הקבינט המדיני-ביטחוני יתכנס מחר (יום שלישי) בשעה 21:30 כדי לדון ב"יום שאחרי" המלחמה ברצועת עזה. בפני הקבינט תוצג עבודת מטה שנעשתה במטה לביטחון לאומי, שקיים שמונה דיונים בנושא. במקביל, ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע היום שבנוסף לקבינט המורחב, גם קבינט ניהול המלחמה ידון ביום שאחרי. זאת בניגוד להחלטת קודמת של נתניהו מיום חמישי האחרון, אז ביטל דיון בקבינט המלחמה שהיה אמור לעסוק ביום שאחרי בשל אולטימטום שהציבו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
בן גביר וסמוטריץ' טענו כי הדיון בסוגיית היום שאחרי לא נמצאת בסמכותו של קבינט המלחמה. מנגד, השרים בני גנץ וגדי איזנקוט דרשו מנתניהו להביא את הנושא לדיון גם בקבינט המלחמה, וזאת מתוך הנחה שהדיון בקבינט המורחב - שבו יש הדלפות רבות מצד שרים - יהיה עקר ופופוליסטי. בסופו של דבר נתניהו החליט על פשרה, שלפיה שני הפורומים ידונו ביום שאחרי.
ברקע העימותים בממשלה, ישראל מתנגדת למעורבות של הרשות הפלסטינית בשיקום הרצועה, אך מוכנה למעורבות של גורמים מקומיים, בהם ראשי חמולות או גורמים מוניציפליים. בישראל אומרים כי כל עוד הרשות הפלסטינית משלמת למחבלים, מחנכת לטרור ומאדירה פעילי טרור – לא ייתכן שתיקח חלק בשיקום עזה. כאן טמונה המחלוקת בין ישראל לארה"ב, שרוצה לראות מעורבות של הרשות הפלסטינית ביום שאחרי, למרות שגם האמריקנים מבינים שהרשות צריכה לעבור מתיחת פנים ותהליך של דה-רדיקליזציה.
4 צפייה בגלריה
דחפו לדון ביום שאחרי רק בקבינט המורחב. גנץ ואיזנקוט: הדיון שם יהיה עקר ופופוליסטי
(צילום: אלכס קולומויסקי, AFP)
ארה"ב מזהירה כי ללא הרש"פ, מדינות ערב המתונות, ובראשן סעודיה ואיחוד האמירויות, לא יהיו מוכנות לתרום אפילו דולר עבור שיקום הרצועה. מנגד, בישראל סבורים שהדיון בשאלת היום שאחרי הוא משחק ב"נדמה לי", שכן כל עוד ישראל לא מוטטה את חמאס – אף גורם רציני לא יסכים להיכנס לעזה, גם לא הסעודים והאמירתים.
ביום רביעי הקרוב יגיע לארץ ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, שמונה לאחרונה לשר החוץ. בלייר ייפגש עם הנשיא הרצוג, ראש הממשלה נתניהו והשרים גנץ וגלנט. בלייר ייפגש גם עם שגריר ארה"ב בישראל, ג'ק לו. בלייר מועמד לתפקיד מתאם הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, ולאחד הגורמים החשובים שיתאם את מאמצי השיקום של עזה.
יום לאחר ביקורו של בלייר יגיע לארץ מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, שצפוי גם הוא להיפגש עם הרצוג, נתניהו, חברי קבינט המלחמה וכן עם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד. בלינקן מגיע כחלק מהלחץ האמריקני על ישראל להפסיק את התימרון העצים ואת ההפצצות האוויריות בעזה, ולעבור למודל פעולה כירורגי שיצמצם את מספר ההרוגים האזרחיים.
ישראל, מצידה, ברקע הלחץ האמריקני וגם ללא קשר אליו, כבר משנה את מודל הפעולה שלה בתוך עזה. מצד אחד צה"ל ממשיך במאמץ המבצעי באיזור חאן יונס ומחנות המרכז – במודל של שלב ב'. ואולם, בצפון הרצועה צה"ל עובר לתצורה אחרת של כוחות קטנים יותר והחזקת אגרופים חזקים של צוותי קרב חטיבתיים שיכולים להיכנס ולצאת. הסיבה לשינוי זה נובעת מהמסקנה בצה"ל שמרגע שהסתיים השלב המהותי, הכוחות הופכים מטרות לאויב, וכאשר אתה סטטי - האויב דינמי.
