ירושלים ידועה כעיר המורכבת מקהילות גדולות יחסית שאותן נהוג לתחום באופן גס, על-פי רוב עם קונטקסט לשיוך הפוליטי: חרדים, חילונים, ציונים דתיים, ערבים וכו'. אלא שכל ציבור כזה - שלעיתים מונה מאות אלפי בני אדם - מחולק לגוונים, תתי-קבוצות וזרמים שלכל אחד מהם מאפיינים משלו, זהות משלו ושאיפות משלו. ובכלל, החלוקה הזו מתעלמת מהעובדה שבמטרופולין הענק שהיא ירושלים התפתחו קהילות קטנות יותר, אינטימיות יותר, לעיתים סביב עניינים שברומו של עולם ולעיתים בגלל זהות אינטרסים שנראים למביט מהצד אנקדוטליים לחלוטין. לציון יום ירושלים, הנה שבע מהקהילות הללו, שמוסיפות צבע ייחודי לבירת ישראל:
1. להט"ביות עם פרספקטיבה
הירושלמיות/להט"ב זהב
שנת הקמה: 2012
מספר חברות בקהילה: כ-40
מי אתן? "אנחנו קהילה של לסביות וקוויריות בגיל השלישי", מסבירה רובין רוזנבאום (69), עובדת סוציאלית וממובילות הקהילה. "אנחנו קבוצה פמיניסטית של בנות 80-50, או לפחות המילה 'פמיניזם' נמצאת על השולחן. זו לא קבוצה לדייטינג וזוגיות אלא בעיקר לחברוּת. אנחנו רוצות ליצור זיכרונות חיוביים בגיל מבוגר. עם הזקנה דברים הופכים מטושטשים וזה מאוד חשוב ליצור זיכרונות כיפיים ביחד גם בגיל הזה".
אלן חייקין (66), ביולוגית, מדענית ושותפה של רובין, נישאה לפני ארבע שנים לבת זוגה שגם היא חברה בקהילה. "כשהקמנו את הקבוצה החלטנו להשתייך ל'בית הפתוח', כדי שהצעירים והצעירות יראו שיש אנשים מבוגרים בקהילת הלהט"ב", היא אומרת. "היינו הראשונות בירושלים ועכשיו אנחנו המבוגרות. הרעיון הוא לגבש את הקהילה באמצעות פעילויות ומפגשים. יש לנו מפגש פיזי פעם בחודש, ומאז הקורונה אנחנו נפגשות אפילו פעם בשבוע כדי להיות ביחד ולתמוך. אנחנו יוצאות יחד לטיולים, מסיבות, סרטים וככה קשרים נרקמו בינינו".
איך אפשר להצטרף? "באתר של הבית הפתוח יש את קטגוריית 'הגיל השלישי', משם אפשר לפנות לרכז הגיל השלישי והוא מפנה אלינו. מי שפונה אלינו מוזמנת למפגש או מסיבה. הרבה נשים הצטרפו ככה. פעם מישהי הצטרפה דרך פלאיירים שחילקנו במצעד הגאווה, והיא כבר הרבה שנים אצלנו".
תשמעו סיפור: "פעם עשיתי מסיבה של הקהילה אצלי ב'סלאמס' של הקטמונים", משחזרת רובין. "עשינו שירה בציבור וכל השכונה אהבה את זה, אז חלק פשוט הצטרפו אלינו. הוצאתי גם בריכה קטנה והיה ממש כיף. היו לנו גם מסיבות עם בירות וגלידות".
2. קהילת חרדים עובדים (ולומדים ליבה)
קהילת "יוסף שלום" – חרדים עובדים בשכונת רמות
שנת הקמה: 2014
מספר חברים בקהילה: כ-100 משפחות
מי אתם? הקהילה מורכבת מבוגרי ישיבות חרדיות שכולם עובדים. מייסד הקהילה ינקי גודמן: "רצינו למלא צורך בסיסי של בית כנסת נקודתי, משהו קהילתי ואכפתי שכל אחד ירגיש שייך ויוכל להגיע בלי קשר למה שהוא מתפלל בחייו האישיים. בציבור החרדי בדרך כלל זה עניין מה אתה עושה בחייך האישיים, איך אתה מתנהג ומתלבש. רצינו מקום שבו לא משנה איך אתה נראה או במה אתה עוסק. אתה יכול להרגיש בו בית.
