בקיבוץ ניר עוז, שעשרות מחבריו נרצחו ואחרים נחטפו לרצוע עזה בטבח 7 באוקטובר, התרחש בשבוע שעבר מפגש יוצא דופן. טייס מסוק הקרב שככל הנראה הרג בשוגג את אפרת כ"ץ (69) בעת ניסיון חטיפתה על-ידי מחבלי חמאס, הגיע לבקשתו לסיור בקיבוץ שהופקר יותר מכל יישוב אחר במתקפת הפתע. "היה לו מאוד קשה, הוא לא אשם במה שקרה", אמר אחד ממלוויו של הטייס.
צה"ל הודיע באפריל לבני משפחתה של כ"ץ שהיא נהרגה ביום הטבח מאש המסוק שכוונה לעבר רכב המחבלים שניסו לחטוף אותה לעזה. במסגרת התחקיר הצבאי לא הוטל דופי בצוות המסוק, שפעל תחת הכאוס ששרר באזור.
גדי מוזס (80) בן זוגה של כ"ץ, עדיין מוחזק בשבי חמאס. גופתו של רביד כ"ץ (51), בנה של בעלה לשעבר, חולצה מעזה והוא נקבר בחודש יולי. בתה דורון כ"ץ (35) ושתי נכדותיה רז (5) ואביב (3) נחטפו אף הן לעזה, ושוחררו בעסקה בנובמבר.
טייס מסוק הקרב רצה לסייר בין הבתים המפויחים, ולהבין מה התחולל בקרקע ביום הטבח. בני משפחתה של כ"ץ לא נכחו בביקור. הטייס הגיע מצויד במפות, תמונות וסרטונים והציג אותם למלוויו. "הוא בחור צעיר, רציני מאוד, לקח אחריות ורצה לסגור מעגל לפחות איתנו", סיפר אחד המלווים.
הוא הוסיף: "הטייס סיפר שבשום שלב לא הייתה לו כוונה לבצע ירי לתוך שטח הקיבוץ. הוא הסביר את השתלשלות האירועים ועד כמה תמונת הקרב הייתה מטושטשת עבורו. למרות זאת, הוא ביצע ירי בצורה מבוקרת ופגע במחבלים, אבל לצערנו גם באפרת.
"לי באופן אישי היה חשוב שהוא ייצא מניר עוז בתחושה נקייה יותר עם עצמו. הוא לא אשם במה שקרה, זה בטוח. ככל שאני הבנתי הוא ממשיך בפעילות מבצעית".
ליאור כ"ץ-נתנזון, בתה של אפרת שלא הייתה בקיבוץ בזמן הטבח, סיפרה כמה ימים לאחר מכן כיצד נודע לה על ההתרחשויות הקשות. "גדי עדכן שהוא בחוץ, מתמקח עם המחבלים. הם ביקשו כסף ואת המפתחות לאוטו. ב-10:00 קיבלתי הודעה מהטלפון של אמא שלי: 'זאת דורון, בבקשה אל תספרי ליוני', בעלה.
"ב-16:00 כבר הבנו סופית שהן נחטפו: יוני איכן את הטלפון של דורון בחאן יונס. אחרי שעה גם ראינו את דורון, את רז ואת אמא שלי בסרטון של חמאס, ואנחנו משערים שגם אביב שם (רז ואביב, הנכדות של אפרת, שוחררו כאמור בעסקה בנובמבר). גדי כנראה נחטף בנפרד, הבן שלו מצא תמונה שלו בידי חמאס".
תחקיר "7 ימים" שפורסם באפריל חשף עדויות, סרטונים ומסמכים שקבעו חד-משמעית: בצבא ידעו על הטבח בקיבוץ ניר עוז בזמן אמת, והיו גם כמה הזדמנויות לכוחות להגיע לקיבוץ ולהילחם. עם זאת, כוחות הביטחון הגיעו לקיבוץ רק אחרי שהמחבלים כבר עזבו.
רק בסביבות 13:30, אחרי כשבע שעות של טבח, חטיפות, ביזה וחורבן, נכנסו כוחות הביטחון הראשונים לניר עוז. הכניסה אירעה לאחר שכרבע מחברי הקיבוץ נרצחו או נחטפו, והמחבלים והבוזזים שפעלו באין מפריע כל אותו בוקר שחור – כבר חזרו לעזה. בניגוד לשאר היישובים, בניר עוז לא נורה אפילו כדור אחד של כוחות הביטחון מהקרקע.
לפי הצבא, הבדיקה של התנהלות חיל האוויר באירוע נעשתה על-ידי צוות ייעודי שהוקם בהנחיית מפקד חיל האוויר, על סמך סרטי התקיפה ממסוק הקרב שלחם בגזרה באותו הזמן ומכלי הטיס המאויש מרחוק, מצלמות האבטחה של קיבוץ ניר עוז, ועל סמך העדויות מצוותי האוויר שפעלו באזור - וכן מבני משפחתה של אפרת כ"ץ ועדים נוספים שהיו במקום בעת האירוע.
"לא ניתן היה להבחין בחטופים הישראלים"
עד לתחקיר היה ידוע שחברת הקיבוץ נרצחה על-ידי המחבלים במהלך ניסיון חטיפתה. בתחקיר צה"ל נקבע: "ממצאי הבדיקה העלו שבמהלך הקרבות והתקיפות האוויריות, אחד ממסוקי הקרב שלקח חלק בלחימה ביצע ירי לעבר כלי רכב שהיו בו מחבלים - ואשר בדיעבד על פי העדויות התברר שהיו בו גם חטופים. כתוצאה מהירי נהרגו רוב המחבלים שאיישו את כלי הרכב, וככל הנראה אפרת כ"ץ".
לפי צה"ל, "ממסקנות צוות הבדיקה עולה כי ככל שנכחו חטופים ישראלים בכלי הרכב הנע, לא ניתן היה להבחין בהם במערכות התצפית הקיימות, וכי הירי הוגדר כירי על רכב עם מחבלים".
מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, קיבל אז את תוצאות בדיקת הצוות והדגיש כי מדובר בתחקיר "כן ושקוף". לפי צה"ל, "מדובר באירוע טרגי ומצער אשר התרחש בעיצומה של לחימה בתנאי אי-ודאות. מפקד חיל האוויר לא מצא דופי בפעולת צוות המסוק, שפעל לפי הפקודות תחת מציאות מלחמתית מורכבת".
