חשיבותו של תחום הסייבר והראיות הדיגיטליות בעשייה המשפטית גדל והתעצם בשנים האחרונות, ובהתאם, משרד המשפטים אישר בשבועות האחרונים את הקמתה של מחלקה שתעסוק בניתוח ראיות דיגיטליות ופורנזיות עבור הסנגוריה הציבורית. המחלקה החדשה תוארה על ידי המשרד כחיונית ביותר, לנוכח הפערים המשמעותיים באמצעים שעומדים לרשות הסנגוריה הציבורית, לבין אלה שעומדים לרשות המדינה.
המחלקה החדשה תנוהל על ידי עורך דין מהצוות הפנימי של הסנגוריה הציבורית, ובמסגרתה תוקם מעבדה לניתוח ראיות דיגיטליות, וכן יפעל חוקר בתחום הראיות. הקמת המחלקה מגיעה בעקבות המלצות הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יורם דנציגר. בדוח הביניים של הוועדה בנושא הראיות הפורנזיות משנת 2021, היא הכירה בכך שאחד הגורמים המרכזיים להרשעות שווא בישראל הם כשלים הנוגעים לאותן ראיות.
כשלים אלו נובעים לרוב מפערי כוחות גדולים בין התביעה להגנה בכל הנוגע לגישה למומחים ראויים לזיהוי פלילי. בדוח צוין כי למדינה יש גישה בלעדית למומחים כאלה, בעוד במגזר הפרטי יש מספר מועט של מעבדות לזיהוי פלילי שמעניקות את שירותיהם לסנגוריה הציבורית. עוד צוין כי המעבדות הפרטיות לא מכסות את כל תחומי הזיהוי הפלילי, וכי במגזר הפרטי יש מעט מומחים ראויים שביכולתם לאתגר את חוות הדעת של מומחים מטעם המדינה.
מנכ"ל משרד המשפטים, ערן דוידי, אמר כי "התפתחות המדע והטכנולוגיה מחייבת את הקמת המחלקה, כדי להבטיח לחשודים זכויות בסיסיות". עוד הוסיף כי המחלקה החדשה היא "מהלך אחד מתוך מגוון רחב של מהלכים שמשרד המשפטים מקדם בימים אלו, לחיזוק ההליך ההוגן במדינת ישראל ולמען ההגנה על זכויות החשודים והנאשמים".
הסנגורית הציבורית הראשית, עו"ד ענת מיסד-כנען, בירכה על המהלך: "אני מבקשת להודות לשר המשפטים ולמנכ"ל המשרד על הקמת המחלקה, שתהווה נדבך חשוב ביותר ביכולתה של הסנגוריה הציבורית להגן על זכויותיהם של החשודים ונאשמים".