חצי שנה מתחילת המלחמה, ועדה מיוחדת תבחן את אופן ההכרה וההוקרה בחטופים ובאזרחים שהשתתפו בלחימה או בסיטואציות ייחודיות במלחמה. הוועדה תמונה על רקע אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" אשר העלו סוגיות מורכבות וכואבות הנוגעות לשכול, לזיכרון ולגבורה. על הכוונה להקים ועדה בנושא פורסם לראשונה ב-ynet.
אלון שמריז מנסה לקרוא לכוחות צה"ל
(צילום: חדשות הערב, כאן 11)
מלבד מקרים רבים של אזרחים שיצאו להגנת העוטף וסיוע למבלים במסיבה ברעים, זכור במיוחד המקרה של החטופים שנורו בטעות על ידי צה"ל בעזה. משפחתו של אחד מהם, אלון שמריז, מנהלת בימים אלה מאבק משפטי במטרה שהוא יוכר כחלל צה"ל, מאחר ולטענתה הוא הצליח למלט את עצמו ואת החטופים עמו, תוך הפגנת יכולות שלמד בשירות הצבאי.
המנדט של הוועדה הוא לבחון את הדרך הראויה להכרה והוקרה, לרבות הצורך בשינוי המצב הקיים, והיא תגבש את המלצותיה ביחס לעניינים הבאים: מדיניות להכרה בנופלים, לרבות כחללי צה"ל במקרים ייחודיים, מדיניות להוקרת אזרחים במקרים ייחודיים בסביבת לחימה, אופן ההכרה במקרים פרטניים, כגון נסיבות מוות חריגות ודרכי הסדרה של המלצות הוועדה, לרבות הצורך בתיקוני חקיקה. הוועדה תתחיל פעילותה בהקדם ותגיש המלצותיה לרמטכ"ל עד ליום 30 ביוני 2024.
בראש הוועדה יעמוד אלוף מוטי ברוך וחבריה הם נשיאת בית הדין הצבאי לערעורים, האלופה אורלי מרקמן, תא"ל (מיל') אשר בן לולו, סגן ראש האגף וראש היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון, הרצל שמואל, רמ"ח נפגעים לשעבר, אל"ם (מיל') ג'וסלין בש, יו"ר המועצה הציבורית להנצחת החייל פרופסור שלמה מור יוסף, הרב פרופסור יגאל שפרן, וד"ר שמעון אזולאי.
ימים בודדים לפני שנורו למוות בשוגג על-ידי כוח צה"ל, החטופים שמריז, יותם חיים וסאמר טלאלקה כמעט שחולצו בחיים. זה היה האירוע הראשון בשרשרת אירועים קשה מנשוא, שהסתיימה במותם הטרגי של כל השלושה - מאש חיילי צה"ל, שהחשיבו אותם בטעות למחבלים. בהקלטות מהרגע שבו כלב עוקץ נכנס למבנה שבו הוחזקו השלושה בשג'אעיה, נשמעו זעקותיהם מתוך התופת.
"הצילו, אנחנו מתחת למדרגות, חטופים, אלון ויותם, בבקשה הצילו", נשמע אלון שמריז צועק בהקלטות, כשברקע קולות ירי כבדים. הן תועדו דרך מצלמת הגו-פרו שהותקנה על הכלב, שהוכנס למבנה בזמן חילופי אש בין סיירת גולני למחבלים בשג'אעיה ב-10 בדצמבר. הכלב נורה ונהרג לאחר שנשלח למבנה, אך המצלמה המשיכה לפעול ולהקליט.
לאורך כל ההקלטה נשמע שמריז ממשיך לצעוק: "הצילו, הצילו, הצילו, ישראלים חטופים, הצילו, אנחנו חטופים ישראלים, אלון ויותם, אנחנו בתוך האיתור - בבקשה הצילו". שמריז לא צעק את שמו של סאמר שהיה איתם, ככל הנראה מחשש שהחיילים שישמעו את זעקותיו יתבלבלו ויחשבו שמדובר במחבל.
בחילופי האש הללו נהרג כאמור כלב עוקץ שעליו הייתה המצלמה, ובצה"ל מעריכים שגם המחבלים שהחזיקו בשלושת החטופים נהרגו במהלכם. המצלמה עצמה חולצה מהמבנה רק ב-18 בדצמבר - שלושה ימים אחרי הירי הטרגי. רק אז גילו בצה"ל כי באותו מבנה שבו התנהלו חילופי האש הוחזקו החטופים. מדובר במבנה שנמצא כק"מ מהמקום שבו נהרגו, ובהמשך יתברר לצה"ל מסע ההצלה שהעביר שמריז את שני החטופים שהיו איתו - וכלל שלטי SOS שהכין באמצעות שאריות מזון, שנתלו מחוץ למבנה בשג'אעיה.
