בבוקר הבחירות תבשר הכותרת הראשית של אתר אינטרנט ישראלי גדול על שיח חשאי שמנהל מועמד מוביל עם יו"ר הרשות הפלסטינית, בתיווכו של יו"ר הרשימה המשותפת. תוך דקות תעצים קבוצת פעילים ברשתות החברתיות את הסיפור ותתבל אותו בפרטים שטרם נחשפו ובמידע רגיש שלכאורה לא הותר לפרסום מתוך אותן שיחות. הרשת תסער, המועמד יצנח רגע לפני פרסום המדגמים ויריביו הפוליטיים יחגגו. יש רק בעיה אחת: אף פרט בסיפור אינו אמת, וכשנגלה זאת – כבר יהיה מאוחר מדי. נשמע כמו תרחיש בלתי סביר? ובכן, לא. לקראת יום הבחירות ב-1 בנובמבר, החמישי ב-3.5 שנים, מגיע לשיא החשש משיבוש סדר היום הישראלי על ידי התערבות של גורמים חיצוניים - איראניים או אחרים - בדמות מתקפת סייבר.
מדוע עכשיו? הרצון לפגוע בישראל אינו דבר חדש כמובן, אלא שבעת הזו חוברים יחד מוטיבציה, יכולת טכנולוגית ונסיבות אזוריות ומקומיות מורכבות. המבצעים המוצלחים שבוצעו באיראן בשנים האחרונות ויוחסו למוסד, והמאבק המתמשך בין הצדדים במרחב הגאו-פוליטי, מצטרפים להקשר הבינלאומי: התקרבות איראן ורוסיה, היחסים הרגישים בין ישראל לרוסיה, המתיחות המתמשכת בגבולות הצפון, התקרבות ישראל למדינות המפרץ ושרשרת אינטרסים כלכליים ואסטרטגיים אחרים באזור.
לכל אלו מצטרף ממד קריטי נוסף. הבחירות מציבות במרכז הבמה את חולשתה הגדולה של ישראל כיום, והיא אינה צבאית או טכנולוגית. נקודת התורפה העיקרית היא אי-היציבות הפוליטית ומשבר משילות חסר תקדים בהיקפו. אלו מהווים קרקע פורייה להעמקת הקיטוב והשסע החברתי, ומייצרים לאויבי ישראל הזדמנות פז לפגוע בה מבלי לירות ולו ירייה אחת. לאיראנים ולשלוחותיהם לא בהכרח משנה מי ינצח בבחירות. נקודת המפתח היא היכולת לזרוע כאוס ולשבש את סדר היום באמצעות כלים טכנולוגיים.
איך התערבות כזו תיראה בפועל? למתקפת סייבר יכולות להיות פנים רבות ומגוונות. החל מהשתלטות על מערכות טכנולוגיות של מפלגות ומטות בחירות, דרך הפצת מסרונים שקריים, פריצה למערכות מידע ומערכות עיתונים, הטיה של סקרים ומדגמים, ציטוטים מעוותים של דמויות בכירות והבערת שיח פרובוקטיבי וקיצוני ברשתות החברתיות.
לא תמיד נוכל להבחין בהתערבות שכזו. לעיתים מספיק לשרשר שיח שנראה טריוויאלי לחלוטין, אך מתלבש על הסוגיות הנפיצות והכאובות ביותר בחברה הישראלית (למשל היחס למשפחת השכולות, יחסי חילונים-חרדים, סוגיית גבולות, יוקר המחייה ועוד). לכל אלו מתווסף שלב שכולל הפצה והדהוד של המסרים באמצעות בוטים ואווטארים שעוצבו מבעוד מועד וממתינים ברחבי הרשת לזמן פקודה.
בדיקת מבקר המדינה את הגנת הסייבר בבחירות קודמות
(קרדיט: משרד מבקר המדינה)
במקרי קצה ניתן לייצר דיון בסוגיות נפיצות שבעבר נתפסו כקונצנזוס, דוגמת אמינות תוצאות הבחירות וכפועל יוצא עצם הלגיטימיות של המועמד הנבחר, בדומה למה שקרה במערכת הבחירות האחרונה בארה"ב (עד היום לא מעט אמריקנים משוכנעים שג'ו ביידן מונה לנשיא הודות לזיוף תוצאות). ערעור לגיטימיות השלטון שייבחר עלול להוביל למחאות ברחובות דוגמת ההסתערות על הקפיטול ולהידרדר משם. בסביבה נפיצה לעיתים מספיק ניצוץ קטן של פייק ניוז בכדי להוציא את כל המערכת מאיזון.
האם ישראל ערוכה לתרחיש מסוג זה? התשובה מורכבת. מבחינה טכנולוגית – במידה רבה כן. מבחינה תודעתית וחברתית? קצת פחות. בפועל, לא ניתן לחזות כיצד בדיוק תתבצע מתקפת סייבר, אם בכלל. נקודת המפתח צריכה להיות מודעות שתתורגם לצעדים מעשיים.
את דרכי ההתמודדות עם פייק ניוז בעת בחירות ניתן לחלק לשלושה סעיפים. בראש ובראשונה בציר הטכנולוגי: יש לערוך איסוף מודיעני רציף על תשתיות התקיפה. אמנם מדובר בהרגל שגרתי, אך בתקופת הבחירות במיוחד יש לרכז את כל הכלים העומדים בפני מערכת הביטחון, משרד המשפטים ומשרד החוץ, הן בערוצים גלויים והן בערוצים חשאיים, לכדי איסוף וסיכול נרחב בכלל הפלטפורמות.
רפאל פרנקוהציר השני והחשוב אף יותר נוגע להעלאת המודעות האזרחית לנושא, באמצעות קמפיין הסברה לזיהוי סימנים בולטים של פייק ניוז תוך שימת דגש על ההבדל בין תעמולה לגיטימית לבין השפעה זרה. הציר השלישי והאחרון הוא התגובה התקשורתית, שצריכה להוות איתות מהיר ומדויק לציבור על גילוי התערבות זרה. תהליך זה בהחלט רגיש, אך מחייב. בעזרתו ניתן להכווין את הציבור לגורמים האובייקטיבים והממלכתיים במערכה, כדוגמת יו"ר ועדת הבחירות, נשיא בית המשפט העליון, נשיא המדינה וכו'.
לבסוף, עלינו כחברה להבין את העידן הנוכחי ולהיות חשדנים וזהירים ביחס לשיח ולמידע שמגיע אלינו. בין אם מדובר במתקפת סייבר של ישויות זרות, ובין אם "רק" מניפולציות רגשיות מצד פעילים ועסקנים מקומיים, עלינו בעיקר להיות מודעים וזהירים יותר מתמיד. מצבנו הפוליטי והחברתי מורכב גם כך, ולכן, בצד אכיפה וניטור בכלל האמצעים הטכנולוגיים וההגנתיים, האחריות היא גם עלינו לא להיות כלי משחק בידי מבקשי רעתנו.
- רפאל פרנקו היה סגן ראש מערך הסייבר הלאומי. יזם ומייסד חברתCODE BLUE לניהול משברי סייבר
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
