מחדלי "שומר החומות"
(צילום: משרד מבקר המדינה)
שב"כ והמשטרה לא נתנו התרעה מוקדמת, גם בגלל שמערכת מרכזית להפקת מודיעין לא פעלה. בתחילה כוחות הועברו לירושלים - ובערים המעורבות לא היו מספיק שוטרים להתמודד עם המהומות. אלפי תושבים התקשרו למוקד 100, בין היתר כדי לדווח על התפרעויות, ולא קיבלו מענה. השוטרים שהגיעו למוקדי הפרות הסדר נאלצו להתמודד עם מחסור בציוד מיגון, במכשירי קשר ובאמצעים לפיזור הפגנות.
שנה וחודשיים אחרי הפרעות בערים המעורבות, במהלך מבצע "שומר החומות", התפרסם היום (רביעי) אחר הצהריים דוח מבקר המדינה בנושא - וחשף שורה ארוכה של כשלים. המבקר מתניהו אנגלמן מצא ליקויים משמעותיים בפעילות המשטרה לקראת האירועים ובמהלכם, בהיערכותה להפרות סדר בזירות שונות בכלל ובערים המעורבות בפרט, וכן במוכנותה להפרות סדר כאלו. "אסור שאירועים כאלה יחזרו על עצמם", אמר המבקר - אבל לדרג הפוליטי של מקבלי ההחלטות הוא כלל לא התייחס.
המבקר ציין בדוח גם פערים בחלוקת האחריות בין המשטרה לשב"כ בנוגע למודיעין בתחום הסדר הציבורי ובממשקים שבין הארגונים בתחום זה, אשר תרמו לפי הדוח לפערים המודיעיניים המשמעותיים שבאו לידי ביטוי בהתמודדות עם הפרעות ב"שומר החומות". המבקר כתב כי פערים עלו גם בהיערכות המשטרה ובאופן עמידתה בפועל באתגרי השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות בעת שגרה. בדוח מקביל, שפורסם אף הוא אחר הצהריים, ציין המבקר שורה של פערים בשירותים המיועדים ליהודים לערבים בערים המעורבות, בין היתר בתחומי החינוך והתשתיות.
המבקר אנגלמן מתייחס לדוח אירועי "שומר החומות"
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
בחודש מאי 2021, בזמן מבצע "שומר החומות", התרחשו ברחבי ישראל תקריות אלימות והפרות סדר חמורות בעוצמות גבוהות ובהיקפים נרחבים, במקביל לירי רקטות מרצועת עזה לישראל. במהלך המהומות בערים בישראל נהרגו שלושה אזרחים ונפצעו מאות, בהם כ-300 שוטרים. נמנו לא פחות מ-520 מוקדי אירועים, שבשיאם השתתפו - על פי הערכת גורמי הביטחון - כ-6,000 תושבים מקרב ערביי ישראל. כ-3,200 נעצרו במהלך המהומות, מהם כ-240 יהודים.
הנזק הכספי הכולל שנגרם באירועים מוערך בסך של כ-48 מיליון שקל לרכוש אזרחי וכ-10 מיליון שקל לרכוש המשטרה. המבקר כתב כי אירועים אלו המחישו את אתגרי השמירה על הביטחון האישי והבטחת הסדר הציבורי בערים המעורבות וחידדו את הצורך לבחון את היבטי השיטור ואכיפת החוק ביישובים אלו. המבקר אנגלמן הדגיש כי אין בביקורת זו כדי להפחית מההערכה ומההוקרה לפועלם של גופי אכיפת החוק ובראשם המשטרה, אשר פועלים לילות כימים להבטחת שלום הציבור, בעת שגרה ובעת חירום.
סיווג לא נכון וחוסר בכוח אדם
המשטרה מסווגת תחנות משטרה לתחנות יהודיות, תחנות ערביות ותחנות מעורבות - אבל בביקורת נמצא כי לא נגזרו משמעויות בתחום התקינה והאמצעים לתחנות בהתאם לסיווגן. זאת, בשעה שתחנות מעורבות נדרשות לתת מענה למשימות ואתגרים שאינם זהים לאלו של תחנות יהודיות. המבקר מצא כי המענה החסר בכל הנוגע לבניין הכוח בא לידי ביטוי של ממש בעת מהלך אירועי "שומר החומות".
בביקורת נמצא כי עד לספטמבר 2021 המשטרה סיווגה תחנת משטרה כתחנה מעורבת אם בשטח שבאחריותה 30%-80% מכלל התושבים הם ערבים. על יסוד הגדרה זו סווגו ופעלו עד שנת 2021, לרבות בעת "שומר החומות", תחנות המשטרה בעכו ובלוד כתחנות משטרה יהודיות. לפי בדיקת המבקר, כ-33% מתושבי עכו הם ערבים וכ-30% מתושבי לוד.
