ביולי 2017 התמודד עמר בר-לב על ראשות מפלגת העבודה בבחירות הפנימיות והגיע למקום החמישי מבין שבעה מתמודדים. לפניו נבחרו עמיר פרץ, אבי גבאי, יצחק הרצוג ואראל מרגלית, באחוזים גבוהים ממנו בהרבה. בארבע מערכות הבחירות הבאות הוא ניסה להיכלל ברשימת העבודה לכנסת במקום ריאלי ופעמיים נכשל. בשתי פעמים אחרות הצליח כאשר באחרונה שבהן – במרץ 2021 – נבחר למקום השני אחרי מרב מיכאלי, מיקום שהביא גם למינויו כשר לביטחון פנים.
בר-לב לא היה סיפור הצלחה פוליטי אף שנתוניו ניבאו לו גדולות. הוא בנו של חיים בר-לב, רמטכ"ל ושר בממשלות העבודה, מה שמיצב אותו כמה שנוטים להגדיר כאן "נסיך פוליטי". בשירותו הצבאי היה מפקד סיירת מטכ"ל שממנה יצאו שני ראשי ממשלה: בנימין נתניהו ואהוד ברק. יש לו את המראה הנכון שגם הוא נחשב למקדם מפלגתי. מה עוד תבקשי מכורה כדי להפוך לתקוות העבודה, שחיפשה בנרות אנשי צבא אטרקטיביים?
התשובה היא שחסרה לו הנוכחות התקשורתית ההכרחית בבחירות פוליטיות בעידן שבו הציבור מכיר את נציגיו דרך מסך הטלוויזיה. אין לו את הכריזמה והלהט שגורמים לציבור לנהות אחר פוליטיקאים בלי קשר לטקסטים שלהם. הוא גם ירש את הדיבור האיטי של אביו שהפך לסמלו בצבא. כאשר משה דיין חיפש אותו במלחמת יום הכיפורים, כדי להודיע לו על מינויו למפקד חזית הדרום, הוא חזר על אמירתו של דדו אלעזר שלפיה "בר-לב מתרוצץ באיזה שהוא מקום", בחיקוי טון דיבורו: ""ח-יי-ם מת-רו-צץ".
זאת תהיה הזדמנות יוצאת דופן לחולל מהפכה בקרב גופים שמדשדשים כבר שנים רבות בשל חוסר תשומת לב של הדרג הפוליטי למצבם ולצרכיהם. זאת תהיה גם שעתו של בר-לב לממש את יתרונו
למרות זאת יש לעמר בר-לב כמה מעלות שיכולות לשרת אותו כאיש ציבור. לאחר פרישתו מן הצבא הוא הקים ב-1997 את תנועת "אחריי!" שמפעילה תוכניות לצמצום פערים בפריפריה, קבוצות הכנה לצבא ולבחינות הבגרות. ביום העצמאות ה-63 הוא נבחר להדליק משואה בטקס יום העצמאות בזכות היוזמה הזאת.
יש לו גם את הכנות לשחוט פרות קדושות דוגמת "מבצע אנטבה", שבו השתתף כלוחם. בכנס בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב אמר: "תכנונו של מבצע אנטבה היה לקוי מתחילתו ועד סופו, למרות שהאנשים הכי טובים בצה"ל באותה תקופה תכננו אותו. הסיבה לא הייתה הזמן. במסגרת הזמן שהיה, התכנון היה על הפנים".
בתחילת אירוע הבריחה של האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע בר-לב לא הגיב על המתרחש באופן מיידי ובמלוא העוצמה המתבקשת משר לביטחון פנים, והסתפק בציוצים או בסיור המצולם ביום חמישי בקציעות שבו הודיע על כוונתו להקים ועדת בדיקה ממשלתית. כאילו שמדובר היה בפרשן ניטרלי. רק לאחר מכן – שלא לומר לאחר תפיסת ארבעה מהנמלטים - התעשת והחל להתבטא בכלי התקשורת, כולל במוצאי שבת בטלוויזיה ואתמול בבוקר כאן. הוא לא קלט בתחילה שמאיש ציבור נדרש לא רק לקבל את ההחלטות הנכונות, אלא גם ליצור אצל הציבור את התחושה שהמשבר מטופל בידיים המתאימות.
(צילום: נדב אבס, ירון ברנר)
ועדיין, להצהרה על הקמת ועדת חקירה ממשלתית שתבדוק את האירוע יש משקל, בעיקר על רקע סירוב הממשלה הקודמת לחקור את האסון במירון שגבה את חייהם של 45 בני אדם. אולי יש בכך לממש את הדברים שאמר בראיון אחרי מינויו לשר: "היו שנים שלא היה למשטרה מפכ"ל קבוע ושנים שראש הממשלה יצא נגד המפכ"ל הקודם ברמה האישית ונגד משטרת ישראל. אין ספק שהמשטרה הייתה במשך שנים במצב רוח שפוף. היום יש ציפיות ממני אישית וממשטרת ישראל ומשאר הארגונים שאנחנו אחראים להם".
שינויים בארגונים הכפופים לבר-לב, המשטרה ושירות בתי הסוהר, הם איטיים מטבע אופיים של הגופים הללו. לשר הממונה אין את הסמכות לחולל שינויים בדרך פעולתם, בשל החוק הקובע את עצמאות המפכ"ל ונציב שרות בתי הסוהר לגבי אחריותם בתחום המבצעי. מה גם שזמן לא רב יחסית לפני כניסתו של בר-לב לתפקיד כבר מונו מפכ"ל ונציבה חדשים. הייתה ביקורת בתקשורת, מפי קצינים בדימוס, לגבי דרך בחירתם ומידת התאמתם של השניים לתפקידם, אבל ידי השר כבולות משום שתוקף מינויים הוא לפחות לשלוש שנים.
ד''ר ברוך לשםוהנה, איתרע מזלו של בר-לב בעקבות מינוי שתי ועדות חקירה שעוסקות בתוצאות כושלות של פעולת שני הארגונים האלה. יש להניח שלא יחולקו צל"שים במסקנותיהן אלא יידרשו שינויים מהותיים בדרך פעולתם של המשטרה ושב"ס ואולי גם מסקנות אישיות לגבי העומדים בראש הגופים הללו.
זאת תהיה הזדמנות יוצאת דופן לחולל מהפכה בקרב גופים שמדשדשים כבר שנים רבות בשל חוסר תשומת לב של הדרג הפוליטי למצבם ולצרכיהם. זאת תהיה גם שעתו של בר-לב לממש את יתרונו כפי שהצביע עליו פעם בריאיון: "הפוליטיקה של היום היא יותר תקשורתית, עם דגש על מתק שפתיים ויכולת דיבור שיותר חשובה מיכולת עשייה".
- ד"ר ברוך לשם, לשעבר דובר המשטרה ויועץ לשרים לביטחון פנים, הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
