע במו עיניו. הוא היה אובד עצות כמו שאר המשתתפים במסיבה. הוא הגיע לשם במסגרת עבודה מהצד, הוא היה מאבטח, וכשהחלו מטחי רקטות הוא עוד הספיק לכתוב לנו בקבוצה המשפחתית שהכול בסדר איתו, אבל כעבור זמן מה, בערך חצי שעה-שעה, הם הבינו שהם מוקפים במחבלים. הם החלו לחפש אחר דרכים להימלט ורצו מצד לצד.
"הוא רץ באותו השדה שבו ראינו אחרים רצים (בסרטונים), הוא נתקל במחבלים אחרים וניסה לחזור בחזרה עם הרכב. אחר כך הוא רץ לכיוון איזה ואדי, ואיתו רץ עוד גבר שהיה מעט מאחוריו. אנדריי הספיק לקפוץ אל תוך הוואדי, אבל האיש שרץ אחריו לא הספיק. הוא הראה לנו צלקת מהנפילה על השיח בתוך הוואדי, יש לו צלקת על היד. לאחר מכן הוא ראה את אחד הבחורים שאיתם יהיה בשבי בעתיד. הוא היה במצב דומה. כאן אנדריי מספר סיפור משעשע שהפך לבדיחה אצל המחבלים, כי הם הכריחו את הבחור השני לנהוג בטנדר של המחבלים. למעשה, המחבל החמוש שחטף אותם הכריח את החטוף השני לנהוג ברכב שבו נמצא גם אנדריי, עד שהם הגיעו לעזה. אחרי זה המחבלים החלו לכנות את החטוף השני 'נהג אל-קסאם'".
אילו תנאים היו בדירה שבה הוא הוחזק?
יבגניה: "חשתי כאב מאוד גדול מאחד המשפטים שאנדריי אמר לנו: 'חווינו דברים כאלה - שאת חלקם אני לא אספר לכם לעולם'. הוא סיפר שבמשך חודשיים הם היו קשורים בידיים וברגליים. בשבועות הראשונים קשרו להם את הידיים מאחורי הגב, ואחרי שהתחילו לקשור את ידיהם מקדימה, הם התבדחו שזו מתנה מהמחבלים. במקרים אחרים הם נאלצו לעשות צרכים אל תוך הדלי. המחבלים עסקו בטרור פסיכולוגי, ואמרו לכל אחד מהחטופים: 'ישראל שכחה מכם'; 'ישראל רוצה להיפטר מכם'; 'אמא שלך נסעה לנפוש ביוון, ראינו את זה בחדשות'; 'אשתך יוצאת עם מישהו אחר'; 'ההורים שלך לא עושים שום דבר'; 'תהיו בשקט, דברו בשקט, כי ישראל מקשיבה ורוצה להשמיד אתכם, אתם מהווים בעיה עבור ישראל והרבה יותר קל לפתור את זה בהריגה מאשר בחילוץ'. אלה דברים קשים מאוד שהם עברו, ובלתי נסבל לשמוע את זה".
היא פירטה עוד על ההתעללות בשבי: "אנדריי סיפר לנו כי החטופים למשל לא יכלו לשבת עם רגליים כלפי המחבלים. השובים שלהם יכלו להעניש אותם אם הם רק שתו את המים הלא נכונים או שהם לקחו אותם מהמקום הלא נכון". השובים התעללו בחטופים לא פעם באופן מילולי: "הם אמרו להם 'אתם חיות, אתם חמורים, אתם טיפשים, אתם מלוכלכים'. אנדריי יודע עכשיו את המילים האלה בערבית, את כל הקללות בערבית הוא למד".
2 צפייה בגלריה
אנדריי קוזלוב עם כוחות החילוץ. "חייבים לחלוק את האושר עם כל ישראל"
(צילום: REUTERS/Marko Djurica)
"כשנודע לי שאנדריי ניצל ולמחרת גיליתי שארנון נפל בקרבות, בכיתי מאוד ואני מרגישה שאני חייבת לעשות משהו עבור משפחתו. אובדן של בן, בעל, אבא, זה משהו שאף אחד לא יכול להבין ולתאר. הבן שלהם גיבור-על. אני מעולם לא הכרתי אנשים כאלה, אבל הם אלה שישראל עומדת בזכותם. הם הגאווה הלאומית של ישראל"
מיכאל הוסיף: "הטרור הפסיכולוגי הוביל לכך שכשצה"ל וכוחות הביטחון החלו במבצע החילוץ, אנדריי תחילה לא ידע למה הם באו, הוא חשב שאולי יכולים להרוג אותו במקום להציל אותו, ורק כשהבין שמחלצים אותם הוא הרגיש הקלה גדולה".
מה סייע לאנדריי להחזיק מעמד כל הזמן הזה? מה אתם יכולים לספר על החברות עם החטופים שאיתם הוחזק בשבי?
מיכאל: "ללא ספק זה שאנדריי לא היה לבד, אלא שהם היו שלושה, עזר לכולם ולו בפרט. הוא הרגיש תמיכה מהם, ואני מקווה שהחוויות המשותפות שעברו יחד יחברו ביניהם לתמיד. אני גם מבין שהוא שרד את כל זה כי הוא אדם חזק, יש לו מאגר אנרגיה פנימית מטורף שלא הכרנו, כי לא חשבנו שאחרי כל הדברים האלה נקבל את אנדריי כפי שהוא היה, חשבנו שהוא ישתנה, אבל כשראינו אותו ודיברנו איתו במשך יומיים, הבנו שהוא לא באמת השתנה, הוא אנדריי שהכרנו".
