נמשך המרד של יהדות התורה בעקבות אי-קידום חוק הפטור מגיוס - וראש הממשלה מתייצב לצד שר האוצר: השר יצחק גולדקנופף הצביע היום (שני) נגד חוק של הליכוד בוועדת שרים לחקיקה, ודרש ממזכירות הממשלה לדחות את ההצבעה על התקציב המתוכננת ליום חמישי. כך נודע ל-ynet.
"לא יקרה", כתב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בתגובה, כשהוא מצרף את כותרת הכתבה, ודקות לאחר מכן - בהודעה מטעמה של לשכת ראש הממשלה - נכתב כי במהלך ישיבת הממשלה הבהירו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר סמוטריץ כי תקציב המדינה חייב לעבור במועדו, בהתאם לעקרונות התקציב שכבר סוכמו.
"ראש הממשלה ביקש מהשרים להתכנס למשא ומתן מול האוצר לקראת הדיון ביום חמישי הקרוב", נכתב בהודעה. "שר האוצר ציין כי מדובר בתקציב מאתגר בתקופת מלחמה וכי נדרשת אחריות פיסקלית מכלל השרים על מנת לאפשר למשק לפרוץ בחזרה למסלול של צמיחה בסיום המלחמה. ראש הממשלה ושר האוצר אמרו לשרים כי הם מצפים להבין את גודל השעה ולהירתם לעניין".
לעומת גולדקנופף, יו"ר ש"ס אריה דרעי ויו"ר ועדת הכספים משה גפני רוצים "להוריד" את גולדקנופף מדרישה זו, וסבורים שאפשר לטפל בנושא הפטור מגיוס אחרי התקציב בממשלה. בש"ס ובדגל התורה מנסים להרגיע, מתוך הבנה שחוק כמו שהם רוצים לראות לא יקודם בשבוע שבו יש 56 יתומים מהמלחמה.
השר סמוטריץ' התייחס לסוגייה גם בפתח ישיבת סיעת הציונות הדתית, ואמר כי הוא "דוחה בכל תוקף אמירות חסרות אחריות מצד גורמים בקואליציה שקוראות להתנגד לתקציב עד לחוק גיוס". לדבריו, "לא נסכים לכל דחייה פוליטית או אולטימטום - מי שיהפוך את התקציב לגרדום לחפור בו ישלם על כך. אני מודה לראש הממשלה על הגיבוי המלא שקיבלתי ממנו לאורך כל הדרך ובפרט היום בישיבת הממשלה. התקציב יאפשר לצה"ל ולכוחות הביטחון לסיים את המשימה, ויעניק לחיילי המילואים ולמשפחותיהם את התגמול לו הם ראויים".
סמוטריץ' הוסיף: "אני משוכנע שבדיוק כפי שהציבור הישראלי מגלה אחריות במאמץ המלחמתי, כולנו יחד נגלה אחריות וניכנס תחת האלונקה. ניכנס יחד, נילחם יחד, ננהל יחד את הכלכלה - וננצח יחד. לא יכול להיות מצב שבו ישראל נמצאת במלחמה ומשוועת לחיילים וכוח אדם, ויש מי שעומד מנגד. חוק הגיוס נמצא עכשיו בדיונים מקצועיים כדי להביא לשינוי המצב. אני קורא לחבריי בהנהגת הציבור החרדי - תשמעו לזעקה שיוצאת מלב אוהב. כולם אוהבים מעריכים אתכם על המון טוב בכם - אבל כורעים תחת הנטל וקוראים לכם לפעול באחריות, ולגייס אלפים רבים מבני המגזר החרדי לצה"ל וכוחות הביטחון. צה"ל צריך אתכם, ביטחון ישראל צריך אתכם".
בפתח ישיבת סיעת עוצמה יהודית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התייצב דווקא לצד החרדים. "מה שצריך לעשות זה קודם כל מתן הטבות למילואימניקים ובד בבד אני במשטרה פותח את האופציות לאפשרות של שירות של חרדים. אני לא חושב שכפייה תעזור, לא ראיתי שבזה שכפו על חרדים גרמו לכך שחרדי יתגייס. אם השר סמוטריץ חושב שחיילים שחירפו נפש בפעילות הצלה ובפעולות הגנה והתקפה לא נחשבים כלוחמים ולא יקבלו תנאים כלוחמים - יש לו טעות מרה".
