כשמדברים על חמושים בדרום לבנון, סמוך לגבול עם ישראל, בדרך כלל מדובר במחבלי חיזבאללה או בלוחמים של כוח האו"ם יוניפי"ל. אבל בין לבין נמצאים גם חיילים של צבא לבנון – הצבא הרשמי של המדינה. הוא לא ממש חזק פוליטית או צבאית, אבל בסופו של דבר הצבא הוא אחד הדברים הממלכתיים הבודדים שנשארו אצל השכנה המתפרקת מצפון. פרק נוסף בסדרת הכתבות על צבאות ערב.
בכל מדינה הצבא משמש במספר תפקידים, מעבר למשימות הביטחון השוטף. "בצה"ל, למשל, הנח"ל מילא משימות של התיישבות והצבא היווה כור היתוך לאינטגרציה חברתית. בחלק מהמדינות הצבא גם מחזיק את הכלכלה או שומר על מפלגת השלטון. בלבנון, הצבא הוא מוסד שמייצג את המדינה עצמה. בתור מדינה רופפת עם מוסדות חלשים – זה המוסד הכי ממלכתי שלהם", תיאר תא"ל (מיל') אסף אוריון, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
חלוקת התפקידים בין העדות השונות בלבנון מתערבת גם בתוך הצבא. לפי ההסכמים מ-1989, מפקד הצבא חייב להיות נוצרי מארוני, מה שמוביל לכך שכמעט תמיד מי שפיקד על הצבא בסוף הפך להיות נשיא, מכיוון שלפי החוק הנשיא חייב גם כן להיות תמיד נוצרי מארוני. הרמטכ"ל, מנגד, חייב להיות דרוזי.
למרות שמדובר במוסד הכי ממלכתי, אין חובת גיוס לצבא לבנון – והשירות הוא התנדבותי בלבד. לפי נתוני ה-CIA, כיום משרתים בצבא הלבנוני כ-73 אלף חיילים, 5% מהם נשים. מאז סוף שנות ה-80 התירו בלבנון לנשים להתנדב לשירות הצבאי – וכעת מתגאים בהן בפרסומים השונים של צבא לבנון.
"האימהות מייצגת את האתגר הגדול ביותר עבור נשים, במיוחד אלה המתנדבות בצבא. אנחנו רואים אותן מתלבטות בין הרצון לפתח עצמן לבין הרצון לאימהות", נכתב באתר הרשמי של הצבא. "הנשים הלבנוניות נכנסו לצבא, כמו נשים אחרות בעולם, והוכיחו עם השנים שהן מצליחות בכל המשימות המוטלות עליהן. לנוכחותן יש ערך מוסף למוסד הצבאי".
"צבא מחמד"
כמו המדינה כולה, גם הצבא הלבנוני נמצא במצב כלכלי קשה ועם ציוד מיושן מאוד. הפתרון שמצאו הקברניטים הוא מסע לגיוס תרומות וציוד עבור הצבא. "מבחינת המערב, צבא לבנון הוא המוסד היחיד שעוד מתפקד במדינה, הוא מעין 'צבא מחמד' של הרבה צבאות וממשלות במערב. הרבה ממשלות תורמות לו, יוניפי"ל מספק לו דלק ומזון, ארה"ב נותנת מענקים כדי לשלם משכורות. צבא לבנון משמש כנקודת האור של צבאות המערב בלבנון חסרת התקנה", הסביר תא"ל (מיל') אוריון. "בעניין הזה אנחנו נמצאים קצת במתח מולם, כי ברור לנו שזה לא מספק את הסחורה".
"התפקיד של צבא לבנון זה להיות חלק מהשיטה הפוליטית, ולא נכון להסתכל על זה רק מהיכולת המבצעית. צריך לשים לב שמבחינת הקהילה הבינלאומית יש בלי סוף דיבורים על איך מסייעים לצבא לבנון", הוסיף אוריון. "ידידינו במערב פחות פתוחים לשיח ביקורתי ששואל לאן התמיכה מובילה – האם לא כדאי להתנות את הסיוע בביצועים?".
כך, למשל, נערך לפני קצת יותר מחצי שנה טקס חניכה של סירות צבאיות שנתרמו על-ידי ארצות הברית. מפקד הצבא, ג'וזף עאון, דיבר בפתיחות על המצב הכלכלי הקשה ש"השפיע לרעה על הצבא, שמתמודד היום עם אתגרים גדולים. שמירה על היציבות והביטחון, יחד עם הידרדרות המצב הביטחוני-חברתי, דורשת מאמץ גדול של הצבא".
