אחרי 484 ימים בשבי חמאס, עטוף בדגל ישראל, יצא קית' סיגל לחופשי וחזר הביתה. בריאיון מיוחד הוא מספר על הקשיים בשבי והדאגה לחטופים שנותרו שם עם חידוש המלחמה. הראיון המלא יפורסם ב"מסלול" וב-ynet ביום שני הבא.
2 צפייה בגלריה
קית' לצד אשתו אביבה, הבת שיר - והפנקייקים. "בשבי אוכל היה מצרך נדיר מאוד"
(צילום: ריאן פרויס)
קית אמר כי "אני מאוד מודאג וחושב על החטופים שנשארו בעזה ועל הסכנה המיידית לחייהם. בעדיפות הראשונה חייבים להחזיר את החטופים, זה מה שצריך לעשות כרגע. יש 59 חטופים, חלקם עוד בחיים והם סובלים יום יום ושעה שעה. הם בסכנת חיים ומחויבותינו לעשות הכל כדי להחזיר אותם בדחיפות".
בזמן שהיה בשבי ניהלה משפחתו מאבק לשחרורו וכחלק מהמאבק שיתפה שיר בתו את המתכון לפנקייקים שנהג להכין - מתכון שהפך לוויראלי ברשתות החברתיות וסימל את המאבק להחזרתו. "בשבי אוכל היה מצרך נדיר מאוד. הייתי עוצם עיניים ומדמיין אותי יחד עם כל המשפחה סביב השולחן, הרגשתי ברגעים האלה את האהבה והשמחה שאני עוד אחווה כשאזכה לחזור הביתה. התרגשתי מאוד כשסיפרו לי שהפנקייקים שלי הפכו ללהיט בישראל בזכות שיר, הבת שלי. שמחתי מאוד ששיר סיפרה שהיינו אוכלים פנקייקים עם המשפחה".
לדבריו, "זה החזיר אותי לתקופה שבה הייתי מכין פנקייקים בבוקר, ובכלל מבשל יותר. הרבה זמן לא עשיתי את זה. הרגשתי שזאת דרך יפה ומיוחדת לחבר אנשים לנושא החטופים ולדחיפות להחזיר אותם הביתה. היוזמה של שיר גרמה להרבה אנשים להכין פנקייקים, כמחווה כייפית וטעימה לשמירת נושא החטופים על סדר היום".
דמיינת שהפנקייקים שלך יהפכו לסמל לשחרור חטופים?
"מה פתאום, לרגע לא חשבתי על זה. כשחזרתי נדהמתי איך שיר חיברה בין הדבר הפשוט הזה לבין מה שמסמל את הגעגוע אליי ואת הרצון להחזיר אותי הביתה".
על הימים בשבי כתב קית': "הורעבתי ועוניתי פיזית ונפשית. כשהמלחמה התעצמה, המחבלים שהחזיקו בי התנהגו אליי באכזריות רבה עוד יותר. הם בעטו בי, ירקו עליי, והחזיקו אותי ללא מים, ללא אור וללא אוויר".
כשהשתחרר סוף סוף הבין קית' שאמא שלו כבר לא בחיים. "אמא שלי זכרונה לברכה נפטרה כשהייתי בשבי. חשבתי עליה כל יום ורק ביום שהשתחררתי במסוק שאלתי את אביבה מה עם אמא שלי". אביבה סיפרה: "לא יכולתי לענות. לא רציתי להיות זו שמספרת לקית' שהיא לא בחיים כי אני יודעת כמה הוא חיכה לפגוש אותה, ושהדבר הראשון שהוא יוצא מעזה זה ללכת ולפגוש אותה".