על פי סקירת שב"כ מאוגוסט אשתקד, שצוטטה בדוח, לוד היוותה "מוקד לאירועים אלימים על רקע לאומני" ששיאם אמנם התרחש ב"שומר החומות", אך הם נמשכו גם אחר כך, וכללו השלכת בקבוקי תבערה, יידוי אבנים ובקבוקים, והשחתת צמיגים.
עוד מצא המבקר אנגלמן כי בשנים 2018 עד 2020 תחנות משטרה בערים מעורבות כיפו, עכו ולוד לא סיווגו תיקים על רקע לאומני, וכתוצאה מכך לא טיפלו בתיקים בהקשר הלאומני שלהם. זאת, בשעה שמסיכומים משטרתיים עולה כי המשטרה נדרשת להתמודד עם תיקים בעלי אופי זה. כל זאת, למרות שניטור הפגנות ומחאות בעלות רקע לאומני ביפו הצביע על עלייה מ-12 אירועים ב-2017 ל-31 אירועים שנה אחר כך. בשנת 2021, בסמוך ל"שומר חומות", החלו לטפל בתיקים פליליים המסווגים כתיקים על רקע לאומני.
המבקר העיר כי על המשטרה לבחון ולנתח נתונים על היקף הפשיעה החמורה בערים המעורבות ומאפייניה לצורך קבלת החלטות בתחום בניין הכוח המשטרתי והפעלתו בערים אלו באופן שיבטיח מענה ההולם את האתגרים והמשימות.
למרות החשיבות שבשיטור בערים מעורבות, נמצא בביקורת כי מצבת כוח האדם בתחנות המשטרה בלוד וביפו הייתה חסרה בשנים 2018 עד 2021 (9.8% בממוצע ביפו ו-11.5% בלוד). בשנת 2021 כמחצית מהתקינה שלא אוישה בתחנות אלו יועדה לתפקידי סיור (שבעה תקנים ביפו ושמונה תקנים בלוד). הנבקר כתב כי לפער של איוש תקנים בתחנות בכלל ובתקני הסיור בפרט יש משמעויות מבצעיות, ויש בו כדי להשפיע על יכולתן לבצע את כלל המשימות המוטלות עליהן ועל איכות המענה שניתן לציבור.
מבדיקה של המבקר עלה עוד כי בתחנות עכו, לוד ויפו יש מחסור של צוותים מלאים המורכבים משני שוטרי קבע בניידות: בתחנת לוד חסרים 42 שוטרים (29%) ובתחנת יפו חסרים 29 שוטרים (11%). עוד עלה כי מקרב הצוותים הפועלים בתחנות, כ-74% בממוצע הם צוותים המוגדרים "חסרים", כלומר הצוות שבניידת מורכב משוטר קבע ושוטר שח"ם או מתנדב.
המבקר מצביע על חשיבות ידיעת השפה הערבית בקרב אנשי המודיעין בערים מעורבות. ומה קרה בפועל? במועד הביקורת נמצא כי שלושה רכזי מודיעין מתחנת לוד, ארבעה מתחנת יפו ושלושה מתחנת עכו אינם דוברי ערבית. עוד עלה כי תשעה רכזי מודיעין משלוש התחנות לא שולבו במחזורי ההכשרה ללימוד ערבית. המבקר העיר כי מצב זה עלול להשפיע במישרין על יכולתם לבצע את תפקידם באופן מיטבי, שכן כשליש מהתושבים בערים אלו משתייכים לאוכלוסייה הערבית, וממילא חלק ניכר מהמידע המודיעיני יהיה בערבית. בנסיבות אלו, כתב אנגלמן, אי-ידיעת השפה יכולה להביא לחסר בתמונת המודיעין.
בזמן המהומות: עיכוב בהזרמת הכוחות
ומה קרה בזמן המהומות במאי אשתקד? המבקר מצא כי במקרים רבים, בפרט בימים הראשונים להתרחשות האירועים, לא נתנה המשטרה את המענה המבצעי הדרוש אל מול האיום שהיא עצמה הגדירה, ודאי לא בטווחי זמן רלוונטיים. הפערים במענה המשטרתי באו לידי ביטוי באי-מתן מענה לפניות תושבים למוקד. על הפערים במענה המשטרתי ניתן ללמוד, בין היתר, מכך שעד שהוחזרה שגרת החיים למסלולה תועדו מאות מוקדי אירועים שבהם נהרגו שלושה אזרחים, נפצעו מאות אנשים ונגרמו נזקים כבדים לרכוש.