"לאחר שזה התגבש כקהילה עלה צורך במוסדות חינוך שכוללים לימודי ליבה מלאים ומעורבים בחברה הישראלית. אז הקהילה מעורבת בפתיחת מוסדות חינוך כאלה לחרדים. מעבר לזה אנחנו עושים סעודות יחד, אירועים, פעילויות וחגים. אני מכיר אנשים שבחרו להגיע לגור במיוחד בשכונת רמות כדי להשתייך לקהילה הזאת".
איך אפשר להצטרף? גודמן: "ברגע שאנשים רוצים להתפלל אצלנו, הם מחויבים להגיע יום בשבוע. שם נוצר הקשר. מי ששמע על הקהילה נכנס לקבוצת הוואטסאפ ושם הוא חוֹוה את כל חיי הקהילה ושומע על פעילויות שלה. אנחנו פתוחים לקבל כל אחד שמרגיש שרוצה להיות חלק".
תשמעו סיפור: "בתקופת הסגרים של הקורונה שאלנו את עצמנו איך בכל אופן אנחנו יוצרים קהילתיות. בשבת שאחרי פסח החלטנו שנעבור בבית של המשפחות עם שקיות עם מכתב יפה וזוג חלות. אנשים שמחו וקיבלנו המון פידבקים חיוביים. גם בתחילת המלחמה גייסנו תרומות, הכנו מנגלים לחיילים וחילקנו ציוד לבסיסים".
3. ארמון של אלכוהול
"בארמון" – פאב קהילתי בשכונת ארמון הנציב
שנת הקמה: 2021
מספר חברים בקהילה: 46 חברי אגודה
מי אתם? "ארמון הנציב זאת שכונה עם 16 אלף תושבים שלא היה בה אפילו פאב או בית קפה. אז במהלך הקורונה מימשנו רעיון של שנים: לפתוח פאב. קנינו אוטובוס והפכנו אותו לבר שכונתי. שיפצנו אותו, הוספנו דק, פרגולה ומקומות ישיבה. עשינו הד-סטארט כדי לגייס כסף והמינהל הקהילתי, העירייה וקרן ירושלים סייעו לנו", מספרת סאם רובינסון, המתגוררת בארמון הנציב מאז עלתה לישראל לפני 15 שנה.
תפעול הפאב מבוסס על התנדבות. 46 חברי האגודה (הגרעין הקשה של הקהילה מבין תושבי השכונה) אמורים לברמן פעם אחת בחודש, אבל בפועל זה קורה הרבה יותר. אליהם מצטרפים גם תושבים אחרים מהשכונה.
"אנחנו מנסים להנגיש את הפאב לכולם כמקום של הקהילה ולמען הקהילה", מוסיפה רובינסון. "אנחנו פתוחים בעיקר בסופי שבוע ולפעמים עושים ארוחות שבת. בשנה שעברה למשל עשינו סדנת קוקטיילים וערב ל-250 איש שבאו מארה"ב ליום העצמאות. בכללי אנחנו עושים מה שאפשר וכיף – הופעות סטנדאפ, להקות, הקרנות משחקי כדורגל".
איך אפשר להצטרף? באופן אידיאלי חברי האגודה אמורים להיות מארמון הנציב. התנאי הוא להתנדב ללפחות משמרת אחת בחודש ולהגיע למפגשי אגודה פעם בכמה זמן. מי שרוצה להעמיק יותר את הקשר יכול להצטרף גם לוועד של הפאב ולהיות יותר פעיל. אפשר להתנדב באירועים, במסיבות, בשיפוצים וכו'.
תשמעו סיפור: "אנשים מכל מיני רקעים מגיעים לפאב", אומרת רובינסון. "פעם הגיעה משפחה ערבית, הורים וילדים, מאחד הכפרים הסמוכים. הם מוסלמים שבכלל לא שותים אלכוהול, אבל הם ראו שיש כל מיני פעולות לילדים. אמרנו להם ברוכים הבאים. זה הרגיש טוב שאנשים מרגישים בנוח להגיע לכאן בלי חילוקי דעות ופוליטיקה. במיוחד בתקופה הזאת".