בוועדת השרים לחקיקה הצביע גולדקנופף נגד חוק של ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד, הנוגע לדמי חבר ללשכת עורכי הדין. "אני לא מבין בנושאים האלה של המשפט, אבל צריך לוודא שאין פה משהו בומבסטי", אמר גולדקנופף - המעוניין "לתקוע" לשר המשפטים יריב לוין את החוק. שאר החרדים לא השתתפו בהצבעה.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף את התנהלות הממשלה בפתח ישיבת סיעתו יש עתיד. "היום בבוקר התחיל בבקו"ם גיוס של תצפיתניות, בזמן שבשבי החמאס בעזה יש עדיין תצפיתניות חטופות", אמר לפיד. "לירי, אגם, קרינה, דניאלה ונעמה עדיין חטופות, ובמקום לקדם את החזרתן - ממשלת ישראל מקדמת חוק השתמטות".
לדברי לפיד, "ביד אחת נתניהו שולח חיילים שצריכים להילחם ולשרוד בשדה הקרב על הגנת המולדת, וביד השנייה הוא משחד את השותפים הקואליציוניים כדי לשרוד פוליטית. לא הייתה ולא תהיה חרפה כזו בתולדות ישראל. אפליה בוטה כזו בין דם לדם. את החרפה הזו צריך לעצור. אנחנו נילחם בחוק המבזה הזה, בשם הלוחמים, בשם אנשי המילואים, בשם הפצועים וההרוגים, בשם אוהבי הארץ הזו".
יו"ר הימין הממלכתי, השר גדעון סער, התייחס גם הוא לסוגיה שבמחלוקת ואמר: "אנחנו לא נתמוך בחוק 'קומבינה' שלא יחולל שינוי משמעותי במצב הקיים. המחויבות שלנו היא לחיילי צה"ל, לערך של השירות בצה"ל".
החרדים החרימו הצבעות גם אתמול
גם אתמול החרימו החרדים את ההצבעות בוועדת השרים לחקיקה, בזעם על כך שהליכוד לא מקדם את חוק הפטור מגיוס - בשעה שהוא מקדם הצעות אחרות שנמצאות בלב המחלוקת הציבורית. בחרם משתתפות יהדות התורה וש"ס.
אחרי חודשים ארוכים שבהם התרכזה הקואליציה בחקיקה הנוגעת לענייני המלחמה, מאתמול החלו הצבעות בוועדת השרים לענייני חקיקה הכוללים גם שורת חוקים שנויים במחלוקת.
סדר היום של הוועדה הראה כי בקואליציה חוזרים לשגרה: שינוי שיטת הרייטינג, פסילת מועמדים שתמכו בטרור, איסור העסקת מורים תומכי טרור וביטול דמי החבר בלשכת עורכי הדין - אלה הם רק חלק מהחוקים שבהם ידונו השרים.
החוק של ח"כ מילביצקי משנה מן היסוד את הבלעדיות של לשכת עורכי הדין, ולמעשה מקטין את כוחה. למשל, מוצע בו לבטל את נציגות לשכת עורכי הדין בוועדות השונות שקשורות לוועדה לבחירת שופטים. בהקשר זה יצוין כי שר המשפטים יריב לוין מתלונן זה שנים כי שני נציגי הלשכה בוועדה מצביעים לרוב עם שופטי בית המשפט העליון בכל הקשור לבחירת שופטים, וכך יש לשופטים רוב כמעט אוטומטי בכל הצבעה בנושא.
לדברי מילביצקי, "לשכת עורכי הדין שולחת נציגים לוועדה לבחירת שופטים ולוועדות למינוי דיינים וקאדים בבתי הדין הדתיים השונים. הצעת החוק מניחה כי מציאות זו אינה משרתת את האינטרס הציבורי, משום שכאמור לשכת עורכי הדין היא איגוד מקצועי, אשר מבנהו משקף שאיפה לקדם את עניינם של עורכי הדין. השפיטה והדיינות בישראל נועדו לשרת את כלל אזרחי ישראל, ואין כל תכלית למעורבותו של איגוד מקצועי בהליך הבחירה של שופטים. משכך כוללת ההצעה תיקונים עקיפים לחוקים הרלוונטיים, בהם מוצע לבטל את נציגות לשכת עורכי הדין בוועדות השונות".
מילביצקי הוסיף כי הצעת החוק שלו "משווה אפוא את אסדרת מקצוע עריכת הדין למקצועות אחרים. מבנה ההצעה מתבסס על המבנה של חוק רואי חשבון. ההצעה מקימה מועצת עורכי דין, שהיא מועצה ציבורית המתמנה על ידי שר המשפטים, חלקה בהמלצתם של גורמים בעלי עניין במקצוע. המועצה תורכב משופטים, עורכי דין מהמגזר הפרטי, עורכי דין מהמגזר הציבורי, נציגי משרד האוצר ונציג הסגל האקדמי במוסד להשכלה גבוהה".