מסתבר כי רבים מהשוטרים הועברו לירושלים, בשל המתיחות סביב מצעד הדגלים ביום ירושלים. המבקר כתב כי בימים שקדמו ל"שומר החומות" הוציאה מחלקת מבצעים הוראות להקצאת כוחות מהמחוזות ומיחידות ארציות לטובת מחוז ירושלים. כפועל יוצא מכך הוקצו למחוז ירושלים ב-10 במאי אשתקד כוחות תגבור בהיקף של 1,414 שוטרים, מהם 524 שוטרי יסמ"ג (יחידות סיור של משמר הגבול) תוך גריעה מסדר הכוחות של המחוזות.
גם לאחר פרוץ האירועים, מצא המבקר, נדרשו כמה ימים עד שהוזרמו ללוד כוחות בהיקף שיאפשר את השבת הסדר על כנו בעיר. אנגלמן העיר כי העיכוב בהזרמת הכוחות נגרם בין היתר על רקע הפריסה הרחבה של המשטרה ובשל עיכוב בצבירת סדר כוחות וגיוס מילואים.
בעכו המצב היה דומה. עיקר הכוח של תחנת עכו ורוב שוטרי היסמ"ג של מרחב אשר הוקצו לתגבור במחוז ירושלים. היערכות המשטרה להפגנה בעיר, שההתייחסות אליה הייתה כאל הפגנה מאושרת, התבססה על כוח כולל של 58 שוטרים, אלא ש-15 שוטרים בלבד מכוח זה היו שוטרי יסמ"ג. גם כוח זה פוצל: חמישה שוטרים ממנו הוקצו לאבטחת תחנת המשטרה בעכו, כך שלטובת ההתמודדות עם ההפגנה הוקצו 10 שוטרי יסמ"ג בלבד.
המבקר קבע כי המשטרה לא נערכה למתן מענה מבצעי הולם לאירועי הפרות סדר המוניות ואלימות ולפגיעות בנפש וברכוש, וציין כי בהקצאת הכוחות בימים שקדמו לאירועים ניתן דגש רב על תגבור מחוז ירושלים על חשבון מחוזות אחרים שנלקחו מהם כוחות רבים. כוחות אלו חסרו להם בהתמודדות עם המהומות שפרצו לאחר מכן, ובוודאי בשלבים הראשונים.
מצבת הכוחות בלוד ובעכו, במועדים שבהם פרצו ההתפרעויות, הייתה קטנה ולא הייתה מסוגלת לתת מענה הולם לאירועים. כך, מצבת הכוחות שנכחה בלוד ב-10 במאי עמדה על כ-25 שוטרים, ולא התבססה על כוחות ייעודיים אורגניים שהוכשרו לטיפול בהפרות סדר. גם כוח המשטרה שנכח בעכו ונערך להפגנה יום לאחר מכן היה קטן מדי ומנה כאמור 58 שוטרים בלבד, שרובם לא היו מצוידים ולא מוכשרים להתמודדות עם הפרות סדר.
עד ליום 12 במאי, מצא המבקר, יומיים מפרוץ האירועים ומהתפתחות הפרות סדר ותקריות קשות, לא גיבש פיקוד המשטרה תמונת מצב רלוונטית המשקפת את היקפם ואת עוצמתם של האירועים. לפיכך חל עיכוב בגיבוש המענה המבצעי ובפריסת הכוחות הנדרשים להתמודדות עימם.
בעקבות התקריות החמורות שהתרחשו בלוד ב-10 במאי הוזרם תגבור לעיר, אלא שבפועל לא היה בו די להתמודדות עם היקף האירועים ועם עוצמתם, ודאי שלא בימים הראשונים להתרחשותם. כך, 11 במאי התרחשו בלוד תקריות קשות, והמשטרה לא הצליחה לתת להן מענה הולם.
לצד זאת, המבקר גם שם דגש על העיכוב הגדול בהגעת כוח המילואים של מג"ב. הוא ציין כי הנחיה ראשונית לגיוס מילואים יצאה ב-8 במאי, ולאחר שזו הוקפאה יצאה בקשה לגיוס מילואים חלקי ב-11 במאי, ובקשה מעודכנת לגיוס כולל של יחידות המילואים של מג"ב ב-12 במאי. פריסת המילואים בשטח הושלמה רק במוצאי שבת 15 במאי, שבוע לאחר ההנחיה הראשונית בעניין - וכאשר רמת האלימות כבר הייתה במגמת ירידה מובהקת. בכך נשללה האפשרות להיעזר בכוחות המילואים להתמודדות עם הפרות הסדר בפרק הזמן שבו היו נחוצים ביותר.
המשטרה לא עונה
מבדיקת המבקר עולה כי בשיא אירועי "שומר החומות" בלוד לא זכו אלפי שיחות של תושבים (2,836 שיחות בין 11 ל-13 במאי) - שפנו למוקד המשטרתי בגין מצוקה שאליה נקלעו או כדי לדווח על תקרית שהיו עדים לה - לקבל מענה משטרתי כלשהו. אלפי פניות אחרות (4,059 שיחות), שנענו ואף הובילו לפתיחת אירועים, לא קיבלו מענה משטרתי רלוונטי.