אבל לא רק מדינות המערב מסייעות לצבא הלבנוני, בחודשים האחרונים סיפרו מקורות דיפלומטיים לעיתון הלבנוני "נידאא' אל-וטן" כי מדינה מהמפרץ הביעה נכונות לממן גיוס של 7,000 חיילים לצבא לבנון ולממן הקמת מגדלי תצפית בגבול עם ישראל. בחודש מאי האחרון טס עאון לביקור רשמי בקטאר וביקש סיוע עבור גורמי צבא, וכחודש לאחר מכן פורסם שירדן תרמה לצבא לבנון 18 טונות של מזון, תרופות וציוד רפואי.
למרות התמיכה הנרחבת מצד ארה"ב ומדינות נוספות במערב ובעולם הערבי, הכוח הצבאי של לבנון חלש מאוד. לפי האתר GlobalFirePower, העוצמה הצבאית של לבנון מדורגת במקום ה-118 מתוך 145. התרומות מצבאות המערב יוצרות מארג של ציוד מאוד-מאוד ישן ותחומים ספציפיים שבהם יש דווקא אמצעים מתוחכמים וחדישים.
"רוב הנשק והאמל"ח של הצבא הזה מיושנים ולא יכולים לאיים בצורה כלשהי על צה"ל", הסביר טל בארי, ראש מחלקת המחקר של מרכז עלמא. "אבל יש לו טילי נ"ט מערביים די מתקדמים, שכן יכולים לאיים על צה"ל. יש לו גם טילי נ"ט שיכולים לאיים בצורה כזו או אחרת על כלי הטיס. אבל שאר הדברים הם לא משהו שבאמת יכולים לאיים. לצורך העניין, בחיל האוויר יש מספר מסוקים, ואפילו מטוסי קרב, שמאוד ישנים ובספק אם בכלל כשירים. חיל הים שלו מורכב בעיקר מסירות סיור".
חולשת הצבא מול חיזבאללה
החולשה של צבא לבנון באה לידי ביטוי בעיקר מול ארגון הטרור חיזבאללה, שלמעשה שולט בדרום לבנון. "גם במלחמת האזרחים ב-1976 הוא נמנע מהתנגשות בגורמי פנים, וגם כשחיזבאללה עשה מעין הפיכה ב-2008 והשתלט על מבני ממשל ותחנות הרדיו הצבא דאג לא להתנגש איתו פוליטית", תיאר אוריון. "הצבא לא יכול להיפרס איפה שחיזבאללה לא יאפשר לו".
המציאות הזאת נוכחת בחוזקה בגבול ישראל-לבנון. לפני מלחמת לבנון השנייה חיזבאללה סירב שצבא לבנון ייפרס בדרום המדינה, בטענה שפריסה כזו תגביל את פעילות ארגון הטרור נגד ישראל. מאז שכוחות יוניפי"ל נכנסו לאזור, בארגון הטרור גילו עד כמה הם טעו בהנחה הראשונית.
"לפי דוחות האו"ם, צבא לבנון עצמו מונע לאורך זמן גישה של יוניפי"ל לאזורים מסוימים שהוגדרו 'שטחים פרטיים' או 'בעלי חשיבות אסטרטגית לצבא לבנון'. או בשפה אחרת – איפה שיש לחיזבאללה נכסים זה מחוץ לתחום", סיפר אוריון. "יש לא מעט שיתופי פעולה בין הצבא לחיזבאללה, המודיעין הצבאי עובד איתם קרוב, בעבר היו מקרים שחיזבאללה השתמש במתקנים של צבא לבנון. היו גם סיורים שראינו אנשים בלבוש אזרחי ואמרו לנו שזה מודיעין צבא לבנון, אבל ידענו שזה לא רק הם. מודיעינית, זה דבר מוכר ברמת השטח כבר שנים רבות".
הפרסומים של מכון עלמא מציגים תמונה יותר מדאיגה של המצב. "מעבר לעובדה שדמוגרפית 50% מחיילי צבא לבנון הם שיעים, חיזבאללה מנצל את צבא לבנון לצרכיו. לא מפליא למצוא בסיורים או בבסיסים של צבא לבנון פעילי חיזבאללה שגם משתמשים בתשתיות, לצורך העניין בתשתיות הקשר. הסיפור בצבא לבנון הוא בעיקר הניצול של חיזבאללה את הפלטפורמה הזאת", תיאר טל בארי.
