דובר פדרציית ארגוני הנכים: "חששתי וצדקתי"
(צילום: משה מזרחי)
תחקיר כלכליסט חשף כי חלק מיעדי המשטרה היו פעילי מחאות - בהן מובילי מחאות יוצאי אתיופיה ומבאק הנכים. בפרטי התחקיר, העוסק בשימושה של המשטרה בתוכנת "פגסוס" של NSO, עולה כי תוכנת הרוגלה הותקנה בטלפונים של מארגני ההפגנות. מובילי המחאות שוחחו עם ynet ביממה החולפת לאחר החשיפה, חלקם הופתעו והוכו בתדהמה - אחרים מספרים כי חשדו כבר בעבר שעוקבים אחריהם.
במחאת יוצאי אתיופיה, נזכיר, מחו אלפים נגד יחס המשטרה כלפי בני העדה. כעת הפעילים שעמדו בראש המאבק מספרים שכשחדו בעבר, אך אף אחד לא האמין להם: "שיחות התנתקו באמצע, מיילים נקראו לפני שפתחתי - עכשיו הכל ברור".
שרת העלייה וקליטה פנינה תמנו שטה זעמה לאור הגילויים ואמרה "השוטרים הפכו לעבריינים. זו פגיעה כל כך חמורה באמון הציבור". עוד הוסיפה השרה כי היא זוכרת שבמחאות יוצאי אתיופיה הפעילים אמרו לה שתמיד פורצים להם לפלאפונים. "הם אמרו שהם מפחדים, כמה צדקו!", אמרה.
הפעיל החברתי, יצחק טיים, שהיה ממובילי מחאת יוצאי אתיופיה אמר כי הוא אינו מופתע וכבר במחאה של 2015 היו לו חשדות שהמשטרה עקבה אחריהם. "היו צעדות שרציתי ליזום ומצאתי את עצמי מקבל שיחות מהמשטרה עוד לפני שפרסמתי. מי שהיה אז קצין אג"מ במחוז תל אביב אמר לי 'אנחנו יודעים הכל, יודעים מה אתה עושה ומארגן' ובאחת השיחות קצין אחר אמר לי 'בהצלחה בפגישה עוד שעה וחצי עם פעילים בעזריאלי'".
"התחלתי לשים לב ששיחות שמתנתקות באמצע, רעשים בשיחה ודברים מוזרים שאז לא היו ברורים לי והיום אני מבין הכל", סיפר. עוד אמר טיים: "נלחמנו מאבק שהיה כן ואמיתי על אלימות משטרתית שהופנתה נגד הקהילה האתיופית ולמשטרה היה אינטרס לעצור את זה".
גם במאבק שניהל אחרי מותו של הצעיר סלומון טקה שנורה בידי שוטר, טיים מספר שחשד שהמשטרה עוקבת אחריו. "ידעו דברים שאני עושה ברמה האישית, איפה אני עובד, איפה אני מתנדב, היו מיילים שקיבלתי ונפתחו בלי שאני פתחתי אותן, הודעה שנעלמו לי. אני מרגיש שפגעו לי בפרטיות ברמה הכי חמורה שיש. אני המום ועכשיו כל הפאזל מתחבר לי", סיפר.
לטענתו האזנות הסתר האלה נועדו לתת למשטרה כלים לאיים על הפעילים ולהתריע אותם. "תמיד חשדנו ואמרנו וקראו לנו 'הזויים', עכשיו כולם יודעים את האמת", סיכם.
עוד עלה בתחקיר "כלכליסט" כי אפילו מחאת האימהות יוצאות אתיופיה בצומת עזריאלי ב-2019 הטרידה את המשטרה ואנשי סיגינט השתילו פגסוס בטלפונים של משתתפות בה. רחלי טדסה מלכאי, שהובילה את מחאת האימהות סיפרה גם היא שחשדה שעוקבים אחריה: "פתאום הטלפון היו עושה רעשים באמצע שיחה, כאילו נפל למים. חשבתי שזה בעיה באינטרנט או במכשיר. המחשבה שאחרים היו שותפים לשיח שלך עם אחרים, עם המשפחה, עם אנשים שאני עובדת איתם ואת לא יודעת למה האזינו ומה הם יודעים - זה הזוי ומתסכל".
פאנל פרשנים מיוחד סביב סערת הריגול המשטרתי
(צילום: משי בן עמי)
רחלי מנהלת קהילה של 17 אלף נשים אתיופיות ויזמה את "צעדת האימהות", שהחלה בתום השבעה של טקה ובה מאות נשים וגברים הגיעו לצעדה ולטקס המרכזי בכיכר רבין בו עמדו דקת דומייה לזכר הרוגי העדה האתיופית בידי שוטרים. לטענתה מדובר בבגידה כפולה של המערכת. "ידענו שיש התנכלות מסוימת על יוצאי אתיופיה ומעקב אחר צעירים ותפירת תיקים, אבל גם להפגין ולהביע את הכאב והתסכול שלנו אסור לנו? עצוב לי שזה המצב במדינה שלנו. אין מילים לתאר את התחושה הקשה שאני נמצאת בה מאז שהחשדות שלנו התגלו כאמיתיים".
הפעיל החברתי אבי ילאו מספר שבמחאה של 2019 גורמים במשטרה התבטאו באמירות מחשידות כלפיו: "מפכ"ל המשטרה בזמנו, מוטי כהן, אמר לי במחאה של סלומון טקה שאני מסית נגד המשטרה. הייתי מקבל כל מיני מסרים מהמערכת שאמרו לי להוריד פרופיל, כי הייתי מפרסם את דעותיי ומתבטא בנושא". עוד הוסיף ילאו כי אינו מופתע מהפרשה: "זו הייתה השיטה שלהם - לאסוף חומר על פעילים ואקטיביסטים ולהשתמש בו כדי לסתום פיות. לא סתם זעקנו 'מדינת משטרה' - המשטרה מתנהגת כמו גוף עברייני והגיע הזמן לעצור את זה".
