מנהיגי 27 מדינות האיחוד האירופי התכנסו היום (חמישי) לפסגה בבריסל שבה הם צפויים להעניק לאוקראינה מעמד רשמי של מדינה המועמדת להצטרף לאיחוד. מדובר אמנם בצעד מתריס בפניה של מוסקבה, הנעשה כהבעת סולידריות של אירופה עם מאבקה של קייב בפלישה הרוסית, אולם צירופה הסופי של אוקראינה לאיחוד האירופי יוכל להיעשות רק בתום תהליך ארוך של רפורמות כלכליות וחברתיות שהיא תידרש להוציא לפועל. התהליך הזה יימשך לכל הפחות כמה שנים, וייתכן שאף הרבה יותר מכך.
24 צפייה בגלריה
נשיא צרפת מקרון לצד נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, הבוקר בבריסל. "רוח של שינוי נושבת באירופה"
(צילום: EPA)
למרות זאת, באוקראינה רואים בהחלטה הצפויה היום רגע היסטורי של ממש, והנשיא וולודימיר זלנסקי אמר אמש, אחרי שלדבריו שוחח אתמול עם 11 מנהיגים באירופה כדי להבטיח את מימוש המהלך, כי מדובר עבור בני עמו ב"יציאה מהחושך אל האור". לדברי זלנסקי, להפיכתה של אוקראינה למדינה שמועמדת להצטרף לאיחוד תהיה גם השפעה מיידית, בכך שהיא תעניק מוטיבציה רבה עבור האוקראינים, שמחר יציינו ארבעה חודשים בדיוק לתחילת הפלישה הרוסית לארצם.
בפסגה היום דנים מנהיגי האיחוד האירופי לא רק בבקשת ההצטרפות של אוקראינה, אלא גם בבקשות של מולדובה וגאורגיה. ההערכות הן שגם מולדובה תקבל מעמד רשמי של מועמדות לצירוף לאיחוד, בעוד גאורגיה לא צפויה לקבל מעמד שכזה. לפי סוכנות הידיעות רויטרס, בהודעה שיפרסמו מנהיגי אירופה בפסגה הם צפויים להתחייב להעניק לגאורגיה רק "פרספקטיבה של חברות באיחוד האירופי".
אוקראינה ומולדובה יידרשו כאמור לצלוח שורה של מכשולים בדרך לצירוף בפועל: יהיה עליהן לעמוד בסטנדרטים דמוקרטיים שונים ולהתאים עצמן ליותר מ-80,000 עמודים של תקנות האיחוד, בכל תחומי הממשל. גורמים אירופים אמרו כי אוקראינה עומדת כבר בכ-70% מתקנות האיחוד, אך הם הצביעו על צורך ברפורמות משמעותיות מצד קייב במטרה לחסל את השחיתות ולערוך שינויים במערכת הפוליטית והכלכלית שלה. נשיא צרפת עמנואל מקרון הזהיר בחודש שעבר שתהליך צירוף אוקראינה עלול להימשך עשרות שנים, אולם בקייב טוענים שהתהליך הזה יכול להיות קצר הרבה יותר, בין שנתיים לעשר שנים.
זלנסקי נואם בפני האוניברסיטה העברית, היום
(צילום: אלי מנדלבאום)
"ההיסטוריה צועדת קדימה", הכריזה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין בפתח הפסגה הבוקר של מנהיגי אירופה, שתימשך גם מחר. "אני לא מדברת רק על מלחמת התוקפנות של פוטין. אני מדברת גם על רוח השינוי שנושבת פעם נוספת ברחבי היבשת שלנו. עם הבקשות שלהן, אוקראינה, מולדובה וגאורגיה אומרות לנו שהן רוצות שינוי".
בגלל התעדוף לקייב: חשש מתסכול בבלקן
מאחורי ההצהרה החגיגית הזו מסתתרות מחלוקות מסוימות שהתגלעו בשבועות האחרונים בין חברות האיחוד בנוגע למהירות שבה ראוי להפוך את אוקראינה למדינה מועמדת, שאת הבקשה שלה הגישה ימים אחדים אחרי תחילת המלחמה בפברואר. יצוין כי גם מולדובה וגאורגיה הגישו את בקשותיהן רק לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה. בין המדינות שהביעו ספקנות ניתן למנות את הולנד, שבדיה ודנמרק. אולם המלצתה על המהלך בשבוע שעבר של הנציבות האירופית, המוסד הביצועי העליון של האיחוד, הטתה את הכף לטובת תומכי קידום אוקראינה למעמד הנכסף.
מאחורי החשש של הליך קידום מזורז עבור אוקראינה עומד רצון שלא לעורר תסכול בקרב מדינות שלא זכו ליחס מועדף שכזה – בראשן מדינות הבלקן, שבאיחוד האירופי חוששים מחדירה של השפעה רוסית או סינית אליהן. לפני הפסגה הבוקר נפגשו מנהיגי המדינות הללו – אלבניה, בוסניה, קוסובו, מונטנגרו, צפון מקדוניה וסרביה – עם עמיתיהם מהאיחוד.
