בשעות הלילה והבוקר הובאו למנוחות שלושת לוחמי המילואים שנהרגו אתמול (יום חמישי), כשההאמר שבו נסעו עלה על מטען צד בג'באליה שבצפון רצועת עזה.
9 צפייה בגלריה
רס"ן (במיל') נתנאל הרשקוביץ ז"ל, אורי בורנשטיין ז"ל, רס"ר (במיל') צבי מתיתיהו מרנץ ז"ל
(צילום: דובר צה"ל )
בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים הובא היום למנוחות רס"ן במיל' נתנאל הרשקוביץ, סגן מפקד פלוגה ביחידת סיוע מנהלתי 5460, עוצבת 'בני-אור' (460). הרשקוביץ, תושב ירושלים ובן 37 בנופלו.
הלווייתו של רב סרן במיל' נתנאל הרשקוביץ ז"ל
9 צפייה בגלריה
המ"פ שחר גסטפרוינד שנפצע בקרב, מצדיע לנתנאל. "ראיתי אותך בעיניי נלחם כמו גיבור"
(צילום: גיל יוחנן )
"היינו כמו חברים", ספד האב מאיר לבנו שנהרג ברצועה. "אנחנו מלווים למנוחת עולמים את בננו הקדוש ביום כיפור. קשה מאוד לתפוס שנתנאל לא איתנו. קשה מאוד שאבא צריך להספיד את בנו. ממש בלתי נתפס. נתנאל, תיתן לי כוח".
רעייתו של נתנאל, לירון, נפרדה ממנו: "נתנאל שלי, אהוב ליבי. אני לא מאמינה שאני עומדת כאן עכשיו, אומרת לך מילות פרידה. רק לפני רגע יצאת מהבית. כמה פחדתי מהרגע הזה. ההיית כל עולמי והיום עולמי חרב עליי. לא יודעת מה אעשה בלעדיך ואיך חיים את החיים האלה".
האחים משה ואוריאל אמרו בהלוויה: "היית איש של חסד. תמיד היית עם חיוך. היית אבא נערץ, בעל נערץ, והיית המפקד הכי טוב. אפילו בשניות לפני שנפלת הגנת על כל החיילים שלך. אנחנו כל כך מתגעגעים. זאת אבדה גדולה לעם שלנו. תעשו רק טוב כמו נתנאל".
המ"פ שחר גסטפרוינד, שנפצע בקרב בו נפל נתנאל, ספד לו: "אחי האוהב, איזו אבדה. לא מאמין שאני מספיד אותך עכשיו. היית החבר הכי טוב שהייתי יכול לבקש, הסגן הכי טוב שהייתי יכול לבקש. ראיתי אותך בעיניים שלי נלחם כמו גיבור".
הלילה, ליוו מאות בני משפחה וחברים בהר הרצל את צבי מתתיהו מרנץ, בן 32 מבני אדם, בדרכו האחרונה. מרנץ היה מפקד בכיתת הסיוע, ונהרג גם הוא בפיצוץ המטען על ההאמר שבו היו כחלק מכיתור ג'באליה. מרנץ השאיר אחריו אישה ושלושה ילדים: עומר (7), אופיר (4) ונאיה (1).
שלומי, אביו של צבי, ספד לו: "איפה שרק היה צריך הלכת לעשות חסד. הלכת ממצווה לחסד ומחסד לעזרה ולתמיכה כל הזמן הלכת ולא נחת לרגע, בין מילואים למילואים ליווית פצועים עזרת לחולים. לכולם דאגת ועל כולם שמרת רק לא על עצמך. זכינו לגדל אותך ולחיות במחיצת לב ענק כמו שלך זכינו ללמוד ממך מהוא חסד של אמת מבלי לקבל תמורה הכל לשם שמיים".
הלווייתו של צבי מתתיהו מרנץ ז"ל
האחות טליה ספדה לצבי: "בדרך להורים, כשאני מפורקת, לא הפסיק לעלות לי בראש החיוך שלך עם הקול הכובש הזה. אותו חיוך ומבט ששלחת לי ביסודי ברחבת האוטובוסים שאתה בא לשמור עליי. אותו מבט שנתת לי בסוף החתונה שלך, של 'אל תדאגי אני עדיין אח שלך', אותו מבט שתמיד הכניס אותי לפרופורציות ולהירגע החיוך הזה והצחוק המתגלגל שלך שתמיד מלא את החדר לא מפסיק להדהד לי בראש. עוד חיוך אחד כזה שאפסיק לדאוג".
רעייתו טל נפרדה ממנו: "כמה אהבנו לטייל ביחד. התחתנו צעירים ונולדו לנו שלושה ילדים אני מבטיחה שאני אעשה את הכי טוב שלי בשבילך ובשביל עם ישראל. אנחנו חייבים ניסים".
בהלוויה השלישית בהר הרצל נטמן אורי בורנשטיין. אמו דליה ספדה לו: "השמיים נפלו כששמעתי את הבשורה, הראש ריק ממחשבות. המחיר ששילמנו כבד מנשוא ואני לא מצליחה לדמיין את החיים בלעדיך. חשבתי שנזכה לארגן לך חתונה, אבל לצערי ארגנו לוויה. מי יביא לי פרחים כשהוא בא לשבת? מטבוחה ועוגיות? יש כל כך הרבה מה להגיד, ואין לי מילים. אני לא יודעת איך נפרדים".
הלווייתו של רס"ר (במיל') אורי משה בורנשטיין ז"ל
"מי חשב שככה יסתיים הכול?", אמר אחיו של אורי, נועם, בהלווייה הלילה. "נפלת כגיבור בערב יום כיפור. יצאת להילחם בגבורה כדי להגן על עם ישראל. המקום שלך למעלה מובטח ביום הדין. שמור עלינו מלמעלה ובקש עלינו בימי הרחמים והסליחות שה’ יאמר לצרותינו די, שישלח לנו אחדות, שיחזיר את המפונים ואת אחינו החטופים בעזה”.
אביגיל, בת זוגו של אורי, נפרדה ממנו: "אני רגילה להיות כאן כמאבטחת במד”א, אבל בחיים לא חשבתי שאהיה בצד של ההספדים. אוריקי שלי, אהוב ליבי. איך אפשר לכתוב הספד על האדם הכי חי שיש? האדם הכי חזק שאני מכירה, שהיה מוכן להוריד את הירח בשבילי. הג’נטלמן שלי, התחיל איתי כל כך הרבה פעמים, וכל פעם אמרתי לו לא. אבל הוא לא ויתר עד שכבש לי את הלב. שמונה החודשים האלה היו אמורים להסתיים בחתונה, לא ככה דמיינתי להכיר בין המשפחות שלנו".