עומס גדול בפניות למוקד 100 הורגש בכל רחבי הארץ, ונוצר קושי במתן מענה יעיל לפונים. המבקר כתב כי מוקד 100 כשל בתפקידו באירוע, שבו נדרש יותר מתמיד תפקודו המיטבי. במצב דברים זה יש משום פגיעה ניכרת בתחושת הביטחון האישי של האזרחים. על רקע זה, בין היתר, התפתחו התארגנויות מקומיות של תושבים וגורמים נוספים להתמודדות עם האירועים.
המבקר העיר כי התמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים בכלל ועם אירועי סדר ציבורי בפרט חייבת להיות מרוכזת על ידי גורמי הביטחון המוסמכים, במסגרת אחריותם וכמתחייב מעקרונות השמירה על סדרי שלטון.
ליקויים במודיעין, והמערכת שלא עבדה
וכמובן שעולה השאלה - האם אפשר היה למנוע את האירועים או למתן אותם בזכות מידע מודיעיני? המבקר מצא בבדיקה כי ב"שומר החומות" התגלו ליקויים תפקודיים משמעותיים במערך המודיעין המשטרתי - במימוש אחריותו להענקת התרעה מפני האירועים; לגיבוש תמונת מודיעין משקפת לקראת האירועים ובמהלכם; ולהזרמת מידע רלוונטי שיאפשר התמודדות אפקטיבית עימם. לפי המבקר, הליקויים הנוגעים לבניין הכוח המודיעיני ולהפעלתו פגעו במוכנות המשטרה וביכולתה להתמודד עם האירועים.
אנגלמן מצא כי מערך המודיעין המשטרתי לא הציג צפי משמעותי בנוגע לאירועים שפרצו מחוץ לירושלים בכלל ובערים מעורבות בפרט. הקשב המשטרתי הופנה בעיקר להתמודדות עם מהומות בירושלים. גם לאחר שפרצו ההתפרעויות בערים המעורבות, עדיין היו חוסרים גדולים במודיעין ובמידע קונקרטיים וכן פערים מהותיים בהעברת מודיעין ליחידות בשטח. לא גובשה תמונת מודיעין משקפת, שתוצג לפני הדרגים המתאימים ותסייע בקבלת החלטות ובהתמודדות מיטבית עם האירועים, הן ברמה הארצית ובראייה כוללת, והן ברמות האזוריות-מקומיות ובהיבטים טקטיים.
בדיון בראשות המפכ"ל ב-11 במאי - למחרת היום שבו פרצו הפרות סדר בערים מעורבות - עמד ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה על "היעדר מודיעין נקודתי". בדיון זה - שנערך בנסיבות שבהן כבר ידוע על 60 אירועים מתוכננים ברחבי הארץ - האיום המרכזי שהוצג על ידי המטה הארצי הוא "איומי פח"ע ... ברמת מפגע בודד/חוליות".
בביקורת הזכיר המבקר מערכת מרכזית להפקת מודיעין גלוי מרשתות חברתיות. המערכת הותקנה במערכות המשטרה בשנת 2018, ונפרסה ביחידות ארציות ובמחוזות ונעשה בה שימוש באגף החקירות והמודיעין. את המערכת סיפקה חברה שההתקשרות עימה בוצעה בפטור ממכרז. בתקופת ההתקשרות הנוגעת למערכת המרכזית נערכה המשטרה לביצוע רכש של מערכת אחרת שהייתה אמורה לספק מענה רחב יותר לאיסוף מידע גלוי, ולפיכך לא פעלו במשטרה לפרסום מכרז לרכישת מערכת לאיסוף מידע מרשתות חברתיות בלבד. בסופו של דבר, בשל פערי תקציב לא רכשה המשטרה את המערכת הרחבה.
ב-8 ביוני 2020 נדונה בקשה להאריך את ההתקשרות בעניין המערכת המרכזית בשנתיים נוספות, עד ליציאה למכרז בנושא. בדיון שנערך בנושא שבועיים לאחר מכן עלו קשיים משפטיים בנוגע להליך של בקשה לפטור ממכרז. בסיכום הדיון החליט ממלא מקום המפכ"ל כי לא תהיה פנייה להליך פטור נוסף, וכי המערכת תסיים את פעילותה ב-1 ביולי 2020.
כפועל יוצא מכך, במשך תקופה של יותר מעשרה חודשים - עד "שומר החומות" - לא פעלה מערכת מרכזית להפקת מודיעין גלוי. המערכת הותקנה שוב רק לקראת סופם של אירועי "שומר החומות" ולא הייתה בשלה להפעלה במהלכם.