24 צפייה בגלריה
נשיאת מולדובה מאיה סנדו. גם ארצה תידרש לעמוד בשורה של תנאים קשים כדי להצטרף בפועל
(צילום: EPA)
24 צפייה בגלריה
אלבניה מועמדת לצירוף כבר שנים, וראש ממשלתה אדי רמה עקץ: "שלא יהיו לכם אשליות"
(צילום: רויטרס )
כעדות לתסכול שכבר עתה חשות אותן מדינות, מנהיגי אלבניה וסרביה – שהפכו כבר לפני כעשור למועמדות לצירוף לאיחוד – שקלו להחרים את הפסגה בבריסל. בסופו של דבר התרצו והגיעו, אך ראש הממשלה האלבני אדי רמה שלח הבוקר מסר צונן לקייב: "ברוכה הבאה אוקראינה, זה דבר טוב לקבל מעמד של מועמדות, אבל אני מקווה שלעם האוקראיני לא יהיו הרבה אשליות לגבי זה".
גרמניה נערכת לשיבושי גז: "מתקפה כלכלית"
סוגיה מרכזית נוספת שצפויה להעסיק את מנהיגי אירופה בפסגה בבריסל היא התלות של היבשת בגז הרוסי – כשברקע חשש הולך וגובר שהנשיא ולדימיר פוטין יעצור את ברז הגז למדינות האיחוד כנקמה על הסנקציות הכבדות שהטילו אלו על ארצו בעקבות המלחמה שלו באוקראינה. בימים האחרונים, נזכיר, הצטמצמה הספקת הגז הרוסי למדינות האיחוד, כשבמוסקבה טוענים כי לא מדובר במהלך מכוון אלא בתוצאה לכאורה של בעיות טכניות הנובעות מהסנקציות שהוטלו עליה. במערב לא מקבלים את התירוץ הזה, וסוכנות האנרגיה הבינלאומית הזהירה אתמול כי רוסיה עשויה לעצור לחלוטין את זרם הגז לאירופה – וקראה למדינות היבשת להיערך לכך. באיחוד האירופי אף אותתו כי ייתכן שיחזרו, באופן זמני, לשימוש בפחם – כדי לפצות על המחסור בגז.
לפחות עשר מדינות באיחוד נערכות כעת לשיבושים במשק הגז שלהן, ובראשן גרמניה שתלויה יותר מכול בגז הרוסי. מאז השבוע שעבר קוצצה ב-60% הספקת הגז הרוסי שמועברת לגרמניה דרך הצינור התת-ימי "נורד סטרים 1", ובעקבות זאת הודיעה הבוקר הממשלה בברלין כי היא מעלה את הכוננות במשק הגז שלה לרמת "אזהרה", השנייה מבין שלוש דרגות כוננות. המהלך התקבל אחרי שברלין הודתה שלא תצליח למלא את מאגרי הגז שלה לרמה של 90% עד דצמבר, לקראת החורף הקרוב – אז השימוש בגז יגבר משמעותית. לפי שעה, כך מסרה הממשלה הגרמנית, הקיבולת במאגרי הגז עומדת על 58%, כמות גבוהה יותר ביחס לשנה שעברה.
24 צפייה בגלריה
פוטין יסגור לגמרי את ברז הגז? באירופה נערכים, ואפילו שוקלים לחזור זמנית לפחם
(צילום: shutterstock, AP)
העלאת רמת הכוננות מאפשרת באופן תיאורטי לחברות האנרגיה בגרמניה להעלות את המחירים לצרכנים, במטרה לצמצם את הביקוש מצדם, אולם שר האוצר הגרמני רוברט האבק הבהיר כי לפי שעה החברות לא יורשו לעשות זאת. הוא הוסיף כי לא ניתן לשלול לחלוטין את האפשרות של העלאת הכוננות לרמה השלישית והגבוהה ביותר, שבה גרמניה תכריז למעשה על מצב חירום במשק הגז שלה. במצב שכזה הממשלה תוכל לווסת את השימוש בגז בתעשייה הגרמנית, במטרה למנוע שיבושים בהספקת הגז למשקי בית פרטיים.
האבק הבהיר שגרמניה נמצאת כעת ב"משבר", וכי גז הופך למשאב נדיר. "אסור לנו להשלות את עצמנו: הקיצוץ בהספקת הגז הוא מתקפה כלכלית נגדנו מצד פוטין. ברור שמדובר באסטרטגיה של פוטין שמטרתה ליצור אי-ביטחון, להעלות מחירים ולעורר פילוג בחברה", הוסיף. "זה מה שאנחנו נאבקים בו".