בנוסף, השינוי בדרכי הפעולה בעזה נובעים גם מהצורך לשחרר אנשי מילואים כדי להקל מצד אחד על המשק, ומצד שני לאפשר לאנשי המילואים להתאוורר לקראת העשרות הרבות של ימי המילואים הנוספים הצפויים להם השנה וכן בשנת 2025. בנוסף נדרשת תחזוקה של הרכבים הצבאיים, בהם טנקים שפעלו במשך כ-90 ימים ללא הפוגה. אלמנט נוסף הוא שימור חימושים ורצון שלא לכלות את כל המלאים, בין היתר כדי שיספיקו גם לכל אתגרי הצפון.
התשובה לשאלה האם האמריקנים כפו על ישראל את השינוי הזה היא למעשה "כן ולא". ארה"ב דרשה מישראל לעבור לשלב השלישי של הלחימה, שבו יהיו ברצועה פחות אוגדות ותתקיים פחות פגיעה בבלתי-מעורבים. אם זה היה תלוי באמריקנים, זה היה קורה כבר לפני חודש. בעקבות השיח המדיני עם ארה"ב, בנוסף לשיקולים הישראלים של שמירה על החימושים ורענון אנשי המילואים, הוחלט שחודש ינואר יהיה המועד של תקופת המעבר בין התצורות האופרטיביות. בשלב השלישי יהיו יותר ריכוזי מאמץ, עם צוותי קרב חטיבתיים שיודעים להתנפל על אזורים ולהניע אוכלוסיה כדי לא לפגוע בה. שלב זה לא מהווה את סוף המלחמה, וגם לא מזכיר את מודל הפעולה של צה"ל באיו"ש, שמתבטא במבצעי מעצרים.
4 צפייה בגלריה
המילואימניקים יזכו להתרענן, הכלים הצבאיים יתוחזקו לאחר כ-90 ימי לחימה
(צילום: דובר צה"ל )
באשר לעסקת חטופים נוספים, בישראל יש פסימיות אחרי ההבהרות שהגיעו מהקטארים. "זה יותר מורכב ממה שחשבנו", אמרו בישראל. "החמאס העלה כל מיני דרישות הזויות ותנאים שלא נוכל לקבל". כרגע אבן הנגף המרכזית היא שארגון הטרור דורש את עצירת המלחמה והפסקת אש מוחלטת, ולזה ישראל לא מוכנה. מנהיג חמאס יחייא סינוואר רוצה למעשה תעודת ביטוח עבורו, שאומרת שבסיום מתווה החטופים תהיה עצירה של המלחמה. המסר הישראלי לחמאס שהועבר דרך המתווכים הקטארים הוא שבתנאים האלה לא תהיה עסקה.
במקביל, זאת לא הדרישה היחידה של החמאס שישראל מתנגדת לה: סינוואר דורש גם נסיגה של ישראל מרצועת עזה, דבר שבישראל לא מוכנים לעשות. ישראל מוכנה לדון בהרבה מתווים, יותר ארוכים, ויותר קצרים, יחס אחר של שחרור אסירים תמורת חטופים, ובלבד – שהיא תשמור את הכוחות שלה בתוך עזה ושהפעולות יימשכו אחרי העסקה. כל עוד סוגייה זו לא תיפתר, לא תהיה עסקת חטופים נוספת. במקביל, בישראל אומרים כי המו"מ נמשך על אף הפסימיות. "אנחנו מנסים מהחלון, מהדלת, דרך הגג. אבל עכשיו לצערנו המו"מ תקוע בדרישות ההזויות של החמאס", אמרו. בישראל מקווים שהלחץ הצבאי הגובר עשוי להביא לשינוי בעמדות ארגון הטרור, אך בינתיים החמאס מתבצר בעמדותיו.