4. המאמות והפאפות אצלנו בשכונה
הקהילה בבית הכרם
שנת הקמה: 2018
מספר חברים בקהילה: כ-500 משפחות
מי אתם? מדובר בעצם בשם גג המרכז תתי-קהילות של תושבי השכונה. "הקהילה נוצרה מתוך פרויקטים קטנים וצרכים ספציפיים שלנו כנשים ואנשים שחיים בבית הכרם", אומרת אחת המייסדות, סתיו צדקה-מור. "אם זה לייצר קהילה לחופשת לידה, או קבוצות של רכישה משותפת, מקום לשאילת שאלות בנושאי עבודה, ילדים וכל מה שקשור בחיים עצמם. זה התחיל מהתארגנויות קטנות שהתחברו ובסוף נוצרה קהילה שהקבוצה הראשית בה היא 'מאמות בית הכרם'. היא מרוכזת על-ידי אימהות ומתוכה יוצאות המון פעילויות. יש גם קבוצת אבות בשם 'הפאפות', יש קבוצת עבודה מהבית, קבוצות סיוע למפונים מ-7 באוקטובר ועוד".
הרקע להקמת הקהילה נעוץ במציאות המורכבת שבמסגרתה מתקיימת שכונה המתאפיינת בחילוניות וליברליות בתוך ירושלים. "זה נולד מחיים בשכונה שמסביבה אנשים חיים אחרת", מוסיפה צדקה-מור. "זה הוביל אותנו להיסגר בתוך עצמנו ולייצר יוזמות עצמאיות שמתאימות לעולם הערכים שלנו".
זה עובד כך: מדי שבוע מופץ לו"ז מסודר לאירועים הקרובים. קהילת העובדים מהבית נפגשת בערך שלוש פעמים בשבוע לעבודה משותפת ומפגשי שיח. קהילת הפאפות נפגשת פעם בשבוע ל"בירה ונסגבירה" וגם מכינה הרצאות טד. לקהילות הגדולות יש אירועים אחת לחודשיים. בנוסף מתקיימות מסיבות לחברי הקהילה, קבלות שבת וחגים משותפים (בפורים הייתה הקראת מגילה המונית), ולנשות המילואימניקים יש פעילות על בסיס שבועי.
איך אפשר להצטרף? התנאי הבסיסי הוא מגורים בבית הכרם. מעבר לכך, לכל קבוצה יש את המגבלות שלה. "לקהילת חופשת הלידה אפשר להצטרף מן הסתם רק בחופשות לידה ולקהילת המאמות צריך להיות מאמא", אומרת צדקה-מור. "אבל אין מבחני כניסה, כולם מוזמנים. גם חילונים וגם דתיים. אנחנו בגישה של Live and let live. האהבה שלנו לא קשורה באיך אתה שומר את השבת".
תשמעו סיפור: "בזמן הבחירות המקומיות הושחתו בשכונה תמונות של מועמדת. זה עורר אמוציות והתחיל לבעבע בקבוצת הוואטסאפ. החלטנו כקבוצת נשים להרים קול צעקה. יצרתי תבנית תחת המיתוג 'לא תמחקו אותי' וביקשתי מנשים לשלוח לי תמונות שלהן כדי שנוכל להחזיר את הפנים של הנשים למרחב הציבורי. ההיענות הייתה מדהימה. נוצרה תנועה אקטיבית שהדביקה שלטים בשכונה באופן קבוע כדי להחזיר לנו בחזרה את המרחב ויבינו שאנחנו לא מתכננות להיעלם".
איך יוצרים קשר? "עדיף שיגיעו אלינו מתוך השכונה".
5. הצילו! 2.5 טון של מזון
מצילות מזון בשכונת קריית מנחם
שנת הקמה: יוני 2023
מספר חברים בקהילה: כ-50 משפחות וקהילות נוספות שמשתפות פעולה
מי אתם? מדובר בקהילה שמצילה מזון לפני שהוא מושלך לפח, והיא משתפת פעולה עם הסופרמרקט השכונתי בקריית מנחם, משם נאספים בסוף כל יום ירקות ופירות שאמורים להיזרק. מה שראוי למאכל – מחולק או מבושל ואז מחולק. מה שלא ראוי הופך לקומפוסט שבו ניתן להשתמש למגוון מטרות.