מובילי מחאת הנכים זועמים: "מזכיר משטרים אפלים"
לביא נאור, ממובילי מחאת הנכים לא היה צריך לקרוא את הפרסומים האחרונים בפרשת NSO כדי לדעת שהוא ושותפיו למחאה חשופים להאזנות. החשד הזה ליווה אותם בתקופת המחאה, ולא פעם נמנעו משימוש בפלאפונים הסלולאריים שלהם על נושאים הקשורים למחאה כשהניחו שיש מי שמאזין להם.
"כבר לפני שנה ורבע חשדתי שיש לי חדירה לנייד", מספר נאור. "במהלך שיחות טלפון אישיות עם שותפי למאבק אייל כהן נשמעו ברקע קולות של אנשים שמדברים מעבר לקו. כתוצאה מכך עברנו לדבר על נושאים הקשורים למחאה בשיחות וואטסאפ, מה שהתברר כגם לא בטוח בדיעבד".
8 צפייה בגלריה
"חשדתי שיש לי חדירה לנייד, חושש להשתמש בנייד למרות שאיני עבריין". לביא נאור
(צילום: שרון צור)
"ניסינו לברר עם השוטרים בשטח אם יש מצב שדבר כזה קורה, רוב הזמן נתנו לנו להבין כי אין מצב שמשטרת ישראל מצוטטת או מאזינה לפעילים או מובילי מחאה ונתנה לנו הרגשה כי אין לה עניין בנו אלה לשמור על הסדר הציבורי במהלך ההפגנות".
גם עכשיו, חודשים מאז הסתיים הגל האחרון של מחאת הנכים, מוצא עצמו נאור חושש מהשימוש בטלפון הסלולרי שלו, חשש שהלך והתגבר מאז הפרסומים האחרונים. "אני חושש היום לדבר או להשתמש בנייד האישי שלי למרות שאינני עבריין וכל רצוני הוא לדאוג לאזרחי מדינת ישראל ולאוכלוסיות מוחלשות".
הוא קרא להקים ועדת חקירה ממלכתית, ולא להסתפק בפחות מזה, כשברקע דיון הבכירים בלשכת ראש הממשלה נפתלי בנט בנושא: "חשוב לציין שלמרות הפרסומים והחשדות, אף גורם לא ימנע מאיתנו להמשיך את הפעילות הברוכה שלנו ולראייה לכך בימים אלו תקום מפלגה שתייצג את האוכלוסיה החלשה שאני נמנע בתוכה. זהו מחדל לאומי שהגיע לאזרחים ואנשי ציבור רבים. אני דורש ועדת חקירה ממלכתית שתוביל לחקר האמת ולהעמדה לדין את כל הנוגעים בדבר".
בתום הדיון אצל בנט הוחלט כי לפני ההחלטה על ועדת חקירה צוות בהשתתפות המוסד ושב"כ יבדוק את "הריגול המשטרתי". ראש הממשלה ביקש לבצע בדיקה של 26 השמות שהוזכרו בכלכליסט, בהם מובילי המחאות. "לאחר הצגת הממצאים, תתקבל החלטה על המשך הטיפול בנושא", אמר. השר לביטחון הפנים עמר בר-לב טען הערב כי בדיקה משטרתית העלתה כי מתוך 26 השמות שהופיעו בתחקיר, רק שלושה "התבררו כנכונים". ואולם, יש לזכור כי עם פרסום החשיפה במשטרה בכלל טענו כי היא לא נכונה כלל.
ראשי הסיעות מתייחסים לפרשת NSO
(צילום: גיל יוחנן, ערוץ כנסת)
אייל כהן ממובילי המחאה ומייסד "הנכים הופכים לפנתרים" דורש לקבל הסברים על ההפרה הבוטה של פרטיותו. "הידיעה כי חדרו לפרטיות שלי היכתה אותי כרעם ביום בהיר", אמר ל-ynet, "כל החוקים של צנעת הפרט פשוט הופרו ונרמסו ברגל גסה על ידי גוף שאמור לאכוף את החוק".
הוא ציין: "אין שום סיבה נראית לעין שתאפשר לממסד לחדור לפרטיות שלי. המשטרה הפרה בגסות את חוקי המדינה כנהוג במשטרים אפלים. אני מבקש הסברים ואף שוקל להגיש תביעה משפטית על הליך לא תקין זה. אני חושש שנגרם לי נזק עתידי גדול כיוון שבתהליך הקמת המפלגה שלנו אנחנו בקשר הדוק עם שרים וחברי כנסת אשר אשר בקשו לשמור על הקשר הזה בצורה דיסקרטית. אינני יודע אם בעתיד אותם גורמים יסכימו לשוחח איתי בנושאים אלה בידיעה כי הטלפון שלי תחת מעקב".
אלכס פרידמן, גם הוא ממבולי מאבק הנכים ויו"ר "נכה לא חצי בן אדם", הגיב לפרסומים ואמר: "מדינה דמוקרטית לא מרגלת ולא מחבלת בזכות הבסיסית למחות. מחאת הנכים היא מחאה לגיטימית, שגם הצליחה בזכות כך, על אף הניסיונות הלא לגיטימיים לעצור אותה".
פורסם לראשונה: 23:16, 08.02.22
