הימים האחרונים היו סוערים מדי וכואבים מכדי לזכור, אבל אתמול (רביעי), ב-23 במרץ, צוינה שנה מאז הפעם האחרונה שבה התקיימו בחירות כלליות בישראל. מי שציין במיוחד את התאריך המיוחד היה דווקא מי שלא כל כך הצליח בו: גדעון סער.
במכתב לפעילי מפלגת תקווה חדשה הוא טען: "עשינו היסטוריה, ממש יש מאין". יש – ממשלה, מאין – לא הייתה קונסטרוקציה פוליטית מנותקת כמו זו המרכיבה אותה. במכתב הדגיש סער כי "נשבר המעגל של מערכות בחירות ברצף ושל שיתוק שלטוני". הוא חתם את ההודעה במשפט: "אנחנו שומרים על ארץ ישראל כמו שאנחנו שומרים על הדמוקרטיה, ולהיפך".
על היחס של תקווה חדשה לדמוקרטיה כבר כתבתי כאן בעבר, אבל מי שיכול להעיד על שמירת ארץ ישראל טוב ממני הוא יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני. בניגוד למרבית ראשי המועצות ביש"ע, הוא היה פעיל של המפלגה בבחירות האחרונות. בימים שבהם גייס סער חברים חדשים, התמיכה הפומבית של אלחייני נראתה כחלק מגל מתמשך של צירוף תומכי התיישבות: סער עצמו היה בין המורדים בראש הממשלה המנוח אריאל שרון; בני בגין היה מהראשונים לחשוף את פניו האמיתיים של יאסר ערפאת בטרם אושר הסכם אוסלו בכנסת; זאב אלקין הוביל את הקו הניצי בליכוד בטרם ערק; יועז הנדל גדל בהתנחלות אלקנה; דני דיין היה בעברו יו"ר מועצת יש"ע. אפילו מיכל שיר הקימה מאחז בשומרון בנעוריה. בקיצור, ימין-ימין.
החודשים חלפו והתקוות שתלה אלחייני בממשלה התבדו. תחת רגלו האיתנה של שר הביטחון בני גנץ, תומכי ההתיישבות לא מצליחים להרים ראש
אלחייני לא הסתפק בתמיכה במפלגה בדרך לקלפי. הוא תמך בה גם כאשר נטלה חלק בפירוק מחנה הימין והקמת ממשלת בנט-לפיד. הוא סייע לשכנע את ח"כ ניר אורבך מימינה לא למנוע את המהלך, ובראיון רדיו ביוני אמר: "במציאות הקיימת, כשהחלופה היא ללכת לבחירות חמישיות, בוודאי שאני מעדיף את החלופה הזו. בניגוד לרבים אחרים אני חושב שזו תהיה ממשלה טובה להתיישבות".
החודשים חלפו והתקוות שתלה אלחייני בממשלה התבדו. תחת רגלו האיתנה של שר הביטחון בני גנץ, תומכי ההתיישבות לא מצליחים להרים ראש. ועדת התכנון, הכוללת בתוכה את שבעת מדורי הגיהינום של אישורי בנייה בהתנחלויות, לא מתכנסת. בנייה פלסטינית בלתי חוקית זוכה במקרה הטוב להיעדר אכיפה, במקרה הרע לאסדרה והלבנה, ובמקרה הגרוע – לאישורי תוכניות החונקות הלכה למעשה את ההתיישבות.
פינוי המאחזים ״הבלאדים״ ומעוז אסתר
(צילום: דוברות המשטרה)
במצב כזה, אך טבעי שראש מועצת יש"ע יפנה אל חברי המפלגה שבה תמך בעבר, נכון? אלא שיומיים קודם למכתב המרגש שהפיץ סער לפעיליו, ישבו שלושה אנשים בבית קפה בפתח תקווה. לפי הדיווח של שירית אביטן כהן, נצפו יו"ר ועדת הכנסת ניר אורבך בפגישה סוערת (וצועקת) עם לחיאני ומנכ"ל מועצת יש"ע יגאל דילמוני. "על הפרק", שיערה אביטן כהן, "ההקפאה השקטה ביהודה ושומרון".
עקיבא לםדניס ויסלפועמיחי אתאלי, כתב הכנסת ולשעבר כתב ההתיישבות של "ידיעות אחרונות", הפנה אצבעות מאשימות לעבר מפלגה אחת בלבד מהדופן הימני של הממשלה הזו – וזו לא הייתה תקווה חדשה. "בני גנץ מנהל ממשלה משלו בכל הנוגע ליו"ש... היום הוא התחרע על מאחזים שבסטטוס-קוו היה ברור שלא נוגעים בהם. במקביל אפס אכיפה על התפרעות בנייה פלסטינית בשטח C. ימינה, ככל שנותר דבר כזה, חייבת להתעורר".
אתאלי טעה. לא ימינה צריכה להתעורר, אלא הדופן הימנית בממשלה הזו. חברי תקווה חדשה הבטיחו לשמור על ארץ ישראל, ואף שנדמה שהנושא ירד מסדר היום – בשטח ההתקדמות הפלסטינית נמשכת. לא ככה שומרים על ארץ ישראל. ככה קופאים על השמרים.
- עקיבא לם הוא יועץ תקשורת ובעל הבלוג "קצת על הרבה"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