המבקר מצא כי עם פרוץ האירועים התבססה היכולת האיסופית של המשטרה בתחום המודיעין הגלוי בעיקר על איסוף ידני, והייתה מוגבלת בהיבטים של היקף מידע, איתור מקורות והבנת הקשרים רשתיים. למשטרה לא עמדו יכולות מלאות לניטור מידע רשתי, שהיו דרושות לאיתור איומים. בנסיבות אלו נפגעה קשות יכולת המודיעין המשטרתי להתריע מראש על האירועים ולספק מודיעין רלוונטי במהלכם.
כמו כן נמצא בביקורת כי המשטרה לא הפעילה מערך איסוף שיתמקד בנושא הסדר הציבורי. במסגרת זו המשטרה לא הקצתה רכזי מודיעין בהיקפים הנדרשים לכיסוי תחום הסדר הציבורי בכלל ובערים המעורבות בפרט. בנוסף, המשטרה לא פעלה בהיקפים הנדרשים לאיתור מקורות בנושא זה ולהפעלתם, לא הכווינה מקורות קיימים לאיסוף מידע בתחום הסדר הציבורי, ולא מיפתה ולא סימנה גורמים קיצוניים העלולים לחולל ולהגביר פעילות בלתי חוקית בתחום הסדר הציבורי.
מבקר המדינה גם הצביע על כך שבמערך המודיעין המשטרתי יש מחסור בכוח אדם מיומן ומקצועי בתחום המודיעין הגלוי בכלל, ובכוח אדם בתחום זה בעל שליטה בשפה הערבית בפרט. המבקר העיר כי פער זה עלול להוביל לפגיעה ביכולת הכיסוי של עבירות בתחום הסדר הציבורי המתבצעות בתחומי המגזר הערבי ובערים המעורבות, וכן ביכולתה של המשטרה לספק תמונת מודיעין מהימנה.
ההתרעה שלא הייתה, והתיאום הלקוי בין שב"כ למשטרה
אבל לא רק במשטרה מצא המבקר ליקויים, אלא גם בשב"כ. לפי הדוח, בחודשים שקדמו לאירועי "שומר החומות" זיהו בשב"כ מגמה של עליית מתח במגזר הערבי ועמדו על פוטנציאל הסיכון הגלום באפשרות להתפרצות לרבות בהקשר של חיכוך בין יהודים לערבים באזורים מעורבים. עם זאת, בשב"כ העריכו כי האירועים שיתרחשו בפועל הם מקומיים, והדגש העיקרי ניתן על ירושלים.
שב"כ, כמו המודיעין המשטרתי – כתב המבקר - לא סיפק התרעה מפני אירועי "שומר החומות", ולא גיבש תמונת מודיעין משקפת ביחס לעוצמתם, להיקפם ולחומרתם של האירועים שפרצו. עוד עלה כי בפעילות שב"כ בערים מעורבות במהלך אירועי שומר החומות הוא נתקל בקשיים מבצעיים על רקע בעיות תיאום עם המשטרה.
בתחום הניטור הרשתי – מצא מבקר המדינה – כי השב"כ פעל בתחום זה, אולם בפעילותו בתחום זה התגלו פערים והיא לא הייתה מספקת. הפערים בתחום זה היו משמעותיים שכן בזמן אירועי "שומר החומות" לא עמדה לרשות המשטרה מערכת מרכזית לניטור רשתי, כך שבפועל לא הופקו תוצרי המודיעין הנדרשים מהניטור הרשתי בתחום הסדר הציבורי בהיקף מספק על ידי כלל הגופים. המבקר העיר כי בהיעדר שיתוף פעולה מוסדר בין שב"כ והמשטרה נמנעה האפשרות לבצע מאמץ משותף לגישור על הפערים שנוצרו בתחום זה.
מחסור בציוד מיגון ואמצעים לפיזור הפגנות
אבל לא רק בתחום המודיעין וכוח האדם נמצאו ליקויים, אלא גם בלוגיסטיקה. מבדיקת המבקר עולה - כפי שנחשף ב-ynet אחרי ההתפרעויות - כי המשטרה התייצבה לאירועי "שומר החומות" כשהיא במחסור ניכר של אמצעים לפיזור הפגנות. המבקר מצא בין היתר כי במחוז חוף אזל מלאי אמצעים לפיזור הפגנות כבר ביום הראשון לאירועים, וגם הכוחות שפעלו במחוז מרכז סבלו מחוסרים.
כמו כן נמצאו פערים ניכרים באספקת אמצעי קשר (במפקדה המשימתית בלוד למשל היה חוסר בהיקף של כ-20 מכשירי קשר) ובציוד מיגון לכוחות בשטח - היה מחסור כללי בציוד מיגון אישי לשוטרי סיור, לרבות קסדות ואפודים. במחוז מרכז היה מחסור בציוד מיגון אישי; במפקדת מג"ב חוף היה חוסר תמידי בציוד מיגון עיקרי; גם בתחנת עכו היה מחסור בקסדות ובחליפות מיגון; במחוז תל אביב לא היה מיגון לניידות ולרכבי סיור; וגם במיגון כלי הרכב ביחידות מג"ב התגלו חוסרים.
