סין היא הידידה היחידה של רוסיה שעשויה לעזור לוולדימיר פוטין להפחית את השפעות הפגיעה הכלכלית הקשה שהנחיתו עליו הסנקציות הבינלאומיות בשל הפלישה לאוקראינה, אבל לפי שעה משטרו של שי ג'ינפינג אינו מראה שום סימן שהוא מוכן לסכן את הגישה שלו לשווקים האמריקני והאירופי על-ידי הגשת סיוע ממשי למוסקבה. יתרה מכך: גם אילו בייג'ינג רצתה לעשות זאת, יכולתה לסייע לפוטין על-ידי ייבוא מוגבר של גז וסחורות אחרות מרוסיה מוגבלת למדי.
היחסים בין רוסיה לסין, הנתפסות כשתי יריבותיהן הגדולות ביותר של ארה"ב ואירופה, התחממו מאז עלייתו של שי לשלטון בשנת 2012, בין השאר בשל העוינות של השתיים לוושינגטון, אבל האינטרסים שלהן עשויים להתנגש לא פעם. צבאות רוסיה וסין אמנם עורכים תמרונים משותפים, אבל פוטין מוטרד מהנוכחות הכלכלית של סין במדינות מרכז אסיה הנתונות בדרך כלל להשפעתו ובמזרח הרחוק של רוסיה. "היחסים בין רוסיה לסין כיום הם הטובים ביותר שהיו בין השתיים אי פעם, אבל אי אפשר להגדיר אותם כברית", אומרת לי שין, מומחית ליחסים בינלאומיים בבית הספר למדעי המדינה ולמשפט באוניברסיטת שנגחאי.
בתגובה לפלישה הרוסית לאוקראינה, נזכיר, הטיל המערב סנקציות אדירות בהיקפן על רוסיה – כאלה שספק אם פוטין ומקורביו שיערו שיוטלו. לסנקציות הללו, הכוללות הקפאת נכסים של חברות ובכירים מרוסיה, איסור כניסה של מטוסים רוסיים וסילוק של בנקים רוסיים ממערכת הסליקה SWIFT, הצטרפו עיצומים שהטילו בעצמם שלל חברות ותאגידי ענק המבקשים להעניש את המשטר במוסקבה.
מומחים אומרים כי ממשלת סין עשויה לעזור לפוטין במסגרת המגבלות שלה, וכי חברות סיניות עשויות לנצל את המצב כדי להשיג עסקאות טובות יותר עם רוסיה, אבל הן יימנעו מהפרה גלויה של הסנקציות על מוסקבה, הפרה שעלולה להפוך את סין עצמה נתונה לעונשים חמורים. "סין אינה רוצה להפוך למעורבת בעניין עד כדי כך שהיא תסבול כתוצאה מתמיכתה ברוסיה", אומר מארק וויליאמס, הכלכלן הראשי לענייני אסיה ב-Capital Economics.
הסחר בין רוסיה לסין צמח ל-146.9 מיליארד דולר בשנה שעברה, אבל עדיין מדובר רק בעשירית מהסחר של סין עם ארה"ב והאיחוד האירופי, שהגיע לסכום אדיר של 1.6 טריליון. "הכול תלוי בשאלה אם הסינים רוצים לסכן את הגישה שלהם לשווקים המערביים כדי לעזור לרוסיה, ואני לא חושב שהם רוצים בזה", אומר וויליאמס. "השוק הרוסי פשוט אינו שוק גדול כל כך".
שי מוכן לייבא חיטה, "אבל בלי הפטריות"
סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, היא המדינה הגדולה היחידה שלא גינתה מפורשות את רוסיה על הפלישה לאוקראינה, אולם לצד זה ניכר כי היא נזהרת מלהביע תמיכה במהלך. היא מקפידה להדגיש כי בייג'ינג תומכת בשלמותן הטריטוריאלית של כל המדינות לצד הצורך לכבד את הדאגות הביטחוניות של רוסיה. בהצבעה על הגינוי לרוסיה בעצרת הכללית של האו"ם ביום רביעי בערב נמנתה סין עם הנמנעות הבודדות.
"מידת הסיוע הסיני שרוסיה תקבל צפויה להתברר כגורם קריטי בשאלה עד כמה תוכל מוסקבה להתמודד עם ההשלכות ארוכות הטווח של הסנקציות", כתב קווין ראד, ראש ממשלת אוסטרליה לשעבר, המכהן כיום כנשיא ארגון Asia Society.
סין נוהגת לרכוש גז רוסי במיליארדי דולרים עבור הכלכלה שלה, הצמאה מאוד לאנרגיה, והרכישות הללו הפכו לעורק חיים מרכזי עבור פוטין מאז הסנקציות הכלכליות והמסחריות שהטיל עליו המערב בגין כיבוש חצי האי קרים באוקראינה ב-2014 וסיפוחו לרוסיה. בעשור האחרון ניסתה ממשלתו של פוטין להרחיב את הייצוא שלה אל המזרח הרחוק כדי להפחית את תלותה בשווקים האירופיים, ומוסקבה ובייג'ינג מנסות שתיהן להפחית את תלותן בדולר ואת השימוש שלהן בו במסחר, כדי לצמצם את מידת החשיפה שלהן למערכת הפיננסית האמריקנית וללחצים מצדה.
