בעוד שמונה ימים, ב-1 באוקטובר, יפוג תוקפו של התו הירוק למי שלא התחסן בפעם השלישית נגד קורונה, ובינתיים ישראלים רבים לא ממהרים למרכזי החיסונים למרות הנתונים שמראים באופן ברור כי החיסון יעיל מול התחלואה העולה ומסוגל למנוע מחלקה קשה ואף מוות. במערכת הבריאות מנסים בשבועות האחרונים למצוא את הדרך להחזיר את קצב ההתחסנות כפי שהיה בגלים הקודמים - והמומחים מבהירים כי ההסברה כבר לא מספיקה - ויש להגביר את אכיפת התו הירוק.
מבצע החיסונים נמשך: "לשמור על הקרובים, אין דרך אחרת"
(צילום: רועי עידן)
"ההסברה צריכה להיות בכל אמצעי התקשורת, אבל לא רק בהם", טוען פרופסור בשארה בשאראת, יו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית ומנהל מכלולי הרפואה במטה הקורונה של משרד הבריאות. "הכי טוב שרופא המשפחה ייצור קשר ויסביר מדוע צריך ללכת להתחסן. שיגיד שהוא התחסן ושהילדים שלו התחסנו, זה מה שיעזור לאוכלוסייה להישמע. שיח בין רופאים ללא מחוסנים בכל מיני מפגשים זה גם מאוד חשוב כי לאנשים חסר ידע. לא רק לצאת בהצהרה, אלא להסביר את זה לעומק. זו עבודה קשה, עבודת נמלים - אבל זה מה שיעזור".
במישור האכיפה הסביר פרופ' בשאראת כי "התו הירוק נועד מלכתחילה כדי לשמור על המחוסנים, אבל זה יכול לגרום גם ללא-מחסונים ללכת ולהתחסן. הרי התו הירוק אומר שאם אני לא מתחסן, לא אוכל להיכנס לכל מיני מקומות. הבעיה היא שבארץ לא אוכפים את זה כמעט. ההגבלות לא מספיק חזקות. אם יאכפו יותר - זה יוכל להגביר את שיעור המתחסנים".
פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא, הייתה נחרצת יותר. "אני באמת לא מבינה את האנשים שלא מתחסנים", אמרה רהב. "יש תופעות לוואי, אבל מרביתן חולפות תוך ימים בודדים. דלקת שריר הלב היא ברמה מינימלית. אופטלגין, מישהו חושב לא לקחת? הסיכון של דיכוי מח עצם בעקבות נטילת אופטלגין הוא הרבה יותר רציני מהסיכונים בחיסון הקורונה. אפשר למות מזה ולסיים עם השתלת מח עצם, ואנשים עדיין עושים את זה מבלי לחשוב פעמיים.
6 צפייה בגלריה
"תופעות לוואי של אופטלגין מסוכנות בהרבה, מישהו חושב לא לקחת?". פרופ' גליה רהב
(צילום יריב כץ)
6 צפייה בגלריה
מחלקת קורונה בבית החולים ברזילי באשקלון. "לדבר עם סרבנים שמפחדים, לא לבזבז זמן על אידאולוגים"
(צילום: AP)
"אנשים מעשנים כל כך הרבה ועם כל הסיכונים, עושים משהו? לא. אי-אפשר להאמין איך מצד אחד עושים דברים כל כך מסוכנים, ומצד שני מדברים על החיסון הזה כאילו הוא הדבר הכי מסוכן בעולם. החיסון נגד קורונה מאוד יעיל, וירידה ברמת הנוגדנים אחרי חצי שנה אנחנו מכירים גם מחיסונים אחרים. אבל מבחינת אפקטיביות זה מאוד עוזר". רהב טוענת כי צריך להשקיע עוד יותר בהפצת המידע על החיסון. "צריך להיפגש עם אנשים שלא התחסנו, לדבר איתם ולענות על הפחדים שלהם כי חוסר ידע ופייק ניוז זה הדבר שהכי מפחיד", אמרה רהב.
לדבריה, צריך להשקיע מאמצים בהססני החיסונים - ולא בסרבנים מתוך אידאולוגיה, עליהם היא אומרת שחבל לבזבז את הזמן. "קבוצות של מומחים צריכות לשבת ולדבר עם קבוצות של סרבנים שמפחדים, שלא בטוחים, כאלה שזה לא חשוב להם ושאין להם זמן", אמרה רהב. "צריך לדבר בגובה העיניים ולהסביר שהם לא מודעים להרבה דברים, גם לגבי ההחלטה של האמריקנים שלא לחסן כרגע בני 65 ומטה, צריך להסביר שהאמריקנים מפגרים אחרינו בחודשיים עד שלושה וגם שם זה יגיע לרוב האוכלוסייה".
