הראשונים שמשלמים את המחיר? ברוב יישובי אצבע הגליל שבהם נערכו אתמול (יום שלישי) הבחירות הודחו ראשי הערים המכהנים, והציבור הצביע למועמד שקרא לדרך הפוכה משלהם. בשמונה יישובים ומועצות אזוריות ייפרדו המנהיגים המקומיים מתפקידם, בהם בצפת (שוקי אוחנה), מעלות תרשיחא (ארקדי פומרנץ), חצור הגלילית (שמעון סויסה), המועצה האזורית גולן (חיים רוקח), קצרין (דימי אפרצב) מעיליא (חאתם עראף) וטובא זנגריה (וויסאם עומר). גם בעיר עכו, שהעומד בראשה שמעון לנקרי הודיע על פרישתו והביע תמיכה באחר, בחרו התושבים בדרך שונה.
אם נדמה היה כי משבר ביטחוני מחזק דווקא את מנהיגותם של ראשי הערים המכהנים, נראה כי לאחר מתקפת 7 באוקטובר, שהעמידה את הנהגת המדינה במבוכה ועם האחריות לכישלון טוטאלי, משלמים מחיר גם אלו שלא היו קשורים לאירועים בדרום ול"קונספציה". רבים מראשי הרשויות שנערכו בהן בחירות אתמול בגליל התנגדו לקיומן, וסברו כי אין זו העת לקיים בחירות ומוטב לדחות אותן לאחרי המלחמה. ייתכן כי הדבר נבע גם מחששם שיאבדו את מקומם בעקבות הצבעה תוך כדי מלחמה.
"התושבים מתפכחים אחרי 7 באוקטובר, והם חמים ורוצים שינוי ותוצאות כבר עכשיו", סבור יורם אבן צור, יועץ תקשורת, אסטרטגיה וקמפיינים פוליטיים. לדבריו, "ראשי הערים משלמים ראשונים את המחיר". הוא מסביר כי "האווירה הציבורית-פוליטית היא של תחושת חוסר אמון בכל הנהגה שהיא, ולכן אנחנו רואים את זה. הדחתם היא הבעת אי-אמון בממשלה גם".
אבן צור, תושב הגליל העליון וחבר מליאת המועצה האזורית, טוען כי "השליטה של ראשי הרשויות על הנעשה הפכה לאופן מינורי, ברגע שהממשלה היא זו ששולטת בכל הטבה או פיצוי או החלטה הקשורה לעתידם ולמצבם הכלכלי והביטחוני של התושבים ברשויות. ראשיהן ניסו להתמודד עם המצב, ולא זכו למענה כזה גדול מהמדינה. המדינה עקפה אותם ופינתה חלק מהאוכלוסייה והשאירה אחרת, ולכולם יש בטן מלאה על המצב".
ב-11 רשויות בגליל לא התקיימו הבחירות אתמול, שנדחו ל-11 בנובמבר. ביישובים שלא פונו חיים זה קרוב לחמישה חודשים תחת מציאות כאוטית של מלחמה, ובצל הפגזות בלתי פוסקות ותנועת מטוסי קרב התוקפים בלבנון. התרעות ירי טילים וכטב"מים מלבנון מגיעות גם אל היישובים שלא פונו, ואלו מוצאים עצמם עם "חיים שנעצרו" בשל המציאות הביטחונית המתמשכת, שמשפיעה בעיקר על ענף התיירות המרכזי במרחב. לראשי הרשויות לא הייתה כל דרך לתת להם מענה לכך.
אבן צור הוסיף: "מה שמנצח בסופו של דבר את הבחירות זו האווירה. 30% מההולכים לקלפי ביום הבחירות לא יודעים למי הם הולכים להצביע. בסוף כולם חיים פה באותו סיר לחץ, והם רואים בו את אוזלת היד של הממשלה ואת ראשי הרשויות השכנות להם, שנותרו חסרי אונים ללא תושבים ועם עיר ריקה, והם נשארו ולא קיבלו את ההטבות שהמפונים מקבלים. יש פה אובדן אמון במערכת".
