4 צפייה בגלריה
ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל כאחוז מהתמ"ג היא בין הגבוהות ב-OECD, אבל יש יותר תלמידים. אילוסטרציה
(צילום: shatter stok)
הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) פרסם היום (שלישי) את דו"ח "Education at a Glance" (חינוך במבט חטוף) לשנת 2023, שסוקר שורה ארוכה של מדדים בתחום החינוך ב-38 מדינות החברות בארגון, ובהן גם ישראל. לפי הדו"ח, שמתייחס לנתונים מהשנים 2022-2020, היקף ההוצאות הממשלתיות על חינוך ציבורי בישראל (ללא מוסדות ההשכלה הגבוהה) היה נמוך משמעותית מממוצע הארגון ב-2020 - 8,865 דולר לשנה מול 10,949.
עוד מעלה הדו"ח כי החלוקה בין השקעה ממשלתית בחינוך פרטי לבין השקעה שונה בחינוך ציבורי גם היא שונה בתכלית מממוצע ה-OECD. לפי הדו"ח, בעוד מדינות הארגון השקיעו בממוצע 41% מהתקציב פר תלמיד בחינוך הפרטי, בישראל הנתון עמד על כ-52%. בישראל, נציין, מרבית מוסדות החינוך הפרטי משתייכים לזרם החינוך החרדי.
4 צפייה בגלריה
ממשלת ישראל השקיעה ב-2020 בחינוך הפרטי יותר מאשר בחינוך הציבורי. בית ספר חרדי, אילוסטרציה
(צילום: עמית שאבי)
לפי הדו"ח, ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל כאחוז מהתמ"ג היא בין הגבוהות ביותר ב-OECD, אך שיעור הצעירים (מגיל 6 עד 17) מתוך כלל האוכלוסייה בישראל הם הגבוהים ביותר ב-OECD - ולכן ישנם פשוט יותר תלמידים. בעוד שבממוצע מדינות ה-OECD שיעור הצעירים עומד על 14.4%, בישראל השיעור הוא 21%.
עוד עולה מהממצאים כי מדינת ישראל מדורגת במקום הראשון במדינות ה-OECD בשיעור הגידול של אוכלוסיית הצעירים בשנים 2021-2010. שיעור הגידול של אוכלוסייה זו עומד על 25.1%, בעוד שבמדינות ה-OECD הממוצע ירד בשיעור של 1.1%.
4 צפייה בגלריה
"נמשיך לצמצם את הפער מול מדינות ה-OECD". מ"מ מנכל משרד החינוך מאיר שמעוני
(צילום: דנה קופל)
ישראל, כך לפי הדו"ח, נמצאת בין המדינות בהן מספר שעות לימוד החובה הוא בין הגבוהים ביותר ב-OECD. תלמיד בחינוך היסודי בישראל לומד 918 שעות מול 805 בממוצע מדינות ה-OECD, ובחטיבות הביניים תלמיד ישראלי לומד 976 שעות לימוד מול 916 בממוצע מדינות ה-OECD. באופן יותר ספציפי, מספר השעות המוקדשות בישראל בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים לאוריינות שפתית, מורשת, חברה ורוח, מתמטיקה ושפות זרות גבוה יותר ביחס לממוצע מדינות ה-OECD. בנוסף, ישראל היא אחת משתי המדינות הבודדות ב-OECD (לצד מקסיקו) שבהן מספר שנות לימוד החובה הוא 15 שנים.
הדו"ח מעלה כי אוכלוסיית ישראל היא מהמשכילות בעולם, ואחוז בוגרי החינוך הגבוה גדול משמעותית מממוצע הארגון - 50.6% מול 40.4%. כמו כן, כ-88% מהישראלים השלימו השכלה תיכונית - מעל לממוצע OECD העומד על כ-81%. גם מנהלי בתי הספר בישראל משכילים, ורובם בעלי תואר שני ומעלה - כ-96% בחינוך היסודי, כ-99% בחטיבות הביניים וכ-79% בתיכונים.
לדברי פרופסור יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, "אופן הניתוח של ההשקעה במערכת החינוך מתאים למדינות מודרניות מתוקנות בהן יש מערכת ציבורית אחת. לעומת זאת, בישראל ישנן ארבע מערכות חינוך ששתיים מהן - הממלכתית דתית והחרדית מקבלות תקציבים גבוהים יותר משתי האחרות. השר מתגאה בגידול תקציבי למקצועות המורשת והרוח אך בעצם מרבית התקציב בסעיף זה מתייחס להגדלה המסיבית במקצועות היהדות או לימודי תורה שלמרבה הצער אינם מספיקים על מנת לרכוש מקצוע מדעי-טכנולוגי לו זקוק משק כלכלי מודרני".
4 צפייה בגלריה
"מספר השעות המוקדשות למקצועות המורשת, החברה והרוח הוא גבוה ביחס לממוצע ה-OECD". קיש ביום הראשון לשנת הלימודים
(צילום: אוליבייה פיטוסי)
ממלא מקום מנכ"ל משרד משרד החינוך מאיר שמעוני התייחס לדו"ח, ואמר כי הוא "מצביע על כך שמערכת החינוך מצליחה להתמודד עם האתגרים המורכבים העומדים לפתחה, הנובעים מאופייה הייחודי של מדינת ישראל. בכוותנו להמשיך להתמודד עם האתגרים הללו, ולצמצם את הפער מול מדינות ה-OECD".
שר החינוך יואב קיש מסר בתגובה לדו"ח: "מספר השעות המוקדשות במערכת החינוך בישראל למקצועות המורשת, החברה והרוח הוא גבוה ביחס לממוצע מדינות ה-OECD. מדובר במקצועות שמהווים חלק משמעותי מאד בעיצוב זהותו ודמותו האישית והלאומית של התלמיד הישראלי. בכוונתי לחזק מגמה מבורכת זו, כדי להעמיק את הזהות של תלמידי ישראל, לחבר אותם להיסטוריה ולמורשת של בני עמם, ולהעצים את תחושת השייכות שלהם לארצם ולמולדתם".