עוד מצא המבקר כי יחידות מבצעיות נפרסו בשטח בלי שהוקצו להן כלי הרכב המתאימים לאופי המשימות ובכמות ההולמת את היקף הכוחות. פערים אלו פגעו בזמינות הכוחות, הגבילו את יכולותיהם, פגעו בתפקודם וביכולת השליטה והפיקוד על האירועים, היה בהם כדי לסכן את השוטרים, והם גרמו לפגיעה ניכרת במענה המבצעי של המשטרה לאירועים.
בנוסף, התגלו פערים ביכולת הבקרה והמעקב של המשטרה בנוגע למצב המלאים והיקף השימוש בהם; התברר כי אין תקינה לאמצעים שאמורים לשמש את המשטרה בשעת חירום; לא נקבעו כמויות מינימום למלאי חירום; לא הוגדרו "קווים אדומים" שמעבר להם לא ינופק ציוד עד להשלמת מלאים; ולא סומן תקציב רכש לשעת חירום.
המשטרה התקשתה לתעד, ועצורים שוחררו
לאחר שוך המהומות, הגיעו עצורים רבים לבתי המשפט, אך מספרם של אלו שנגדם הוגש כתב אישום - הוא נמוך. המבקר מצא כי מספר המעצרים שבוצעו ומספר כתבי האישום שהוגשו על רקע אירועי שומר החומות מועטים באופן יחסי להיקף אירועי האלימות, חומרתם, מאפייניהם ומספר המשתתפים בהם.
כך, על פי נתוני חטיבת החקירות נעצרו כ-3,200 אנשים, ואילו כתבי אישום הוגשו נגד כ-574 חשודים בלבד (18% מכלל העצורים). בערים עכו, לוד ויפו נעצרו כ-276 אנשים, והוגשו כתבי אישום נגד כ-90 חשודים (33%), מהם כ-48 חשודים הועמדו לדין בעבירות טרור (27%), בעבירות ממניע של גזענות (16%) ובעבירת טרור עם מניע גזעני (11%).
בביקורת נמצאו גם פערים בנוגע ליכולות התיעוד של המשטרה, ובכלל זה ביכולתה לאסוף ראיות צילומיות נגד חשודים במעורבות בהפרות הסדר. כמו כן תוגברו תחנות משטרה בחוקרים חסרי ניסיון בתחקור אירועי הפרות סדר על רקע לאומני ובחוקרים שאינם דוברי ערבית. לא נאספו בעניינם של חשודים רבים די ראיות, עצירים שהשתתפו במהומות שוחררו, והתיקים בעניינם נסגרו בלי שהוגשו כתבי אישום נגדם בגין השתתפותם בהפרות הסדר.
עניין נוסף שעליו מצביע המבקר הוא אכיפה משולבת והגשת תביעות אזרחיות נגד חשודים שהשתתפו בהפרות סדר. באירועי שומר החומות נגרמו נזקים כבדים בגוף וברכוש המוערכים בעשרות מיליוני שקלים. בכ-880 מקרים שולמו לנפגעים מקופת המדינה פיצויים בסכום של כ-33 מיליון שקלים, והוגשו בעקבותיהם כתבי אישום נגד כ-574 מעורבים.
אולם במרבית המקרים זהות המזיק אינה ידועה או שלא ניתן לקשור בקשר סיבתי בין המעורב שהשתתף במהומות ובין נזקים מסוימים שנגרמו. לעמדת היחידה לאכיפה אזרחית, במועד סיום הביקורת היקף הנזק שניתן לתבוע בהליך אזרחי מכ-55 מעורבים בשל נזקים שגרמו מסתכם בכ-4.5 מיליון שקלים. עד למועד סיום הביקורת עדיין לא הוגשו תביעות אזרחיות לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכוש המדינה ולהשבת כספי פיצויים ששולמו לנפגעים.
זמן לסיכומים: הליקויים וההמלצות
המבקר אנגלמן כתב בשורה התחתונה כי "ההתפרעויות האלימות באירועי 'שומר חומות' חשפו ליקויים משמעותיים בפעילות המשטרה. אלה גרמו לפגיעה חמורה בביטחון האישי הבסיסי ביותר, לו זכאים אזרחי המדינה. על גורמי אכיפת החוק לתקן את הליקויים המשמעותיים על מנת למנוע הישנותם. חייבים להחזיר את תחושת הביטחון הבסיסית לאזרחי ישראל".