שישית מכלל הייצוא הרוסי בשנה החולפת נרכש על-ידי סין, בכלל זה שני שלישים מהנפט והגז שייצאה רוסיה בפרק הזמן הזה. סין הייתה רוצה לקנות עוד גז, אבל לפי שעה מוסקבה אינה יכולה לעמוד בביקוש הזה: הצינורות המחברים בין שתי המדינות מלאים. מוסקבה ובייג'ינג חתמו בחודש שעבר על הסכם הספקה ל-30 שנה, אבל הודו שצינורות להעברת הגז הזה לא יהיו מוכנים לפחות בשלוש השנים הקרובות.
נוסף על אלה, סין כבר הוכיחה שהיא דואגת קודם כל לעצמה, כשניצלה את הסנקציות שהוטלו על רוסיה ב-2014 לחלץ ממנה עסקאות נוחות יותר – הן מבחינת מחיר הגז והן מבחינת מועד סיפוקו. "לא ננצל את הקשיים של אחרים", אומרת כעת לי, "אבל כישות כלכלית – חברות סיניות יחתרו למקסם את הרווחים שלהן ולהשיג את המחירים הנמוכים ביותר שאפשר".
בשבוע שעבר הודיעה סין כי תאשר לראשונה ייבוא של חיטה מרוסיה. ייבוא שכזה לא יוכל אמנם לכסות על ההפסדים של פוטין מהכנסות הגז במקרה שאירופה תחדל לקנות ממנו, אבל היא תוכל לעזור לו להפחית את הפגיעה בהכנסותיהם של החקלאים הרוסים. כך או כך, סין הוסיפה סייג לאישור שלה: משלוחי החיטה חייבים להיות נקיים מפטריות, שבעבר גרמו לה להימנע מייבוא של חיטה רוסית.
בבייג'ינג פוחדים מסנקציות מִשניות
לצד כל אלה חשוב לזכור כל העת כי העוינות בין סין לארה"ב ולאירופה החריפה מאוד בשנים האחרונות, בין השאר בשל טענות המערב על פעילותן הדורסנית של חברות טכנולוגיה סיניות, פגיעה בזכויות אדם של מיעוטים בסין, חיסול הדמוקרטיה בהונג קונג והתביעות הטריטוריאליות של סין על אזורים במחלוקת בים ובהימלאיה. סין גם מואשמת על-ידי ארה"ב ובעלות בריתה כי היא מסייעת לאיראן ולצפון קוריאה לעקוף את הסנקציות שהטילה עליהן מועצת הביטחון, אבל היקף ההפרות הללו והעונשים שהוטלו עליה בגינן היו מצומצמים.
בייג'ינג טוענת כי היא מצייתת לאיסור שהטיל האו"ם על רוב סוגי המסחר עם צפון קוריאה בשל תוכנית הגרעין שלה, אבל היא מואשמת כי היא אינה עושה די בהיבט זה – מחשש שתגרום לקריסה כלכלית בפיונגיאנג ולשטף של פליטים בגבול שלה. במרוצת השנים עלו חשדות שספינות הנושאות את דגל סין מעבירות נפט ופחם לצפון קוריאה, אם כי לא ברור אם הדבר נעשה באישורם של מנהיגי סין. צפון קוריאה מצדה מואשמת כי היא משתמשת במתווכים סינים כדי להלבין מטבעות קריפטו גנובים. למעט חברת Huawei, המואשמת בסחר עם איראן, מפירי הסנקציות הסינים הם ארגונים קטנים, שפעילותם מעבר לים דלה ולפיכך הם אינם חשופים מאוד לפגיעת הסנקציות.
על כל פנים, אין ספק שהזעם של המערב על הפלישה הרוסית לאוקראינה חריף בהרבה מזה שהפגין בסכסוכים בינלאומיים אחרים, ולכן גבוהים הסיכויים שמדינות ברחבי העולם ייזהרו ביתר שאת מהפרה של הסנקציות שהוא מטיל. אחת הדאגות הגדולות של בייג'ינג היא "הסנקציות המִשניות" שארה"ב כבר איימה בעבר להטיל בגין הפרות של החרם על צפון קוריאה: מדובר בסנקציות שמטרתן לפגוע לא רק בחברות ובבנקים שסוחרים עם צפון קוריאה עצמם, אלא גם בלקוחותיהם ובשותפיהם העסקיים. אם ארה"ב תנסה להטיל סנקציות משניות כאלה גם סביב הפלישה לאוקראינה, סין תתקשה מאוד להגן על הבנקים הממשלתיים שלה ועל חברות ממשלתיות סיניות הפועלות בחו"ל. כמה חברות נפט וגז סיניות שיש להן שותפים רוסים כבר נפגעו מסנקציות קודמות שהוטלו על מוסקבה, ולדברי לי, זה הדבר שממנו חוששות כעת חברות סיניות.