בשיחה עם ראשי הרשויות המאוכזבים, שייפרדו בקרוב מתפקידם, הם עדיין לא יודעים להסביר ולנתח את הסיבות להפסד ששותפים לו פוליטיקאים רבים. "אני צריך עוד לעכל את הדברים, ומוקדם עדיין לנתח ולהבין את האירוע ברמה הכללית שלו", אומר שמעון סויסה, ראש המועצה היוצא בחצור הגלילית, שמסיים כהונה בת 16 שנים. הוא מוסיף כי "אני המום, אבל בפוליטיקה צריך לכבד את חוקי המשחק ולקבל את הכרעת הציבור".
במעלות תרשיחא הספיק ארקדי פומרנץ להעביר קדנציה אחת, לאחר שהדיח בבחירות הקודמות את שמעון בוחבוט, ראש העיר המיתולוגי שנאלץ לקום מכיסאו לאחר 42 שנות שלטון. גורם פוליטי הסביר ל-ynet כי "ארקדי היה שאנן. הוא התעסק בעיקר בניהולה של העיר, ובמיוחד בחודשים האחרונים בהכנתה למלחמה הצפויה, וזאת במקום לגעת בשטח, לעשות חוגי בית ולפתוח מטה. הוא היה בטוח שינצח".
3 צפייה בגלריה
"הציבור רוצה דרך חדשה". ארקדי פומרנץ, ראש העיר היוצא של מעלות תרשיחא
(צילום: נחום סגל)
גם פומרנץ סירב להתייחס היום לניתוח הנסיבות שהביאו אותו ורבים מחבריו לאבד את כיסאם. "השמש זרחה גם הבוקר והחיים ממשיכים", אמר לנו. לדבריו, "הציבור החליט שהוא רוצה דרך חדשה וראש עיר חדש. התקשרתי למוטי (בן דוד) בבוקר ואיחלתי לו הצלחה, כי אם יצליח זו תהיה גם הצלחתה של העיר בה אני גר ומגדל את ילדיי, ורוצה לגדל גם את נכדיי".
פומרנץ התייחס לבחירות לפני כשבועיים, ואמר כי "המצב בצפון לא פשוט, וכך גם העניין של התושבים בבחירות האלה ירד. הם בחרדה ודאגה לעתיד שלהם, וזה מרגיש לא נעים לעשות קמפיינים פוליטיים בתקופה הזו. לא אתפלא אם אחוזי ההצבעה יהיו נמוכים מהרגיל".
הוא גם הביע ביקורת על המדינה שלא מעודדת הצבעה: "דחו את התאריך פעמיים, ולא רואים מספיק קמפיינים להזכיר לתושבים להצביע בסוף החודש. אם אלה היו בחירות לכנסת אני בטוח שההתנהלות הייתה אחרת. אנחנו נעשה את המקסימום כדי להמשיך לדאוג לתושבים, למיגון ולכל הצרכים היומיומיים שלהם, ונקווה שאנשים יצאו לממש את זכותם הדמוקרטית".
בריאיון ל-ynet לפני כחודשיים אמר חיים רוקח, שהפסיד בבחירות במועצה האזורית גולן, כי העיסוק בתזוזה אפשרית של כוחות איראניים וכוחות חיזבאללה אל עבר הגבול הוא "תלוש מהמציאות". עם זאת הבהיר כי "אנחנו בכוננות, אנחנו מכינים את עצמנו לכל תרחיש. כיתות הכוננות שלנו הצטיידו וממשיכות להצטייד, ואנחנו נערכים יחד עם הצבא, עם האוגדה והפיקוד לכל התרחישים האפשריים".
דימי אפרצב, שהפסיד בקצרין, זעם בסוף חודש אוקטובר על כך שמשרד האוצר לא הכיר ביישובו כיישוב קו עימות-ספר, ומתוקף כך הם אינם זכאים לפיצויים מרשות המיסים. הוא אמר אז ל-ynet: "במקום לשחרר ולעזור, פתאום אני מקבל כזאת בעיטה וסכין בגב". הוא הסביר כי מאז המתקפה בדרום ופתיחת החזית בצפון, "אף עסק כאן לא עובד".
