עדי קופלוביץ בעדות במשפט נתניהו בתיק 4000
(צילום: גיל יוחנן)
בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשך הבוקר (שלישי) משפט נתניהו. המשפט חזר לדיונים בתיק 4000 - תיק "בזק-וואלה", שבו נאשם בנימין נתניהו בסעיף שוחד, מרמה והפרת אמונים. עדי קופלוביץ, מאגף כלכלה במשרד התקשורת, ימשיך את עדותו שהחלה אתמול, על הנושאים הרגולטוריים במשרדו. קופלוביץ עסק בין היתר בנושאים שנוגעים לקבוצת בזק - כמו רפורמות שונות במשרד התקשורת. קופלוביץ נחקר היום נגדית על ידי סנגורו של הנאשם הנוסף שאול אלוביץ', עורך הדין ז'ק חן.
קופלוביץ נשאל בפתח עדותו לגבי הקשיבות של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה (מומו) פילבר, לדרג המקצועי עליו הוא נמנה. הוא השיב כי בתחילת כהונתו נוצר רושם של שיח ענייני, ואמר כי בהמשך חש שפילבר צידד בטענות של בזק באופן כמעט אוטומטי. קופלוביץ סיפר כי בהתנהלותו מול בזק, ביקש מידע או ניסה לשוחח עם נציגים מטעם החברה, אך נענה בהקשר לנושאים מסוימים כי בקשות לבזק יוגשו רק דרך פילבר.
קופלוביץ, כאמור חלק מהדרג המקצועי במשרד, העיד כי במסגרת התהליך לפיקוח על השוק הסיטונאי, שהחל בכהונתו של קודמו של פילבר בתפקיד, אבי ברגר, נערך שימוע לבזק שביקש להטיל עליהם עיצומים, ופילבר טען בעד הפחתת סכום הקנס שיוטל על בזק - מהעיצום המקסימלי על סך 11 מיליון שקלים, ל-7.5 מיליון שקלים.
השופטים שאלו את קופלוביץ מפורשות אם פילבר התנהל בניגוד לדין או לנוהל. קופלוביץ הדגיש כי "בנקודה מסוימת בנושא הטלפוניה, חשבתי שההתנהלות אינה סבירה. בעבודתי לא הייתה אינדיקציה שפעל בניגוד לדין, אך אני כן סבור שהוא פעל כרגולטור שבוי. לי אין מידע על משהו לא תקין".
עורך דינו של אלוביץ', ז'ק חן, שאל את קופלוביץ אם "לגיטימי שמנכ"ל יתייעץ עם הגורמים המקצועיים ולא יקבל את דעתם". העד השיב כי אכן כך, אך "אם יש שינוי משמעותי, דרוש הסבר שמניח את הדעת ועומד במבחני סבירות". חן שאל את קופלוביץ אם הוצגו בחקירתו דברי ההסבר של פילבר להחלטותיו, והעד השיב בשלילה. חן טען כי מדובר ב"ראיית מנהרה" (כוונתם, ג.מ.) של החוקרים.
חן עבר לחקור את הקשר הלא פורמלי שניהל פילבר עם בכירי בזק, כמו המנכ"לית לשעבר סטלה הנדלר. קופלוביץ טען אתמול בעדותו כי קשר מסוג זה אינו ראוי, מאחר ומדובר בקשר לא מתועד של מנכ"ל עם גורם מפוקח, העלול לפגוע בשיוויון ובתחרותיות. אחת הטענות נגד פילבר עסקה בערוץ החשאי שניהל, שבו העביר מסמכים פנימיים של משרד התקשורת לבזק.
חן ביקש להדגים כי בכירי בזק אינם היחידים שנהנו מיחס כזה ובהתאם לכך לטעון כי הפרקליטות לקתה ב"ראיית מנהרה", שבה נבחנו אך ורק יחסי בזק-פילבר ולא נבדקה המדיניות של מנכ"ל המשרד מול חברות אחרות. חן טען כי פילבר נפגש באופן תדיר עם טל גרנות, מנכ"לית הוט לשעבר, כדי להכינה לפגישות עם הדרג המקצועי. קופלוביץ אמר כי יש בכך "טעם לפגם".
חן אף ציטט מחקירתו של סמנכ"ל משרד התקשורת דאז, הרן לבאות, שבה אמר כי נפגש עם גורמים שונים בבתי קפה, ללא תיעוד. עוד הציג חן שיחת מסרונים בין פילבר לגורם מפוקח אחר, שעסקה בהודעה לתקשורת. קופלוביץ אמר על כך כי "בהתנהלות עצמה יש לטעם לפגם, וככל שהיו חברות אחרות שהעירו על מסמכים והציגו לצוותים המקצועיים את עמדתם - גם בכך יש טעם לפגם".