בסוף החודש שעבר דן בג"ץ בעתירת הוריו של שמריז, שמבקשים להכיר בו כחלל צה"ל. עורך דינה של משפחת שמריז, רן כהן רוכברגר, אמר בדיון: "העתירה הוגשה בכאב גדול אחרי תשובת הצבא. היא לא מכוונת לסעד גשמי או כספי כי ממילא הם מוכרים כהורים שכולים של פעולות איבה ואין הפרש בתגמולים. זו עתירה עם מטען סמלי שיש בה היבט מעשי לאפשר לאלון קבורה צבאית. הוא קבור ללא מצבה בקבורה ארעית. העתירה נועדה לתת לו קצת נחמה ונחת נפשית למשפחה. ההחלטה היא בסמכות המשיבים, צה"ל. הוא נפל במילואים, הוא נפל בחיילות עילאית ויש טעם משפטי מובהק.
"מפקדו של אלון צורף לעתירה, על דעת מפקדו של המפקד, ואמר שיש לראות בו ככזה שזומן למילואים. הצבא לא ביצע תחקיר בסיסי בנושא הזה. כל חבריו של אלון ביחידה נקראו והגיעו על דעת עצמם וגויסו. והמדינה אומרת שכנראה זה היה מה שקורה בעניין אלון. בעבר ידעו להכיר במי שנפלו פגמים בזימון למילואים עקב בעיות כוח אדם. אלון שהה במנהרות למעלה מחודשיים בתושייה מופלאה עילאית שרכש עם הכלים הצבאיים במהלך שירותו הסדיר ביהלום, למרבה הפלצות בפלוגה שיעודה סליקים ומנהרות, הוא הוביל את יותם וסאמר, והוא הוביל אותם מן המנהרות".
נציג המדינה, עו"ד רועי שויקה, שמייצג את צה"ל וראש אכ"א, הגיב לדברים: "אנו משתתפים בצערם של העותרים. קשה לי אפילו להישיר מבט אליהם. המדינה משתתפת בצער שאין לו מנחם. אני יודע שגם התגובה לא הוסיפה. אין לנו ויכוח עם העותרים. השאלה שלנו, מתמקדת בכמה היבטים - במישור העובדתי הטענה המשפטית שלנו שבעת חטיפת אלון מביתו בכפר עזה הוא היה אזרח שנמנה עם משרתי המילואים, אזרחים רבים הם משרתי מילואים ויש תהליך שמפעיל את גיוסם. השיחה עם המפקד קודמת לתחקיר.
"החייגן הצה"לי יצא במוצאי 7 באוקטובר כשגם הליך גיוס פומבי בטלפון הופעל, ולכן בעת חטיפתו היה אזרח כמו שהיו רבים מההרוגים - אזרחים שנמנים עם משרתי המילואים. גם הפעילות ההירואית שביצע והוביל את חבריו יותם וסאמר לא נכללת בפעילות שמבוצעת על ידי חייל. מבלי לגרוע מהגבורה ההירואית. לכן אלון לא היה חייל בעת חטיפתו. יש כוונה להקים ועדה אבל היא לא תשנה בתשתית, היא יכולה להמליץ, לנסות לשנות תשתית נורמטיבית להעניק אות הכרה והערכה".
ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן אמר בדיון: "המקרה הזה מאוד יוצא דופן, אני לא מציע להתעלם מהדין אבל גם במסגרת הדין, משרד הביטחון ידע בעבר להפעיל דברים מלפנים בשורת הדין, תמיד נשמרה התפיסה שאפשר לפעול גם כך. נבקש התייחסות שלכם למקרים חריגים, עורך דינם מנה שורת מקרים וזו גישה מאוד נכונה לבוא להסתכל על המקרים הפרטניים שדורשים התייחסות מיוחדת.
"אני מבין את התפיסה שרוצים לחכות לסיום הלחימה לפני שמטפלים, אבל כל מקרה ונסיבותיו פה באמת זה לא מכוון לזכויות כלכליות אלא למשהו מאד קונקרטי. למרבה הצער אלון לא קבור קבורת קבע ואי-אפשר לחכות לסיום הלחימה. ראוי שוועדה מן הסוג הזה תבחן את האפשרות למצוא פתרון אנושי למקרה הזה. זה מקרה שקשה לומר מעורר השלכות רוחב דרמטיות והנסיבות האישיות שבו כולנו מכירים אותן ואי-אפשר לעצום עיניים למציאות הזו. אם יש מסגרת שיכולה לבדוק אז כבר עכשיו אנחנו מצפים שייבדק אחרי הדיון".
