מחקר חדש שבחן את תוכנית הלימודים באינדונזיה קובע כי היא סובלנית במידה רבה, מקדמת שלום ודו-קיום, ומאפשרת עתיד שבו המדינה תתפקד כעוגן בבניית תהליכי שלום עולמיים - אולי אף עם ישראל. מטרת המחקר, שבחן את ספרי הלימוד במדינה המוסלמית הגדולה בעולם והרביעית המאוכלסת ביותר, הייתה לאמוד את מידת הסובלנות הנלמדת בה. בישראל מקווים לפריצת דרך ואולי אף לנורמליזציה ביחסים לקראת הבחירות הצפויות במדינה ב-2024.
המחקר, ראשון מסוגו, נערך על ידי מכון המחקר והמדיניות הבינלאומי IMPACT-se, החוקר ומנתח תכנים של ספרי לימוד בעולם ומעודד תכנים של שלום וסובלנות, בשיתוף קרן משפחת רודרמן. במחקר נבחנו 169 ספרי לימוד בהוצאת משרד החינוך האינדונזי ברחבי בתי ספר ציבוריים במדינה. בממצאי המחקר הודגש כי תוכנית הלימודים האינדונזית מדגימה מחויבות חזקה לשלום וסובלנות מבית ומחוץ, ובהמשך לכך צוין מיקומה הקריטי של אינדונזיה במפה הגיאו-פוליטית, כמי שמסוגלת להשתמש בכוחה הפוליטי כדי לקדם שלום אזורי ולחולל שינוי אמיתי בבמה העולמית.
חינוך המבוסס על הפילוסופיה המקומית
החינוך האינדונזי מבוסס על ה"פנקסילה" - פילוסופיה מקומית בעלת חמישה עקרונות הנלמדת ומשולבת בכל המקצועות ובכל הגילים. הוראת ה"פנקסילה" מבוססת אמונה משותפת באל יחיד, כחלק משש האמונות המרכזיות בעולם, ומקדמת אחדות תוך קבלת השונה. כבר בכיתה א' מלמדים את התלמידים ש"העזרה זה לזה מתואמת עם 'פנקסילה'", וכי נכון להתייחס בכבוד למאמינים בני דתות אחרות. ספרי החינוך במדינה מדגישים את ערך השלום, ומלמדים כי הרג ולחימה אסורים בתכלית האיסור.
רצונה של אינדונזיה להקנות עקרונות של שלום ודו-קיום בין-דתי מהווה גם בסיס מעודד לקידום הקשרים עם ישראל וטיפוח חינוך חיובי כלפיה. בניגוד למספר מדינות אחרות, ספרי הלימוד מכירים בקיום היסטוריה יהודית בארץ ישראל. מעט האזכורים של יהודים בספרי החינוך האסלאמי הם ניטרליים או חיוביים, אם כי קיימות הטיות סטריאוטיפיות מוגבלות. יהודים מוזכרים באופן חיובי בהקשר של ספר התורה כספר הקדוש ליהדות, ובהקשר של פעילותם בתקופת הזהב של הציוויליזציה האסלאמית. בנוסף, אף שלימוד השואה לא מופיע ברוב ספרי הלימוד, הנושא נכלל בחינוך נוצרי ותלמידים אף לומדים על מחנה קיץ לקידום שלום בין נערים ישראלים ופלסטינים.
המחקר מצא במקביל כי תוכנית הלימודים האינדונזית מציעה לעיתים הצגה מעט חד-צדדית של ישראל, וכי הלימוד על העם היהודי ועל ההיסטוריה היהודית באינדונזיה מוגבל למדי. ישראל מתוארת גם כ"מדינה קולוניאליסטית", וספרי הלימוד אינם מציינים את תהליכי השלום שבהם הייתה מעורבת. ישראל מתוארת כמי שנהנית מיחסים חזקים עם ארה"ב, המאפשרים לה להתחמק מסנקציות בגין הפרת זכויות אדם.
הקביעה כי תוכנית הלימודים מקדמת ביקורת עצמית וסובלנות משאירה מקום לאופטימיות בנוגע לאפשרות שיוכללו תכנים בעלי פרספקטיבה מאוזנת, העשויה להוביל לקיום יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל. משרד החוץ האינדונזי אישר שהאפשרות הזו נידונה בפגישה של שרת החוץ האינדונזית רטנו מרסודי עם שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן, בביקורו במדינה לפני שנה. ממשל טראמפ אף ניסה רשמית לשכנע את האינדונזים להצטרף להסכמי אברהם.
ג'יי רודרמן, נשיא קרן משפחת רודרמן שהשתתפה במחקר, מסר: "בעוד אינדונזיה תופסת תפקיד של מנהיגות בינלאומית, ישנם היבטים רבים של מעמד זה שעל המדינה לזכור. אופייה ההרמוני של תורת ה'פנקסילה', לצד טיפוח אידיאלים של שלום ויציבות, מעבירים היטב את הערכים אלה לדור הבא. בעודה משחקת תפקיד חשוב באירועים בינלאומיים חשובים, כמו אירוח ה-G20 ותיווך מלחמת רוסיה-אוקראינה, אינדונזיה מוכיחה לאט ובטוח שהיא מוכנה לאתגר חדש כשחקנית משמעותית ותומכת שלום בזירה העולמית".
מרכוס שף, מנכ"ל מכון המחקר והמדיניות הבינלאומי IMPACT-se, מסר: "תוכנית הלימודים האינדונזית סובלנית במידה רבה, ומקדמת שלום ודו קיום באמצעות פילוסופיית המדינה של 'פנקסילה'. מחויבות זו להרמוניה דתית ולשיתוף פעולה מספקת בסיס אמיתי לחינוך עשרות מיליוני ילדים אינדונזים על אודות יהודים ויהדות, ועל ידי התייחסות לנרטיב הנוכחי על ישראל - לקדם את הקשרים בין שתי המדינות".