תושבי ערים רבות קיבלו השבוע מסרונים ממקום מגוריהם עם הקריאה הברורה - בואו להתנדב ליחידות הכוננות וההגנה הביטחונית על הבית. וכך, אזרחים רבים ברחבי הארץ גויסו השבוע לפיקוד העורף, קיבלו נשקים ארוכים והתחילו באימונים ובסיורים.
כיתות הכוננות שנפתחו ביישובי המרחב הכפרי בגבולות ישראל ובאזורי הסיכון הורחבו בימים האחרונים גם למגזר העירוני בכל רחבי הארץ, וכעת פועלים במרץ להקמתן של 347 כיתות כוננות חדשות. מתחילת השבוע הוקמו כיתות כוננות ברמלה, נוף הגליל, אלעד, עכו, נהריה, כרמיאל, מעלות תרשיחא, אשקלון, אילת, ראש העין, חריש, דימונה, קריית גת, שהם ומודיעין, ותוך מספר שבועות צפויה השלמת הפרויקט בכל הארץ.
ביקרנו היום (רביעי) בכיתת הכוננות שהוקמה בתחילת השבוע בגני תקווה ושמענו איך הם מתאמנים, לאילו תרחישים הם ערוכים, ולמה זה חשוב להם באופן אישי. בגני תקווה, יותר מ-140 תושבים הצטרפו בהתנדבות למערך ההגנה והביטחון העירוני ברגע שהתחילה המלחמה.
כיתת הכוננות, שמהווה כוח מיוחד בהובלת פיקוד העורף, החלה לפעול כמכפיל כוח לכוחות הביטחון, לצד פעילותה של משטרת ישראל. המתנדבים החמושים מסיירים בשטח ותורמים לתחושת הביטחון האישי של התושבים והם עובדים מול המוקד העירוני אליו מגיעים דיווחים של אזרחים מודאגים - שיכולים להציל חיים.
עו"ד עומר שלומוביץ', שבימים כתיקונם עובד במשרד עורכי דין גדול, החליט להתנדב למשימה ולהביא את הידע שצבר במשך עשרות שנים בצה"ל כראש מטה חטיבה. "השתחררתי בפועל בגיל 51 בדרגת סגן אלוף", הוא סיפר, "והתגייסתי עכשיו שוב יחד עם חברים שלי שגרים ביישוב".
יניב אנגל (54), שעבד במשך עשרות שנים כחבלן משטרתי וכיום מכהן כסגן ראש העיר גני תקווה, גויס להיות מפקד כיתת הכוננות. "מה שנמצא אצלנו ב-DNA לא שוכחים", אמר אנגלה בגאווה. "אנחנו כאן, מוכנים לכל תרחיש. הבת שלי משרתת באיסוף קרבי בדרום הארץ והיא לא האמינה כשאמא שלה שלחה את התמונה בקבוצה המשפחתית של אבא חוזר עם מדים ונשק".
שכנו של אנגל וחברו לסיור, עו"ד אלי שמעון, גויס רק אתמול לכיתת הכוננות. "כל מי שחבר בכיתת הכוננות הוא לוחם בעברו, בעל רקע צבאי", ציין שמעון. "לאחר שפיקוד העורף אישר, כל אחד מאיתנו נקראנו לקחת את הנשקים. אנחנו כאן למען הקהילה". היתרון הגדול שלהם, לדבריו, הוא תחושת השייכות והעובדה שהם מכירים את האזור.
במקביל להקמת כיתת הכוננות, נפתחו גם גני הילדים ובתי הספר בעיר לכמה שעות, והתושבים מצליחים לצאת קצת, לנשום אוויר ולשחרר אנרגיה. "תודה שאתם נמצאים פה ובזכותכם אנחנו יכולים לרדת כמה דקות לגן השעשועים לנשום אוויר עם הילדים", אמרה בהתרגשות לירז זמשטיין, תושבת השכונה, לסיירים שהיו במשמרת.
זמשטיין הסבירה כי "אנחנו יורדים לפרקי זמן מאוד קצרים אבל לא עשינו את זה עד כה ללא כיתת הכוננות. כשאנחנו רואים את האנשים פה עם נשקים, כשאף אחד מאיתנו לא נושא נשק בבית, זה משרה ביטחון כדי לרדת".
גני תקווה היא כאמור לא העיר היחידה בה הוקמה כיתת כוננות, וגם במודיעין החלו באימונים ביום ראשון. "המשימה העיקרית שלי כראש עיר היא לדאוג לתושבים שלי. הרשויות המקומיות היו הגוף הראשון שנכנס מתחת לאלונקה עם תחילת המלחמה וימשיך לשאת אותה ככל שיידרש", אמר יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין חיים ביבס.
ביבס הוסיף כי "יש חשיבות לכך שהעורף יתפקד כדי לאפשר לצבא לעמוד במשימות שלו. כיתת כוננות מהווה כח משמעותי בסיוע לכוחות הביטחון בעיר ולא פחות חשוב מכך, מסייעת בהגברת תחושת הביטחון והשקט הפנימי של התושבים בעורף".
בין תפקידיה של כיתת הכוננות במודיעין נמצאים איתור וחילוץ של לכודים, מתן טיפול רפואי ראשוני לנפגעים, איתור סיכונים, נטרולם, סימונם והרחקת אזרחים, כיבוי שריפות קטנות, הנחיית אזרחים להתנהגות נכונה, חבירה לכוחות החירום והעברת מידע.
לדברי ביבס, "הכנו תוכנית הגנה יישובית מהירה שכוללת סיורים ואנשים שיוכלו להיות בכל עמדה. המטרה של כיתת הכוננות היא לסייע באירועים יותר קשים. יש לנו סיירים שמסיירים ברחובות במהלך היום והלילה, אבל הכיתה הזו היא עוד קומה שבנינו והיא תוכל לתת מענה יותר רציני. אנחנו לא הכי טובים, אנחנו לא הכי יפים - אבל אנחנו הכי נחושים. אנחנו מרגישים פה תחושה של 1948".