האוקראינים חוששים מכיתור: "נסוגו מאזורים ליד ליסיצ'נסק"
בשטח, בינתיים, הלחימה באוקראינה נמשכת, כשהקרב המרכזי ניטש כבר שבועות ארוכים על העיר סברודונצק שבחבל דונבאס – שיחד עם העיר הסמוכה ליסיצ'נסק מרכיבה את המובלעת האחרונה שבידי האוקראינים במחוז לוהנסק. הרוסים, נזכיר, מקווים כעת להרחיב בדונבאס את האזורים שבשליטת המורדים בעלי בריתם, ובלוהנסק הם כבר שולטים בכ-95%. במחוז השני בדונבאס, דונייצק, הם שולטים רק בכ-50% מהשטח. עד כה הצליחו לכבוש את רוב שטחי סברודונצק, וכעת נראה שהם מפנים את מבטם יותר ויותר לעבר ליסיצ'נסק, השוכנת מצדו השני של הנהר סוורסקי-דונץ. אולכסיי ארסטוביץ', יועצו של זלנסקי, אמר כי הקרב על שתי הערים הסמוכות "מגיע לסוג של שיא אימתני".
24 צפייה בגלריה
אש בעקבות ההפגזות נגד מפעל הכימיקלים "אזוט" בסברודונצק. הלוחמים האוקראינים מסתתרים בבונקרים, גם אזרחים תפסו שם מחסה
(צילום: רויטרס )
24 צפייה בגלריה
לוחמים אוקראינים באזור סברודונצק, ביום ראשון האחרון. המובלעת האחרונה שלהם במחוז לוהנסק
(צילום: EPA )
24 צפייה בגלריה
אחד החיילים שוכב באוטובוס העושה את דרכו באזור סברודונצק. "הרוסים לא חוסכים בנשק ובחיילים"
(צילום: EPA )
הבוקר הודיע מושל מחוז לוהנסק סרהי חיידאי כי הכוחות הרוסיים השתלטו על הכפרים ראי-אולקסנדריבקה ולוקוטיבקה שמדרום לליסיצ'נסק, כלשדבריו הכוחות האוקראיניים ממשיכים להגן על שני כפרים אחרים באזור ולנהל גם קרבות בסברודונצק. בעדכון היומי שלו הבוקר, דיווח המודיעין הבריטי כי נראה שהאוקראינים נסוגו מכמה אזורים סמוך לליסיצ'נסק במטרה למנוע מהרוסים – ששולחים עוד ועוד תגבורת ותחמושת לקרבות באזור – לכתרם.
לדברי המושל חיידאי, ליסיצ'נסק עצמה נתונה כעת למתקפות ארטילריות בלתי פוסקות, וביממה האחרונה נהרגו בה אזרח אחד ונפצעו שלושה נוספים. הוא ציין כי הרוסים שיגרו יותר מ-100 רקטות בבת אחת, "במטרה להחריב רחובות שלמים". לדבריו, ייתכן שיהיה צורך לסגת מליסיצ'נסק על מנת למנוע כיתור בידי הצבא הרוסי. "האויב שורף הכול כדי לכתר את הכוחות האוקראיניים. הרוסים מתקדמים מבלי לחסוך בתחמושת או בחיילים, והם גם לא סובלים ממחסור בהם. יש להם יתרון בארטילריה הכבדה ובמספר הלוחמים".
חיידאי הדגיש כי הרוסים טרם השיגו שליטה מלאה על סברודונצק, והזכיר את ההתבצרות של הלוחמים האוקראינים במפעל הכימיקלים "אזוט" בעיר. כמו ההתבצרות במפעל המתכות "אזובסטל" במריופול – שהסתיימה בכניעה אוקראינית אחרי חודשים ארוכים – גם שם לדברי המושל חיידי משתמשים הלוחמים האוקראינים ברשת של מתקנים תת-קרקעיים, אבל הוא הזהיר שהמקלטים העשויים בטון לא יוכלו להחזיק מעמד רב בהפגזות הרוסיות. במפעל "אזוט", יצוין, מצאו מחסה גם כ-500 אזרחים.
אוקראינה הזהירה בשבועות האחרונים שוב ושוב כי היא נמצאת בנחיתות מול צבא רוסיה בכל הנוגע לכוח אש ארטילרי, וקראה למערב למהר ולשלוח אליה תחמושת נוספת וכלי נשק מתקדמים יותר. אחר הצהריים דיווח שר ההגנה האוקראיני אולכסיי רזניקוב שסוג אחד של כלי נשק כאלו הגיע סוף-סוף לאוקראינה. מדובר במערכת לשיגור רקטות לטווח בינוני (HIMARS) ששלחה ארה"ב, ושבקייב מקווים שתאפשר להגדיל את טווח האש ולפגוע בצורה יעילה יותר בכוחות הרוסיים. "תודה לבעלי בריתנו בארה"ב ולידידי שר ההגנה לויד אוסטין על הכלים העוצמתיים הללו! הקיץ הולך להיות חם עבור הכובשים הרוסים. והאחרון עבור חלקם", צייץ רזניקוב בטוויטר.