בהמשך חקר עו"ד חן את העד על המהלכים שקדמו לעסקת מיזוג "בזק-יס", שלפי האישום אושרה בימים הראשונים של פילבר כמנכ"ל בהוראת נתניהו. חן הציג סיכום ישיבה שנערכה עם אנשי בזק בנושא במרץ 2015, אז אנשי משרד התקשורת אמרו שאין מניעה לאשר את העסקה אבל בתנאים מסוים שהמשרד בוחן.
כמה חודשים לאחר מכן, שקלו במשרד התקשורת להתנגד לאישור העסקה, וחן טען כי ההתנגדות נעשתה על רקע אירוע "שהכעיס את אבי ברגר שבעקבותיו עמדת המשרד התקשחה סביב בזק ויס". מדובר במימוש האופציה בשיעור של 8% שהייתה לבזק על מניות יס - מה שהעלה את בזק מהחזקה של 49.8% ביס והפכה אותה לבעלת השליטה בחברה בפועל עם כ-58%. מימוש האופציה נעשה ללא אישור של משרד התקשורת.
"המנכ"ל כעס על כך שלא ביקשו היתר וביקש מהלשכה המשפטית האם היתה הפרה של תנאים" אמר עו"ד חן. העד דחה את הפרשנות של חן והסביר כי התמיכה באישור העסקה במרץ 2015 הייתה מסויגת, והקשחת העמדות כלפי בזק הייתה בגלל חוסר שיתוף הפעולה שלה עם יישום רפורמה אחרת השוק הסיטונאי.
לדברי קופלוביץ, "זה שבישיבה מול הגורם המפוקח אנחנו אומרים שאין מניעה לאשר ואנחנו שוקלים תנאים, זו רק זהירות מתבקשת מול הגורם המפוקח כי התנאים לא גובשו באופן סופי. היה אירוע שמבחינה רגולטורית לא היה אמור לקרות. האם בעקבות זה השתנתה העמדה שלנו? אני לא זוכר. לכן אני לא חושב שבהכרח הפרשנות שאתה מציע של כעס ועונש, זו הפרשנות שאתה מציע".
נזכיר, כי לפי כתב האישום, בין נתניהו לאנשי העסקים שאול ואיריס אלוביץ' התקיימו יחסי שוחד. אלוביץ' היה בעל השליטה בקבוצת בזק והאתר "וואלה". נתניהו החזיק בסמכות להעניק אישורים והיתרים לפעולות עסקיות שונות שבוצעו על ידי קבוצת בזק מתוקף תפקידו כראש ממשלה, ולאחר מכן גם מתוקף תפקידו כשר התקשורת, כך שהייתה לו יכולת השפעה על נושאים שלטוניים הנוגעים לקבוצת בזק.
נטען כי בין הנאשמים נתניהו ואלוביץ' נוצרה מערכת יחסים של "תן וקח", בקשר אינטנסיבי ותדיר שהתנהל במישרין ובאמצעות מתווכים. במסגרת קשר זה, הפנו הנאשם נתניהו ובני משפחתו, בידיעתו, לבני הזוג אלוביץ', דרישות שונות שעניינן אופן הסיקור שלהם באתר "וואלה", ואף דרשו דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של הנאשם נתניהו.
בתמורה, כך נטען, הפעיל נתניהו את כוחו ואת סמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים שהנאשם אלוביץ' היה מעוניין בקידומם – בעבורו, בעבור בזק או בעבור חברות שונות ביורוקום. בתוך כך, ובמקביל לדרישות שהפנה לנאשם אלוביץ', עסק הנאשם נתניהו מתוקף תפקידיו הציבוריים במספר מקרים בענייניו הרגולטוריים של הנאשם אלוביץ', וביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים משמעותיים שלו, שהיקפם נאמד בסכומי עתק.
לפי האישום, על מנת לממש את הנחיית הנאשם נתניהו לאשר להיטיב עם בזק, ובצד פעולותיו לקידום אישור עסקת בזק-יס, פעל שלמה (מומו) פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, לקידום ענייניו של אלוביץ' במשרד התקשורת גם בהקשרים אחרים. במסגרת זאת, נכתב בכתב האישום, פעל פילבר במהלך כהונתו כמנכ"ל המשרד תוך שהוא מקיים, כאמור, ערוץ תקשורת חשאי עם נציגי בזק, והסתיר קשריו עם אנשי בזק מן הדרג המקצועי במשרד תוך יצירת מצג כוזב של מנהל תקין.