"בסופר בשכונה שלנו רוב המכירה היא של מוצרים אורגניים כמו פירות, ירקות ולחם", אומרת מייסדת הקהילה איילת טיין. "פסולת אורגנית בפח רגיל זה אחד מגורמי זיהום האוויר הכי גדולים שיש בעולם, אבל זה אחד הדברים שהכי קל לטפל בהם. פניתי בעזרת המינהל הקהילתי לסופר 'חמדת הארץ' וסיפרנו לו שיש לנו מטרה אקולוגית וחברתית. המסר הוא שיש פה עולם של שפע והרבה אוכל ראוי נזרק. כבר הצלנו בערך 2.5 טון של מזון".
טיין יזמה את הפרויקט אחרי ששמעה על מתקן הקומפוסט התת-קרקעי בדיזינגוף סנטר בתל אביב, שאליו נזרקים הירקות במקום לפח הרגיל. "לזרוק ירקות לקומפוסט במקום לפח רגיל זה לא כזה דרמטי", היא אומרת. "זה אפשרי במעט מאמץ. לפסולת יש כוח. זה זהב".
כיום, לאחר שנת פעילות, הקהילה התרחבה והחלה בשיתוף פעולה עם בית תמחוי בשכונה, עם נשות הגיל השלישי שפעם בשבוע מתגייסות למיין את הסחורה, וגם ילדים עם מוגבלות מעמותת "אלווין" הצטרפו לפרויקט. "הקרן לירושלים ירוקה" מסייעת לקהילה ומשקיעה כספים ותמיכה בפרויקט.
איך אפשר להצטרף? טיין: "תפנו אליי" (ראו להלן).
תשמעו סיפור: טיין: "פעם פתחתי עם מאיה (המייסדת השנייה, רג"ש) דוכן הצלת מזון באירוע בשכונה. שמנו שם כרוביות, קלמנטינות וכל מה שהצלנו. ואז ילדים פשוט באו והתחילו לנשנש. ילד שרצה לאכול בננה באמצע הפעילות פשוט בא ולקח. סגרנו להורים את הפינה במקום שיצטרכו להיסחב עם אוכל".
איך יוצרים קשר? ayelethein@gmail.com
6. של מי הגינה הזאת בכלל
גינת אדם בארמון הנציב
שנת הקמה: 2008
מספר חברים בקהילה: כ-30 פעילים מרכזיים, ועוד כ-60 שמגיעים לסירוגין
מי אתם? בארמון הנציב הייתה גבעה שלא היה בה דבר מלבד פסולת תעשייתית וקוצים. ב-16 שנים האחרונות התגבשה סביבה קהילה שהפריחה את השממה ומטפחת את האזור. כיום יש על הגבעה 304 עצים, ספסלים ופינות ישיבה. "הכול נעשה על-ידי פעילים שעובדים בהתנדבות וילדים שמגיעים מבית הספר", אומר רכז הקהילה יוסי גן אל. "אנשים חוגגים כאן בת מצווה ועושים פיקניקים ואירועים קהילתיים. כל שבוע יש יום עבודה ואנשים מגיעים לגינה לשעתיים-שלוש. יצרנו לעצמנו מעין מודל קומוניסטי חמוד, שאומר: אתה רוצה לקחת משהו? לקטוף פירות? בבקשה. אנחנו נעמוד בזה. אנחנו כבר חושבים על הפרויקטים הבאים, למשל עגלת קפה, בירה וקצת מוזיקה".
איך אפשר להצטרף? "יש קבוצת פייסבוק ואפשר לתרום במגוון רחב של דרכים. יום העבודה הקבוע הוא רביעי מ-16:30 ועד השקיעה".
תשמעו סיפור: גן אל: "לפני חמש שנים קיבלתי טלפון מחבר שהוא קבלן. הוא אמר לי: 'פיניתי כביש עם ארבעה עצי דולב. אני צריך לקצץ אותם ולכסח אותם אבל אין לי לב לעשות את זה, תוכל לקבל אותם בגינה?'. אמרתי לו שבשמחה, וחשבתי שמדובר בעצים קטנים. בסופו של דבר הוא הביא לנו מפלצות. זה היה מאוד מסובך והיינו צריך לחפור בורות פסיכיים. כל הקהילה התגייסה לדבר הזה. קיצצנו שני שלישים מהעצים כדי שלא יאבדו מים והשקנו אותם כמו מטורפים בימים הראשונים. כל המומחים אמרו שזה לא יצליח אבל בעזרת האהבה של הקהילה הצלחנו לגרום לזה שכל הדולבים ישתקמו. היום שלושה מהם עצים עצומים שנותנים המון צל בגינה".