אנגלמן הוסיף כי "ממצאי הביקורת ומכלול הנסיבות שבהן פועלת המשטרה יחייבו את ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים ובאמצעותם את הממשלה, המשטרה, שב"כ ומערכת הביטחון כולה לתת את הדעת על שורה של סוגיות מרכזיות שעלו בדוח".
בין הסוגיות המרכזיות מצביע משרד המבקר על יכולת המשטרה להתמודד עם מערכה רב-זירתית מורכבת. המבקר כתב כי אם תוצאות בחינה זו ילמדו כי המשטרה אינה ערוכה להתמודדות עם האתגרים האמורים, על הממשלה לקבל החלטות מושכלות, על בסיס הערכות מצב ונתוני אמת, בכל הנוגע לבניין הכוח להתמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים בכלל, ובפרט עם אירועים רב-זירתיים מורכבים של הפרת הסדר הציבורי.
בעניין המודיעין החסר, כתב המבקר כי בהקשר זה נדרשת עבודה שיטתית - בתוך מערך המודיעין המשטרתי, בממשקיו עם מערך המבצעים ובממשקים בין המשטרה לגופים אחרים - כדי להבטיח זרימה של המודיעין לכלל הצרכנים הרלוונטיים. בנוסף ציין אנגלמן כי "יש צורך בחיזוק מערך המילואים של משמר הגבול, הסדרת ממשקי משטרה-שב"כ והתבססות על מודל הפעלה המבוסס על תגבורים. על הפרקליטות לפעול בנוסף למיצוי הליכי העמדה לדין של המעורבים באירועי הפרה של הסדר הציבורי על רקע גזעני או לאומני".
מילה טובה
בפרק הסיכום יש למבקר גם מילה טובה למשטרה. אנגלמן כתב כי "הליקויים והפערים המשמעותיים שעלו בביקורת זו אין בהם כדי להפחית מההערכה למסירות שוטרי המשטרה ומפקדיה, הלוחמים והמפקדים במשמר הגבול ואנשי שירות הביטחון הכללי. אלו פועלים בתנאים לא פשוטים, תוך נטילת סיכונים והקרבה עצמית, לשמירה על ביטחון הנפש והרכוש ולאכיפת החוק".
"בהקשר זה", כתב המבקר, "די אם נזכיר חלק מהאתגרים שעימם מתמודדת המשטרה בשנתיים האחרונות, מעבר לאירועי שומר החומות, ובכללם אתגרים הנוגעים למגפת הקורונה; אסון מירון; המאבק בארגוני פשיעה; היבטי משילות בנגב; פשיעה במגזר הערבי; תקריות במזרח ירושלים ובהר הבית. צבר אירועים זה מחדד את הצורך לבחון אם ניתנים למשטרה כלים ראויים לנוכח האתגרים שהיא נדרשת להתמודד עימם, וכן את החיוניות שבמיצוי יכולותיה הקיימות לטיוב פעילותה".
תגובת המשטרה
במשטרה אמרו בתגובה לדוח כי "חלק ניכר מההערות שעלו בדוח המבקר נבחנו וטופלו על ידי המשטרה עוד בטרם פרסומו. כחלק מהפקת הלקחים נבנתה תוכנית התעצמות אשר נותנת מענה מדורג לפערים השונים בתחום ההצטיידות, ההכשרות וכוח האדם. הוקמה בין היתר מחלקת סיכול פשיעה באגף סי"ף שכל ייעודה לסכל את הפשיעה בחברה הערבית. בתחום המודיעיני התקבלו החלטות שנועדו לחזק את היקף האיסוף המודיעיני והיכולת לגבש תמונת מצב".
על התיאום עם שב"כ אמרו: "המשטרה ושב"כ פועלים בשיתוף פעולה מלא למען ביטחון המדינה וכך היה גם במקרה זה. בתחום המבצעי בוצעו עבודות מטה להתמודדות עם הפרות סדר רב-זירתיות. התפיסה המבצעית עודכנה ומפקדי פלוגות המילואים השתתפו באימונים שנערכו במטרה לחזק את החיבור של המפקדות המשימתיות אל הכוחות האורגניים.
"כלקח מאירועי שומר החומות, ועל מנת לאפשר עיבוי כוחות מהיר, הוחלט על הקמת 26 פלוגות מילואים נוספות במג"ב. מהלך זה אמור לספק חיזוק משמעותי ליכולת המשטרה להתמודד עם הפרות סדר בהיקף נרחב בזמן קצר. בנוסף הוקמה חטיבה חדשה אשר תיתן מענה לאירועי הפרות סדר וטרור ותתחיל פעילותה בחודשים הקרובים. במשמר הגבול הוקמו שלושה צוותים מקצועיים בעקבות האירועים - צוות אופרטיבי, צוות אסטרטגי וצוות תיעוד.
