יותר מחודש לאחר מותו, הורה היום (א') בג"ץ להביא לקבורה בטקס צבאי - אולם בבית קברות אזרחי - את הנווט רס"ן אסף דגן ז"ל, ששם קץ לחייו. המשפחה עתרה לבית המשפט בדרישה שיובא לקבורה צבאית בבית עלמין צבאי, והדגישה כי התאבדותו נבעה מהטראומה שחווה בשירותו הצבאי - אך בצה"ל טענו מנגד כי לא ניתן להיעתר לבקשת המשפחה.
לפסק הדין המלא - לחצו כאן
בהחלטתם הבוקר ציינו השופטים אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ וחאלד כבוב כי לנוכח מורכבות המקרה, בית המשפט הציע לשר הביטחון ישראל כ"ץ לאשר את קבורתו של רס"ן דגן בבית קברות אזרחי - אך כאמור בטקס צבאי מלא. "השר קיבל את הצעת בית המשפט. אחרי קבלת הודעת השר ותגובת העותרת, בית המשפט מצא כי העותרת אינה זכאית לסעד העיקרי שהתבקש בעתירתה, אך הינה זכאית - לאור הסכמת השר - לסעד החלופי".
השופטים הוסיפו כי נושא המצבה הצבאית, הכללתו של דגן באתר "יזכור" ועריכת טקס אזכרה שנתי - ייקבעו בהידברות ישירה בין משפחת דגן לבין צה"ל. "פרטי ההלוויה, מקומה ועניין המצבה יסוכמו בין משפחתו לבין רשויות הצבא בהתאם לנהוג והמקובל במטרה לכבד את זכרו כקצין בחיל האוויר", נמסר מטעם בית המשפט.
בני משפחתו של אסף מגיבים לפסק הדין, הבוקר
(צילום: שרון צור)
בפסק הדין צוין כי המשפחה קיבלה גם היא את הפשרה, אף שבהודעתה על כך לבית המשפט ביום חמישי האחרון היא ציינה כי תסכים לכך "בלית ברירה", אם לא תתקבל דרישתה לקבורה בבית עלמין צבאי.
עו"ד יובל יועז המייצג את משפחת דגן, מסר הבוקר: "בית המשפט העליון סימן לצה"ל ולמשרד הביטחון את הדרך: את זכרו של אסף דגן ז"ל, נווט קרב שנתן את כל חייו הבוגרים למען ביטחון המדינה, יש לכבד במעשים ולא רק במילים. אסף יזכה להלוויה צבאית מלאה, ואנו תקווה שצה"ל ומשרד הביטחון יפעלו ברוחו של פסק הדין, ויעניקו לאסף את מלוא הכבוד שהוא ראוי לו, כחלל צה"ל".
דגן ז"ל, נווט קרב בחיל האוויר, שם קץ לחייו ב-23 באוקטובר. הוא היה בן 38 במותו, ושירת כ-15 שנים בקבע ולאחר מכן בשירות מילואים, הן בחיל האוויר ובמקביל ביחידת 8200 וביחידה נוספת, בתפקיד שמהותו אסור בפרסום. כדי לשמור על כשירות המשרתים, במסגרת אותו תפקיד, יש צורך להתייצב לכל היותר עד 60 ימים מיום המילואים האחרון. דגן הקפיד בדיוק על רצף זה גם בשל תגמול ימי המילואים. מאז החלה המלחמה, המשימות הפכו תכופות יותר, ודגן ביצע 140 ימי מילואים בשנת 2023 ועוד 50 בשנה הנוכחית.
בעתירת המשפחה לבג"ץ פורט הליך ההידרדרות במצבו של דגן עקב מצוקה נפשית שאירעה בעת שירותו הצבאי, והקשר הסיבתי בין מותו לפוסט-טראומה שסבל ממנה עקב שירותו הצבאי. עוד נכתב כי ביום שבו שם קץ לחייו היה דגן בדרכו למילואים בקריה, כפי שעלה מהתכתבויות שנמצאו, ועל כן יש להכיר בו כמי שנהרג בדרכו לשירות מילואים הזכאי לקבורה צבאית. בצה"ל טענו נגד כי אין הוכחות לכך, וכי לפיכך לא ניתן להיעתר לבקשת המשפחה.
הבוקר, מחוץ לבית החולים רמב"ם שבו נמצאת עדיין גופתו של אסף ז"ל, הגיע לתמוך במשפחה תת-אלוף במילואים אסף אגמון, באופן חריג כשהוא במדי חיל האוויר - מדים זהים לאלו שלבש אסף לפני ששם קץ לחייו. את הבחירה להגיע במדים הסביר כך: "ביהדות יש פתגם שאומר במקום שאין אנשים השתדל להיות איש, אז אני מרגיש שבמקום שבו אין מפקדים אני משתדל להיות מפקד".
אגמון ציין כי לא הכיר את אסף באופן אישי וכי התוודע למקרה שלו דרך התקשורת. לדבריו "העוול האיום" שנעשה למשפחתו רק התחדד עבורו בעקבות האסון האישי שפקד אותו ואת משפחתו לפני כשבוע וחצי - אז נפל נכדו סמל גור קהתי ז"ל בתקרית החריגה במבצר עתיק בדרום לבנון, שבה נהרג גם האזרח וחוקר ארץ ישראל ישראל זאב (ז'אבו) חנוך ארליך. אגמון אמר כי הבטיח לעצמו כבר במהלך השבעה על נכדו להגיע לתמוך במשפחתו של אסף: "אני מרגיש מבויש, שזו מילה צנועה למה שאני מרגיש כלפי חיל בו שירתי 51 שנים, אחרי מה שעשה לאחד מלוחמיו".
הוא הוסיף: "לא רק שהם לא טיפלו בו כאשר זעק לעזרה, כאשר לאט לאט נכבה לתוך עצמו, ואף אחד ממפקדיו לא טרח להושיט יד ואולי על ידי זה היו מצילים אותו. אז כאשר שלח יד בנפשו ברוב ייאושו, חיל האוויר שלי לא טרח לחבק את המשפחה, לעזור לה ולנסות להחזיר אותה לחיים כדי שהם יוכלו להתמודד עם האסון הנורא שקרה להם. העוול הזה זועק לשמיים". לדבריו, "אם בחיל האוויר נטשנו את ערכי הרעות והסולידריות אז כל השאר לא שווה כלום. המטוסים והטייסים לא שווים כלום".
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: ער"ן בטלפון - 1201 או באתר האינטרנט של סה"ר http://www.sahar.org.il, או headspace.org.il
