קשה להסביר את המשמעויות הקשות ומרחיקות הלכת של הטלת סנקציות מטעם ממשלת ארה"ב על גדוד "נצח יהודה", אם אכן יתבררו הדיווחים בעניין זה כנכונים. משמעות הדבר היא סופם של היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב, לא פחות מכך, ופריצת סכר שעלולה להוביל בהמשך להטלת סנקציות בינלאומיות, מדיניות ואישיות, מצד מדינות וארגונים בינלאומיים, על כל גורם שקשור לפעילות של ישראל בשטחי יהודה ושמרון - החל מהדרג המדיני, המשך בקצינים וחיילים וכלה בישראלים המתגוררים בהתנחלויות. מדובר בסנקציות מסוכנות שעלולות להיות להן השפעה על צה"ל בכללותו, על הכלכלה הישראלית, על מדיניות אכיפת החוק של ישראל ביהודה ושמרון ועל מעמדה הבינלאומי של ישראל.
הטלת הסנקציות על גדוד "נצח יהודה" תעשה במסגרת הפעלת "חוק לייהי" משנת 1997. חוק לייהי קובע כי ארה"ב לא תעניק כל סיוע ולא תקיים כל קשר עם כוח צבאי המואשם בהפרה חמורה של זכויות אדם, אלא אם מוכח כי המדינה הרלוונטית נוקטת בצעדים אפקטיביים כדי להביא לדין את האחראים בכוח הצבאי המואשמים בהפרת זכויות האדם. לא כל הפרה של זכויות אדם מהווה סיבה מספקת להטלת הסנקציות על פי חוק לייהי, אלא רק הפרה חמורה כגון רצח מכוון של אזרחים, עינויים, העלמת אנשים ואונס כאמצעי שגרתי. מדובר במעשים החמורים ביותר המצדיקים את הטלת הסנקציות של ארה"ב - ומכאן שלא ניתן להבין מה הבסיס העובדתי להאשמות החמורות שלה נגד נצח יהודה.
במהלך השנים הטילה ארה"ב סנקציות מכוח חוק זה על יחידות שונות, בעיקר של מדינות שאינן דמוקרטיות. כך, למשל, הוטלו סנקציות על יחידה מיוחדת של צבא אינדונזיה שהואשמה בנקיטת צעדים קשים של חטיפה ורציחה של אזרחים. סנקציות הוטלו גם יחידות צבא של פקיסטן, בנגלדש, קולומביה, גואטמלה, הונדורס, אינדונזיה, מקסיקו, ניגריה, פקיסטן, טורקיה וסרי לנקה. בשנת 2023 הזהירה ארה"ב את אוסטרליה כי היא עלולה להפעיל את חוק לייהי על אחת מיחידותיה המיוחדות, בשל דוח שטען שעשרות חיילים אוסטרלים היו שותפים לרצח של עשרות אזרחים באפגניסטן - אך עד מועד זה הדבר לא קרה.
משמעות הטלת הסנקציות היא למעשה הבעת אי-אמון פומבית של ארה"ב במערכת השיפוט הצבאי של צה"ל, וביכולותיו של צה"ל לאכוף את החוק על חייליו
משמעות הטלת הסנקציות היא למעשה הבעת אי-אמון פומבית של ארה"ב במערכת השיפוט הצבאי של צה"ל, וביכולותיו של צה"ל לאכוף את החוק על חייליו. בכך ארה"ב ממוטטת את טענת ההגנה העיקרית של ישראל בזירה הבינלאומית – טענת המשלימות, לפיה אין מקום להעמיד לדין פלילי בערכאות בינלאומיות קצינים ופוליטיקאים ישראלים, שכן מערכת אכיפת החוק והמשפט של ישראל הינן עצמאיות ופועלת בהתאם לערכים דמוקרטיים של שלטון החוק וזכויות אדם. כל עוד מדינה מוכיחה שיש לה מערכת אכיפת חוק אמינה ועצמאית שיש בכוחה לטפל בהפרות של המשפט הבינלאומי אין מקום למעורבות של ערכאות בינלאומיות.
ההחלטה של ארה"ב בהטלת הסנקציות מכוח חוק לייהי משמעותה פריצת הסכר, כך שמדינות רבות אחרות - כולל האיחוד האירופאי, וכן גופים בינלאומיים כגון בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג או בית הדין לצדק בהאג - יגיעו למסקנה שלפיה מערכת אכיפת החוק הישראלית כשלה ביהודה ושמרון, ולכן יש להפעיל את מכבש הסנקציות הבינלאומיות בעוצמה רבה נגד ישראלים המעורבים בפעילות ישראל באזור.
שימוש בכלי הסנקציות על גדוד נצח יהודה הוא חלק ממגמה מדאיגה מאוד של שימוש בכלי זה על ידי ממשלת ביידן נגד ישראל. בשנת 2021 הוכנסו שתי חברות סייבר התקפי ישראליות - NSO וקנדירו – לרשימה השחורה של גופים שמהווים סכנה לביטחון הלאומי ופוגעים בזכויות אדם. צעד זה היה מכה קשה לתעשיית הסייבר ההתקפי הישראלי, ששגשגה עד אותה עת. סנקציות הוטלו לאחרונה גם על מתנחלים ישראלים וארגונים שונים כגון להב"ה. ואולם, הטלת סנקציות על יחידה של צה"ל היא עליית מדרגה משמעותית וקשה, משום שלראשונה מטילה ארה"ב סנקציות על גוף ישראלי רשמי בגין פעולות שבוצעו בישראל, והיו אמורות להיות מטופלות על ידי רשויות החוק הישראליות.
ההשלכות של המדיניות החדשה יהיו דרמטיות. ככל הנראה ארה"ב החליטה לעשות שימוש בכלים משפטיים נוקשים על-מנת להביא לשינוי דרמטי במדיניות של ישראל כלפי הפלסטיניים, אך ההשלכות הבינלאומיות על ישראל יהיו קשות וכואבות, ואם מגמה זו תמשיך לא ירחק היום שצווי מעצר בינלאומיים יוצאו כנגד ראש הממשלה, שרים וקצינים ישראלים בכירים. על כן, ישראל צריכה לעשות הכל כדי למנוע את הטלת הסנקציות על צה"ל מצד ארה"ב.
ד"ר מתן גוטמן הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי אוניברסיטת רייכמן