פרופ' יורם וייס, המנכ"ל בפועל של המרכז הרפואי הדסה, אמר כי טיעונים והסברים אינטליגנטיים הם אלה שיביאו את האנשים שלא התחסנו אל מרכזי החיסונים. "מי שקיבל את החיסון השלישי - הסיכוי שיחלה או שיחלה במחלה קשה הוא נמוך. זן הדלתא יכול לפגוע גם במחוסנים, אך רוב החולים קשה הם אלה שלא התחסנו", מסביר וייס. "החשיבות של החיסון השלישי היא שזה גם מוריד את היכולת להידבק ולכן היכולת שלך להפיץ את המחלה בסביבה שלך היא נמוכה יותר. לקורונה יש גם תופעות שמופיעות אחרי המחלה, ואצל חלק מהאנשים זה יכול להימשך עוד הרבה אחרי שהם החלימו גם אם הייתה להם מחלה קלה".
6 צפייה בגלריה
מזריקים את המנה השלישית במתחם בחולון. "חוסר ידע ופייק ניוז זה הדבר הכי מפחיד"
(צילום: AFP)
הפרופ' ציין כי "ברור שלחלק מהאנשים עולה השאלה מדוע בארה"ב לא מחסנים את בני ה-65 ומטה. קודם כל האמריקנים מודים שלבני ה-65 ומעלה ולעובדי מערכת הבריאות יש חשיבות במתן החיסון, וזה מראה שהם מבינים שהחיסון יכול למנוע מלפתח שוב מחלה קשה מאוד. לא ידוע מה השיקולים של לא לחסן את כלל האוכלוסייה, אבל ההרגשה שלי היא שגם העובדה שמדובר במדינה גדולה מאוד ולחלק עכשיו 400 מיליון חיסונים, שזו כמות אדירה, זה בא על חשבון מדינות אחרות שטרם התחסנו בפעם הראשונה והשנייה".
עם זאת, וייס אומר כי ייתכן שלצד הגברת האכיפה צריך גם "להפחיד" את האוכלוסייה. "יכול להיות שצריך להראות לאנשים את המשמעות של לא להתחסן. אין ספק שגם התו הירוק הוא מרכיב חשוב בלגרום לאנשים להתחסן, כי אם הם יבינו שבלי המנה השלישית לא יוכלו להיכנס למקומות - אולי זה מה שידרבן אותם", אמר.
ד"ר אלרעי פרייס: "אנחנו 3 חודשים לפני האמריקנים. מחליטים רק לפי המדע"
(צילום: אבי חי)
לפי נתוני משרד הבריאות, עד כה קיבלו 3,125,507 ישראלים את מנת החיסון השלישית. למרות החשיבות הניכרת שבקבלת מנת הדחף, רק 3,354 ישראלים קיבלו אתמול את מנת החיסון השלישית – המספר הנמוך ביותר מאז שהחל מבצע החיסון השלישי – פרט ליום כיפור. בקרב הישראלים שבשנות ה-50 לחייהם – 58.3% קיבלו עד עתה את מנת הדחף, בקבוצת הגיל 40 עד 49 – 47.4% הגיעו לקבל את מנת החיסון השלישית וכך גם 35.5% בקרב בני 30 עד 39. יש להדגיש כי בקבוצות גיל אלו שיעור המתחסנים בשתי מנות לפחות גבוה מ-80%. בנוסף עולה כי 28.7% מהצעירים שבשנות ה-20 לחייהם קיבלו את מנת הבוסטר.
מנתוני משרד הבריאות עולה עוד כי 669 חולי קורונה חדשים, בני 60 ומטה, פונו במהלך החודש לבתי החולים ברחבי הארץ כשהם במצב קשה. 531 מהם היו לא מחוסנים בכלל, 120 מחסונים בשתי מנות חיסון ו-18 בלבד קיבלו גם את המנה השלישית. מהנתונים עולה עוד כי שיעור החולים הקשים, בקרב בני 60 ומטה שלא התחסנו, עמד על כמעט 80%, לעומת כ-3% בלבד בקרב אלו שהתחסנו.
פורסם לראשונה: 23:20, 22.09.21