"בנוסף, בסיום עבודת מטה הוחלט להקצות משאבים כלכליים על מנת לחדש ולהעלות את מלאי התחמושת המשמשת לפיזור הפגנות ואת מלאי אמצעי המיגון המשמשים את הכוחות בשטח. בוצע רכש של תחמושת והוקצה תקציב לרכש של אמצעי מיגון לשוטרים, במטרה להבטיח שירותי שיטור טובים וראויים".
על קריסת מוקד 100 אמרו: "במהלך ימיו הראשונים של המבצע התקבלו במוקד 100 קריאות אזרחים רבות בהיקף חריג ביחס לשגרה המבצעית. כמו כן התקבלו מספר חריג של קריאות המתייחסות לאותו אירוע. הכוחות בשטח פעלו במקביל לפעילות בזירות של נפילות טילים בכל אירוע או פניה שהתקבלה במוקד 100 כאשר התעדוף שניתן הוא ראשית לאירועים מסכני חיים ופגיעה בסמלי שלטון".
תגובת שב"כ
בשב"כ אמרו בתגובת לדוח המבקר כי ״ממצאיו ומסקנותיו נלמדים ומשתלבים בפעילות השירות, שהתקיימה כבר בעת האירועים וביתר שאת לאחריהם, וכן לתחקור והפקת לקחים מהאירועים. מתחילת 2022 החליט השב״כ להרחיב את פעילותו במגזר הערבי ככלל ובערים המעורבות בפרט. נקבעו תחומים שבהם תורחב ותועמק פעילות השירות, בדגש על סוגיות בתחום הסדר הציבורי הלאומני והממשק שבין הפעילות הפלילית לביטחונית".
על קביעת המבקר לפיה שב"כ לא התריע מראש, אמרו בארגון: "כפי שצוין בדוח, שב״כ הצביע על תופעות בסיס בחברה הערבית, כמו גם על הסלמה לאורך זמן, אשר זכתה למענה שוטף בהיערכויות של המשטרה לאירועי מחאה, גם אלימים. בניגוד לנאמר בדוח, שב"כ זיהה מרגע תחילת האירועים, כי מדובר בהסלמה על רקע לאומני ובהתאם נערך בחמ"לים ובשטח למתן מודיעין בזמן אמת ולסיכול בהתאם להתרעות שהעביר.
"לסיום, לצד האחריות של שב״כ לאיתור וסיכול מבעוד מועד, נכון יהיה לשוב ולהדגיש כי האפשרות לחזות, ובהתאם גם למנוע, אירוע של התפרצות המונית מאתגרת ומוגבלת מעצם טיבה, נכון יהיה לעסוק במגמות ובטיפול בהן. סוגיות אלה מצויות בטיפולן של כמה רשויות בישראל, והשירות פועל על מנת להקטין את הסיכון להתפרצות רחבה".
תגובת המשרד לביטחון פנים
מהמשרד לביטחון פנים נמסר בתגובה לדוח המבקר כי "בשנה האחרונה בוצע במשרד ובמשטרה תהליך מעמיק ויסודי של הפקת לקחים מאירועי שומר חומות. תהליך זה התבטא בשורה ארוכה של צעדים, פעולות ותהליכים להגברת המוכנות הלאומית לאירועי הפרות סדר נרחבים, ותוך מתן דגש מיוחד להגברת הביטחון האישי בערים המעורבות, בחברה הערבית, בנגב ובירושלים.
במשרד מנו כמה צעדים שנקטו מאז, ובהם הוספת 1380 תקנים למשטרה, מהם למעלה מ-500 תקני קבע למג"ב, וכן הקצאה של עשרות שוטרים לערים המעורבות, וכן לירושלים ולאזור הנגב. לדבריהם, "בוצעו תהליכי התאמה וארגון במבנה המבצעי של מג"ב, בין היתר על ידי הקמת ארבעה מרחבים מבצעיים שייעודם מתן מענה משימתי לאתגרי פח"ע, הפרות סדר וללחימה בתופעות הפשיעה, כמו כן הוכפלה ואורגנה מחדש היחידה הטקטית של מג"ב, שמטרתה לתת מענה למוקדי חיכוך בשגרה ובחירום, הוקמו בסיסי מתנדבים בצפון ובדרום וכן חוזקו יחידות מטה שונות.
"סוכמה ויצאה לדרך תוכנית התעצמות להרחבה משמעותית של פלוגות מג"ב במילואים; מופו וזוהו חוסרי מלאי וציוד מבצעי חיוני, לרבות אמצעי מיגון, תחמושת ואמצעים שונים להתמודדות עם אירועי הפרות סדר; גובשה ואושרה תכנית 'המשמר הישראלי' המאפשרת הרחבת מודל ההתנדבות במשטרה; וגובש מודל להגברת הביטחון האישי בעכו ולוד, תוך איתור וזיהוי מוקדם של אירועים".
לירן לוי ויואב זיתון השתתפו בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 15:59, 27.07.22