מדוע החלטתם להתראיין דווקא עכשיו? אתם בתקופה לחוצה מאוד, ואני מניח שכל מה שאתם רוצים לעשות זה להיות עם אנדריי.
מיכאל: "אתה הראשון ששואל את זה, ואני מופתע, על אף שזו שאלה מתבקשת. אנחנו מדברים ומתראיינים לא בשביל להראות כמה אנחנו מאושרים או שטוב לנו. אנחנו מנסים שוב להעלות את הנושא כדי שהחטופים שנשארו בעזה ישוחררו. אנחנו צריכים חדשות טובות, כל הדרכים לשחרר אותם. בין אם זו עסקה או מבצע כמו שהיה, אבל חייבים לשחרר את האנשים האלה. לכן, למרות שאנחנו רוצים להיות עם אנדריי, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו, כי חייבים להמשיך את העבודה שניהלה אשתי יבגניה ואני כשהגעתי לישראל - אנחנו חייבים לסייע לשחרר את שאר החטופים".
"המקצוע של ארנון היה להיות גיבור. אין מילה שתתאר את האובדן"
(צילום: אורי דוידוביץ)
יבגניה: "חשוב לזכור כמה המבצע הזה חשוב לכל ישראל. היום הזה, 8 ביוני, הפך ליום חג. כל הישראלים רוצים לחלוק איתנו את האושר שלנו, כאילו הפכנו לחלק מהם, למשפחה שלהם. כולם שמחים בשבילנו, אם אנחנו ברחוב ואנדריי לידנו, אנשים מהמכוניות צועקים לעברנו 'אנחנו כל כך שמחים שחזרת! אנחנו כל כך מאושרים בשבילכם', הם צועקים את זה לו, לנו, זה מדהים. אנחנו חייבים לחלוק את האושר שלנו עם כל ישראל, אנשים מזמן לא שמעו חדשות טובות. אנחנו רוצים להראות כמה אנחנו מודים לצה"ל, לשב"כ ולמשטרה שניהלו את המבצע המורכב הזה.
"כל מה שאני מגלה בימים האחרונים ושומעת מאנדריי גורם לי להתרגש עד עומק נשמתי לאור הגבורה של האנשים שתכננו את המבצע, שנלחמו, שהגנו עליהם. אנדריי גם היה נרגש מאוד ובהלם. הוא אמר שכשהחזיק בידיהם או בבגד של החיילים ששחררו אותם, הוא הרגיש שהוא נמצא לצד גיבורי-על שלא מפחדים מדבר, שיודעים מה הם עושים. הוא אמר שהרגיש ביטחון מלא כשהלך איתם. כשהם היו במסוק, כולם ניגשו אליו כל הזמן ואמרו 'אנדריי, עכשיו הכול יהיה בסדר', 'אנחנו נחלץ אותך', 'אנחנו איתכם', 'אתה גיבור' – למרות שהם הגיבורים האמיתיים".
תיעוד נדיר ממצלמות הקסדה: חילוץ החטופים מעזה
(צילום: דוברות המשטרה)
יבגניה הוסיפה, בדמעות: "אני רוצה להודות מעומק הלב לכל השותפים למבצע ההצלה של אנדריי, ואני מבקשת למסור תודה גדולה לכל האנשים שעזרו לנו לחפש אחריו ולנהל מאבק לשחרורו. אני מודה לבת הזוג של אנדריי, ג'ניפר, שלא איבדה תקווה במשך שמונת החודשים האלה, עזרנו זו לזו להאמין שאנדריי ישוב והכול יהיה בסדר. אני גם רוצה לנחם את משפחתו של רב-פקד ארנון זמורה שנפל במהלך המבצע להצלתו של אנדריי, לאימו ולאביו, לאשתו ולילדיו הקטנים. אני לא נוטה לבכות, אבל כשנודע לי שאנדריי ניצל ובאותו היום או למחרת גיליתי שארנון נפל בקרבות, בכיתי מאוד והרגשתי שאני חייבת לעשות משהו עבור משפחתו. אני לא יודעת באילו מילים לבחור, אין מילה שתתאים. תודה? תנחומיי? אובדן של בן, בעל, אבא, זה משהו שאף אחד לא יכול להבין ולתאר. הבן שלהם גיבור אמיתי, המקצוע שלו היה להיות גיבור. מעולם לא הכרתי אנשים כאלה, אבל הם אלה שישראל עומדת בזכותם. הם הגאווה הלאומית של ישראל. הם מייצרים את האתוס והאגדה של ישראל. אני מודה לו מעומק ליבי, ומרגישה אשמה בפני משפחתו".
מיכאל הוסיף בקול רועד: "בערוץ הטלגרם שבו נחשפתי לידיעה (על מותו של ארנון ז"ל), השארתי תגובה שאני ממוטט מהאירוע ומכך שזה קרה. באחת התגובות לתגובה שלי כתבו: 'עכשיו אנדריי יודע איך לקרוא לבנו'".
נועה לביא וקים גלוזמן השתתפו בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 19:54, 12.06.24
