הקהילה היהודית במולדובה חנכה בסוף השבוע האחרון אנדרטה במקום שבו הנאצים טבחו באלפי יהודים סמוך לעיירה סורוקה ב-1941.
לפי ההערכות של מומחי המרכז להנצחת השואה ב"יד ושם", שהתבססו על עדויות של קרובי הנרצחים, קרוב ל-6,000 עונו ביער מלאכון - אך רק שמותיהם של אלף איש בלבד הצליחו לזהות עד כה. עד היום המאמץ לזהות את הקורבנות נמשך, וההיסטוריונים ממשיכים לגלות עוד ועוד עדויות מחרידות להרג ההמוני שהתבצע במקום.
זמן קצר אחרי מבצע ברברוסה, פלשו הגרמנים והרומנים לסורוקה וירו למוות ב-200 יהודים שהיו בעיירה. היתר גורשו למחנה הריכוז טרנסניסטריה שבאוקראינה, ובדרך לשם רבים מצאו את מותם כתוצאה מהקור, מתשישות או מירי חיילים גרמנים ורומנים. ממחנה הריכוז נשלחו יהודי האזור למחנות ההשמדה בפולין - ובכך נספתה כמעט כל הקהילה היהודית של סורוקה.
פרופ' גרגורי רויטברג, נשיא הקהילה היהודית הדתית במוסקבה שמשפחת סבתו נרצחה במקום, יזם את הקמת האנדרטה. "אסור לנו לשכוח מהאירועים הנוראיים האלה", אמר בטקס הפתיחה של האנדרטה. "אם הם התרחשו כבר פעם אחת - חזרתם עוד אפשרית". הוא ציין כי "הפתרון הסופי היה רעיון לאומי מטורף, מדיניות פושעת שהתמיכה שקיבלה בקרב האוכלוסייה של המדינות שבהן חיו יהודים פשוט מקומם. היהודים נרצחו על-ידי הרומנים שאיתם גרו והשכנים האיכרים מכפרי הסביבה".
איליה אלטמן, המייסד והיו"ר המשותף של המרכז המדעי והחינוכי לשואה, טען כי הרשויות במולדובה כמעט שלא עושות דבר כדי להכיר ולהנציח את זכרם של קורבנות השואה. לדבריו, זיהוי קברי האחים והצבת שלטי ההנצחה נעשים רק במאמץ של ארגונים יהודיים - כפי שקרה גם עם האנדרטה ביער מלאכון.
האנדרטה הורכבה מקומפוזיציה של 20 עמודי גרניט, המסמלים את גזעי העצים הקטועים, ועליהם שמותיהם של כאלף יהודים שנורו וזהותם זוהתה עד היום. העמודים שנראים כגזע קטוע נבנו ללא כיתובים, לזכר הנספים שזהותם עדיין לא ידועה.
במולדובה המודרנית, הכרה וזיכרון השואה אינו דבר שמובן מאליו - ורבים עוד מכחישים את הטבח ביהודים, ואף מאשימים את הקהילה היהודית בכך. רק ב-2021 הכחשת השואה יצאה מחוץ לחוק, ובקהילה היהודית שעוד נותרה במולדובה ציפו להקמת האנדרטה.
לטענת חוקרי השואה, האירועים שהתרחשו בשטחי מולדובה במהלך מלחמת העולם השנייה פחות ידועים, בין היתר כי השורדים ממולדובה דיברו הרבה פחות על שעברו. אלטמן ציין כי הרומנים, בניגוד לגרמנים, השמידו יהודים באופן כאוטי ואקראי. בחורף אחד בלבד, בין 1942-1941, נרצחו כ-250 אלף בשטח טרנסניסטריה, ובמחנות הריכוז שהיו בשליטת רומניה מספר הקורבנות עמד על כ-300 אלף יהודים.
