טיוטת חוק ההסדרים שפורסמה בסוף השבוע על ידי משרד האוצר היא למעשה מגה-חוק-הסדרים. מדובר בספר עב כרס של 267 עמודים עם שורה ארוכה של גזירות והחלטות שחלקן הגדול כלל אינן תקציביות. לשם המחשה, טיוטת חוק ההסדרים בשנים 2019-2015 נעה בין 57 ל-126 עמודים, וקודם לכן בשנים 2014-2010 בין 226 ל-255 עמודים.
מספר העמודים אינו בגדר הערת שוליים. לא במקרה ראינו בשנים 2019-2015 מגמה של צמצום מהותי בכלי של חוקי ההסדרים. זה נעשה לאחר שנים של מאבק אידיאולוגי סיזיפי ועיקש של השמאל החברתי והסוציאל-דמוקרטי כנגד השימוש הרחב בהם.
חוק ההסדרים הוא כלי עוקף דמוקרטיה שנועד לעקר כל יכולת ממשית לדיון פרלמנטרי וציבורי בהחלטות מהותיות. ראשיתו במצב החירום הכלכלי ששרר בישראל ב-1985, אך כמו כל דבר רע במחוזותינו, הזמני הפך לקבוע, וברבות השנים גם תפח והלך. זה הפך לנשק הכי יעיל של אגף התקציבים להעברת החלטות אנטי-חברתיות, בדרך לא דרך, כאשר הח"כים יודעים שאם החוק לא יעבור – הכנסת תפוזר.
כמו שכל חברי הממשלה יודעים שלא ניתן לפנות התנחלויות כי באותו רגע האגף הימני יפרק אותה, כך מוטלת על האגף השמאלי-חברתי של הממשלה חובה לעמוד על עקרונות היסוד שלו
עכשיו רוצים להחזיר אותנו לימים של חוק הסדרים רע ומנופח? למרבה הצער אי אפשר להתנחם אפילו בעובדה שהחוק המוצע כולל החלטות חברתיות חשובות לרווחת הציבור בישראל, כגון חינוך חינם מגיל לידה, דמי אבטלה לעצמאים או בנייה ממשלתית לדיור להשכרה ארוכת טווח. במקום זאת, החוק עוסק בהפרטת שירותים ציבוריים, פגיעה בחקלאות ועוד.
הדבר הזה מחייב את השמאל החברתי לקבל החלטות באופן מיידי. העבודה ומרצ לא נמצאות ביציע, אלא הן חלק מהממשלה. אגף התקציבים ומשרד האוצר אמנם מגישים את החוק, אבל מי שצריך לדון ולהצביע עליו אלה חברי הממשלה. זה יהיה בבחינת בכיה לדורות אם דווקא הממשלה שבה אנו חברים תחזיר לחיים חוק הסדרים עצום ורחב ממדים. מה נגיד בעתיד נגד ממשלות שישתמשו בדורסנות החוק כדי לפגוע בציבור? איך נוכל להלין עליהן?
הממשלה הזו חשובה עד מאוד. היא קמה בעמל רב וכולנו מחויבים להצלחתה. דווקא משום כך, כל מרכיביה חייבים לנהוג ברגישות כלפי השותפים כולם. חייבת להיות הבנה בסיסית שלפיה גם בנושאים החברתיים יש למרכיבי הקואליציה תפיסות ערכיות שונות בתכלית, המחייבות דרך של שיתוף פעולה ופשרות, ולא הנחתות.
ערן חרמוניזה מאוד פשוט, אגב. כמו שכל חברי הממשלה יודעים שלא ניתן לפנות התנחלויות כי באותו רגע האגף הימני יפרק אותה, או כפי שברור לכל בר דעת שאיש לא יעז לבטל את הרוטציה של יאיר לפיד כי אז הוא הביא גזר דין מוות על הקואליציה - כך בדיוק מוטלת על האגף השמאלי-חברתי של הממשלה חובה לעמוד על עקרונות היסוד של האידיאולוגיה שלו. גם חובתם על השותפים הקואליציוניים לדעת שלא ניתן לפגוע בציפורי הנפש שלנו.
טוב יעשה שר האוצר אביגדור ליברמן אם יפנים את גודל הרגע. זה מחייב התחשבות בגורמים החברתיים בממשלה, ולא התנהלות הדומה לפיל בחנות חרסינה שכמעט כל יום מפתיעה אותנו בעוד החלטה אנטי-חברתית חדשה.
- ערן חרמוני הוא מזכ"ל מפלגת העבודה. לשעבר מנהל המרכז הרעיוני-חינוכי בקרן ברל כצנלסון
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