איך יוצרים קשר? לחצו כאן
7. זו כמעט קומונה
הקהילה החילונית בקריית יובל – הלו"ם (הלכה ומעשה)
שנת הקמה: 2005
מספר חברים בקהילה: 12 משפחות
מי אתם? מדובר בקבוצה של משפחות, שכיום מתגוררות בבניינים צמודים בקריית יובל, אבל הן החלו לייצר חיים משותפים עוד בתקופה שבה היו סטודנטים וסטודנטיות, במטרה למצוא מענה לצרכים ולתפיסות העולם שלהם.
"התחלנו להתגבש דרך שכנות, מפגשים קהילתיים ותרבות יהודית-חילונית שיצרנו סביב חגים ומועדים", אומרת יעל ברמן-דומב. "לאט-לאט גדלנו, הקמנו משפחות והקהילה התרחבה. אנחנו ממשיכים לחיות בקריית יובל ולטפח את החיים הקהילתיים הפנימיים שמספקים מענה לניכור האפשרי בעיר שבה היחיד יכול ללכת לאיבוד. הקהילה מאפשרת ערבות הדדית, לראות זה את זה וגם התנדבות בקהילה.
"החיים בקהילה השיתופית בתוך העיר יכולים להיתפס בתור משהו 'אלטרנטיבי' לחיים האמיתיים, אבל אני מסתייגת מהשימוש במילה הזאת כי המילה 'אלטרנטיבה' יכולה להיתפס כ'לא הדבר האמיתי'. כאילו יש את המסורת והדת, והאלטרנטיבה זה כל הדברים האחרים".
לאורך השנים החברים שכרו דירות או רכשו אותן בבניינים סמוכים, מתוך תפיסה ששכנות תייצר קהילתיות. "אני פוגשת את השכנים בדרך לעבודה והילדים קופצים אליהם כשהם רוצים לאכול", מוסיפה ברמן-דומב. "הרבה מאיתנו פועלים במרחב הציבורי-חברתי. פעם בחודש יש מפגש קהילתי. יש קבלת שבת משותפת וטיול. היה טקס הדלקת משואות של הקהילה. בפסח יש חג משותף ובקיץ קייטנה לילדים. יש גם חוגים שחברי הקהילה מארגנים".
בנוסף, חברות הקהילה הקימו מכינה קדם-צבאית. "המכינה הירושלמית שהוקמה ב-2010 מעורבת לדתיים ולחילונים", אומרת ענבר בלוזר שלם. "יש בה דגש חזק על הכרת העיר ירושלים בפרט והחברה הישראלית בכלל. מטרות המכינה הן פיתוח זהות יהודית-ציונית, העצמת כישורים אישיים וחברתיים, הכנה פיזית ומנטלית לשירות הצבאי וטיפוח ערכי המעורבות, הפלורליזם, המנהיגות והציונות".
איך אפשר להצטרף? ברמן-דומב: "יש רצון לשמור על אינטימיות, אז נכון לעכשיו הקהילה לא פתוחה למצטרפים חדשים. אבל חלק ממה שאנחנו עושים זה לעודד הקמה של עוד קהילות".
תשמעו סיפור: בלוזר שלם: "פעם הילדים יזמו תחרות 'מאסטר שף', וממש ערבבנו ילדים והורים. לכל אחת מהקבוצות הייתה משימה: להכין שלוש מנות. איסוף האוכל התבצע בשיטוט בין הדירות, שכל אחת מהן שימשה כסופרמרקט. היה גם בישול משותף ובסוף פתחנו שולחן שעליו כל אחד שם את המנות שהכין".
ראש עיריית ירושלים משה ליאון: "הקהילות המגוונות הן מנכסיה הגדולים של העיר. ירושלים מהווה בית לקהילות מרקעים שונים ודתות שונות שחיות זו לצד זו. הקהילות הללו מוסיפות לה עושר תרבותי ורוחני ומקיימות חיים עשירים. הן פועלות בשגרה ובחירום תוך ערבות הדדית ושיתוף פעולה לטובת כלל תושבי העיר. נמשיך לטפח אותן ולשמור על הרוח הירושלמית".