לפי המכון, חיזבאללה פועל באופן שיטתי לגייס לשורותיו קצינים בצבא לבנון, מה שמאפשר לו גם גישה לנשק ויכולות שהצבא קיבל מהמדינות המערביות. המעורבות של חיזבאללה מגיעה גם אל מעברי הגבול של לבנון – כולל בנמל התעופה הבינלאומי על שם רפיק אל-חרירי בביירות.
"במכ"מים של חיל הים או במכ"מים בשדה התעופה יש נציגים של חיזבאללה. או ממש פיזית או שהקצינים והחיילים שעובדים עבורם מופעלים מרחוק", הוסיף בארי. גם אוריון מודה שבחיזבאללה משתמשים לא מעט בצבא הלבנוני, במיוחד במעברי הגבול. "לפני כמה שנים הוחלף הקצין בצבא שאחראי על שדה התעופה ולחיזבאללה היה מה להגיד על המינוי, גם הנמל הימי הוא מקום סביר למעבר ציוד ונשק של חיזבאללה, וכמובן מעברי הגבול מסוריה – אלה מקומות שחיזבאללה שולט בהם. למעשה, צבא לבנון מכסה על חיזבאללה במקרים רבים".
למרות זאת, לפי אוריון, אי-אפשר לומר שהצבא הפך לפרוקסי של חיזבאללה, בטח לא כל הצבא. "מכיוון שלבנון היא כולה זירה של מאמצי השפעה, בלי ספק חלקים מסוימים ויחידות שיעיות מסוימות נמצאות תחת השפעה רבה יותר. אם חיזבאללה יכול לעשות הסדרים פוליטיים הוא יכול למצוא לעצמו גם אזורי השפעה בצבא. כשבראש הצבא עומד נשיא שהוא שותף פוליטי של חיזבאללה, השפעת הארגון על הצבא אינה מבוטלת, אבל לא ניתן להניח שכולם באופן מלא עובדים אצלם".
שיתופי פעולה סודיים ומאבק בפלסטינים
באתר הרשמי של צבא לבנון נכתב שאחד מתפקידיו הראשונים של הצבא הוא להגן על גבולות המדינה מפני כל תוקפנות חיצונית. לכן, עליו "להיות מוכן תמיד להתעמת עם ישראל ועם התקפותיה והפרותיה באמצעים זמינים שונים, לשמור על יציבות אזורי הגבול הדרומיים מכל גורם מפריע ולתמוך באזרחים הנמצאים בעיירות ובכפרים". הוא גם מצהיר שישתף פעולה עם כוחות יוניפי"ל.
למרות ההצהרה הלוחמנית כלפי ישראל, במהלך השנים היו מספר שיתופי פעולה בערוצים חשאיים. "היו פעמים שדרך הצלב האדום והאו"ם היו החזרות של לבנונים שחצו אלינו וההיפך, היו גם תיאומים בהקמת המכשול היבשתי. גם כשהיה צריך לסדר את ערוצי הזרימה של המים לטובת חקלאים משני הצדדים, היה תיאום עם צבא לבנון. כלומר, בנושאים אזרחיים היו לכאורה נקודות משען", סיפר תא"ל (מיל') אוריון.
היו גם חילופי אש בין צה"ל לצבא לבנון. ב-2010 ירו הלוחמים הלבנונים לעבר חיילי צה"ל שפעלו במובלעת ישראלית. מהירי נהרג סא"ל דב הררי ז"ל, מפקד גדוד המילואים שפעל במקום. "באותו המקרה הגיע קצין שיעי, יחיא אל-חוסייני, ושכנע את החיילים הלבנונים לפתוח באש כשצה"ל גזם צמחייה מעבר לגדר. אחר כך, צבא לבנון טען שהאירוע בוצע בניגוד לפקודות", הוסיף אוריון. "אבל במקרים מסוימים הצבא הלבנוני עזר לישראל לנהל חיכוך על הגדר, כמו בראשית העשור הקודם, כשמנע הגעה של פלסטינים למרחב הגדר באופן ישיר. במקרים כאלה, זה יכול לעבור מולם".
