בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קבע היום (ראשון) כי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אינו רשאי לתת "הנחיות מבצעיות" למשטרה - ובייחוד בנוגע להפגנות נגד השלטון.
בפסיקת שופט בית המשפט העליון יצחק עמית הוא הבהיר כי "השר רשאי להתוות מדיניות ועקרונות כלליים עבור משטרת ישראל, לרבות ביחס להפגנות ולחסימה ופינוי של צירי תנועה", אך "אין השר רשאי לתת הנחיות מבצעיות בדבר הדרכים ליישום מדיניותו, אופן השימוש בכוח באירוע כזה או אחר, דרכי השימוש בכוח, האמצעים לפיזור הפגנות, התנאים הנוגעים לזמן, למקום ולאופן עריכת האירוע".
לפי הפסיקה, "כדי למנוע מחלוקות בעתיד, גם 'אזכור' של המדיניות במהלך אירוע מבצעי קונקרטי שעה שזה עודנו מתנהל, עלול להתפרש כהנחיה אופרטיבית". שופט העליון הדגיש כי "מהאמור לעיל עולה כי על השר להימנע ממתן הוראות אופרטיביות למשטרה, בין במישרין ובין בעקיפין, והדברים נכונים במיוחד לגבי מחאות והפגנות נגד השלטון".
למעשה, השופט עמית ציין בפסיקתו כי הן היועמ"שית והן בן גביר הסכימו במכתבם כי הוא רשאי להתוות מדיניות - אך לא אמור להורות למשטרה כיצד להפעיל כוח.
האגודה לזכויות האזרח, שהגישה את הבקשה לצו הביניים נגד בן גביר, מסרה: "בית המשפט הבהיר בצורה ברורה לשר בן גביר את גבולות התפקיד שלו: אין לשר סמכות להתערב בהתנהלות המשטרה בהפגנות. נמשיך ונעקוב אחר בן גביר והאופן שבו הוא נוהג ולא נהסס לחזור לבית המשפט אם נראה שהוא ממשיך לשמש כמפכ"ל-על במטרה לחסל את ההפגנות. אירועי הימים האחרונים מוכיחים כי יש למנוע מהשר לקבוע מדיניות בנושא רגיש כמו הפגנות". שר המשפטים לשעבר גדעון סער הגיב אף הוא ואמר: "בג"ץ קיבל החלטה שהייתה מובנת מאליה לכל ממשלות ישראל: השר אינו מפכ"ל-על".
מוקדם יותר היום גם ראש הממשלה בחר לשגר מסר למפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יעקב שבתאי, ואמר בפתח ישיבת הממשלה כי הוא "מצפה ממנו" למנוע חסימות צירים. הדברים הגיעו מהר מאוד אל לשכתו של המפכ"ל, ובסביבתו אומרים כי "המשטרה היא דרג מבצע, שמבצע את ההנחיות והמדיניות של הממשלה".
עם זאת, ציינו בסביבת שבתאי, "המשטרה פועלת במסגרת מגבלות החוק. המשטרה היא ממלכתית ותפעל כמו שעשתה בחודשיים האחרונים - ותאפשר את חופש המחאה לצד שמירה על שלום הציבור. כל ההחלטות מתקבלות על פי הערכת מצב מבצעית של המפקדים בשטח".
רק לפני ימים אחדים חוותה דעה דומה לזו של השופט עמית, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהבהירה כי לשר לביטחון לאומי יש סמכות להתוות מדיניות כללית לפעילות המשטרה, לרבות בעניין הפגנות - אך עליו להימנע ממתן הנחיות אופרטיביות - גם כשהן ניתנות בלבוש של הוראות מדיניות לכאורה. בלשכת המפכ"ל הודו לראשונה בתצהיר לבג"ץ כי בן גביר מתערב בעבודת המשטרה.
עמדת היועמ"שית, כמו גם פסיקת השופט עמית, פורסמה כתגובה לעתירות לבג"ץ. בעתירה ביקשו שלוש העותרות להורות לשר בן גביר להימנע מהתוויית מדיניות בכל הנוגע למחאות נגד המהפכה המשפטית והממשלה. עתירה נוספת, שהוגשה בעניין הדחתו של מפקד מחוז תל אביב ניצב עמי אשד, ביקשה שבג"ץ יוציא צו ביניים שאוסר על בן גביר להתערב בהפעלת הכוח המשטרתית ובמינויי בכיריה ביחס לניהולם את המחאה.
בחוות דעתה בהרב-מיארה אף ציינה כי "קיים חשש ממשי כי התנהלותו של השר בן גביר חצתה את קו הגבול, והיה בה כדי להתערב או להוות ניסיון התערבות בשיקול הדעת המקצועי והעצמאי הנתון לדרג הפיקודי במשטרת ישראל בשטח, וזאת גם בזמן אמת ביחס לאירועים פרטניים שעניינם במחאות המתקיימות נגד השלטון בימים אלה".
גם עמדת השר בן גביר, שביקש לייצג את עצמו בעתירות, הוגשה לבית המשפט - אך היועמ"שית דחתה הלכה למעשה את בקשת בן גביר וכתבה כי "בית המשפט קבע כי ככל שתרצה בכך, עליך לפנות אליי תחילה. מכתבך לא מסביר מדוע בעתירה שמעוררת שאלות משפטיות עקרוניות וכבדות משקל נדרש ייצוג נפרד - שמתאפשר במקרים חריגים בלבד".
השר בן גביר כתב בתגובתו בין השאר כי "המבקשים זועקים אנרכיה, זועקים חסימת כבישים ורוצים כאוס. הם גם רוצים שר לביטחון לאומי שישמש עציץ, לא יאמר את דברו ולא יגן על שלטון החוק".