למרות ההצהרות החוזרות ונשנות על שילוב צעירים מהפריפריה החברתית וצמצום פערים בגיוס ליחידות הטכנולוגיות, אין שינוי מהותי עדיין: נתוני צה"ל שמתפרסמים הערב (חמישי) מעלים כי רוב משרתי היחידות הטכנולוגיות עדיין מגיעים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, וזוכים לאחר השירות למשרות נחשקות בחברות ההייטק, בעוד ששיעורים בודדים מהמתגייסים מהפריפריה נמנים עם משרתי היחידות הללו. בקרב הנשים אין אפילו משרתת אחת ביחידות הטכנולוגיות שנמנית עם האשכול הסוציואקונומי הנמוך ביותר.
3 צפייה בגלריה
ארכיון. מבין המתגייסים מאשכול 1 - רק 0.22% הגיעו ליחידות טכנולוגיות
(צילום: דובר צה"ל)
לפי נתוני הצבא, 9.63% מהמתגייסים הגברים המשתייכים לאשכול 10 במדד הסוציואקונומי, האשכול הגבוה ביותר בישראל, הולכים ליחידות טכנולוגיות. מנגד, מקצה הסקאלה – אשכול 1 – מגיעים רק 0.22% ממשרתי היחידות הטכנולוגיות. מנתוני צה"ל עולה כי קיים קשר ישיר בין מצב כלכלי לשירות ביחידות הטכנולוגיות, שמהוות כ-4% מסד"כ הצבא.
מבין המתגייסים הגברים באשכול 9 משרתים 6.79% ביחידות טכנולוגיות, מאשכול 8 מגיעים 5.19%, וכך, בסדר הולך ויורד, ככל שהמדד הסוציואקונומי נמוך יותר – כך גם יורד מספר המשרתים ביחידות הטכנולוגיות. מאשכול 3 משרתים פחות מאחוז מהגברים, ומאשכול 2 משרתים פחות מחצי אחוז מהגברים.
בגזרת הנשים הפערים אפילו גבוהים יותר. מאשכול סוציו אקונומי 10 משרתות 13.09% ובאשכול הנמוך ביותר אין אפילו משרתת אחת - 0%. גם כאן, שיעור המשרתות יורד ככל שיורדים באשכולות הכלכליים-חברתיים.
אולפן ynet ב-2020: בוגרי 8200 מדברים על הפערים
(צילום: משי בן עמי)
ראש אכ"א, אלוף יניב עשור, אמר בעקבות הנתונים כי "צה"ל ממשיך להפעיל תוכניות לשילוב וחיזוק הפריפריה. עלינו להמשיך לקדם שירות חרדים בצה"ל ולבנות גשרים. אנו פועלים במאמץ רב כדי לשלב יותר בני נוער מהפריפריה ביחידות טכנולוגיות. בתוך כך, אנחנו פועלים ומובילים תוכניות חינוך רבות מתוך האמונה שחשוב לתת הזדמנות שווה לכלל הבאים בשערינו."
ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" נחשפו בעבר פערים אדירים בנתוני המתגייסים ליחידה 8200 ובתוכנית תלפיות היוקרתית. בצה"ל התחייבו לצמצם פערים והתאדרו בנתוני גיוס של 25% מהפריפריה, אלא שבבדיקה שנעשתה התברר כי רוב המשרתים מתגוררים בפריפריה הגיאוגרפית, יישובים מהאשכולות הגבוהים ביותר בארץ.
31.2% ממחויבי הגיוס מקבלים פטור
לפי נתוני צה"ל, שיעור המתגייסים לצבא מכלל אוכלוסיית מחויבי הגיוס בשנתון 2001 עומד על 68.8%. בסך הכול, שיעור המתגייסים לצה"ל מכלל אוכלוסיית מחויבי הגיוס ללא הפיקוח החרדי, עומד על 85%. מבין החרדים, 9% מילידי שנת 2001 אכן התגייסו לצבא. חרדים רבים, יש לציין, מתגייסים בגילים מאוחרים יותר מגיל 18 - והנתונים שלהם לא צוינו.
צה"ל הציג נתונים לפיהם אלה שנמנים עם אשכולות 10-7, ששיעורם באוכלוסייה עומד על 40%, מתגייסים יותר מגודלם באוכלוסייה (55%). מהנתונים עולה כי רוב אלה שנמנים עם המעמדים הגבוהים יותר בוחרים להתגייס לשירות קרבי במידה שהם כשירים לכך.
בצה"ל בחנו את המחקר בדגש על זרוע היבשה, והציגו נתונים לפיהם 58% מבעלי הדפ"ר הגבוה (גברים ונשים) משרתים בזרוע היבשה. מהנתונים עולה עוד כי 62% מלוחמי גולני נמנים עם המעמד הסוציואקונומי הגבוה. בגבעתי שיעור המשרתים מהמעמד הגבוה נחשב גבוה עוד יותר – ועומד על 64%.
לדברי ראש אכ"א, אלוף יניב עשור, "שירות קרבי חייב להישמר כאתוס המוביל בשירות הצבאי. אתוס שעליו התחנכנו ועליו נמשיך לחנך את הדורות הבאים. מעל 80% בעלי פרופיל קרבי משרתים בשירות קרבי. המתגייסים לקרבי ולכלל היחידות הלוחמות הינם הצעירים המובחרים של החברה, הפנים היפות שלה, נוער ערכי ואיכותי שמונע מערכים עמוקים של שליחות ומחויבות והם מגיעים מכל החברה הישראלית".
עשור אמר כי "לאחרונה נשמעות טענות שאנו מקיימים שני צבאות בתוך צה"ל. על פי הנתונים שפילחנו, ניתן לראות כי המשרתים מהחתך הסוציואקונומי הגבוה מתגייסים יותר מגודלם באוכלוסייה. הם בעלי רצון גבוה לשרת ביחידות לוחמות ובתפקידי לחימה, ובהתאם לכך הם משובצים בלחימה".