בזמן שמול חיזבאללה צבא לבנון חסר אונים, אל מול הפלגים הפלסטיניים וארגוני הטרור הנוספים במדינה הוא פועל ללא מעצורים. "בפעמים שהתפרסם בתקשורת שצבא לבנון מצא קטיושות לפני שיגור, זה בדרך כלל קשור לפעילות של הפלגים הפלסטיניים ולא ישירות לחיזבאללה, למרות שאולי הם הכירו את זה. כשצבא לבנון עוצר אנשים ותופס טילים שיועדו לשיגור – זה בדרך כלל לא גורמי חיזבאללה", הסביר תא"ל (מיל') אוריון.
"צבא לבנון יכול להיות רלוונטי מול מחבלים פלסטינים, מול ג'יהאד סוני, כמו שהיה בחלק ממחנות הפליטים. הוא יכול לפעול בכלל מול טרור סוני", הוסיף. "כלומר, יש גורמים שהוא יכול לפעול מולם בלבנון – גורמים שהם במהותם חוץ-לבנוניים ואינם מיוצגים בזירה הפוליטית שם. צריך לזכור שדבר ראשון, מה שמכונן את הארגון הצבאי הזה הוא הפוליטיקה הלבנונית, הוא מסמל את המדינה, על חולשתה, ומשקף את הפסיפס שלה".
לפי ה-CIA, סמוך לפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה פעל צבא לבנון בצורה משמעותית בגבולות המזרחיים והצפוניים של המדינה. בעיקר כדי למנוע חדירת מחבלים של דאעש או קבוצות טרור אחרות. באתר הרשמי של הצבא הכריזו על הצלחה כבירה בנושא. לפי האתר, הצבא "הצליח להביס את ארגוני הטרור ולהבטיח את שלום העיירות והכפרים באזור".
כיום מוזכר הצבא בעיקר בהקשר של "היום שאחרי המלחמה" בגבול הצפון, ועולה השאלה האם המצב יהיה שונה לאור שורת החיסולים של בכירי חיזבאללה, בהם מנהיג הארגון חסן נסראללה, שחוסל ביום שישי האחרון. כך, למשל, במתווה הצרפתי לסיום העימות בצפון, שפורסם בפברואר, דובר על הצבת 15 אלף חיילים של צבא לבנון באזור הגבול. "ההסדרים בדרום לבנון לא יעבדו עם כוח חיצוני – אין אף מדינה שהאינטרס שלה למנוע את נוכחות חיזבאללה בדרום לבנון חזק מהרצון והנחישות של חיזבאללה להיות שם", אמר תא"ל (מיל') אוריון. "סידור מדיני לא יעשה משהו שחיזבאללה לא נתן את הסכמתו".
טל בארי חריף יותר: "מדינות המערב, בראשן ארה"ב, שרויות בתפיסה מוטעית שצבא לבנון יכול להוות כוח מאזן או כוח נגד חיזבאללה. התפיסה הזאת לא נכונה, צבא לבנון לא יכול לעמוד בפניהם. לא מבחינת היכולות הצבאיות ולא מבחינת מרכיביו".
ועל מנת לחזק את צבא לבנון, השליח האמריקני עמוס הוכשטיין ביקר במדינה בחודש שעבר, ועסק גם בחיזוק הצבא המקומי. כך דווח בעיתון "אל-אחבאר" הלבנוני, שמזוהה עם חיזבאללה. לפי העיתון, השיחה שקיים עם מפקד צבא לבנון, ג'וזף עאון התמקדה "במוכנות ובצורכי הצבא בשלב הבא, במיוחד אם השלב הבא ידרוש פריסה רחבה של הצבא בדרום לבנון כדי לשמור על היציבות".
בנוסף, נכתב, לפני הגעתו של הוכשטיין לפגישה עם ראש ממשלת לבנון, נג'יב מיקאתי, מועצת השרים הסכימה על גיוס של 1,500 חיילים נוספים לצבא לבנון. מיקאתי הציג בפני המועצה את תוכניתו של מפקד הצבא להגברת יכולות היחידות הפרוסות בדרום לבנון ויישום החלטה 1701, אחרי ש"צומצמה פריסת הצבא באזור הדרום משנת 2014 כדי להתמודד עם אתגרים אחרים".
פורסם לראשונה: 16:40, 15.06.24