ישראל לא נענתה לבקשת ארה"ב ולא תמכה הלילה (בין שישי לשבת) בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם שקראה להפסקה מיידית של התקיפה הרוסית באוקראינה. לישראל אין זכות הצבעה במועצה אך ארה"ב ביקשה מכל המדינות החברות בארגון להצטרף כ"שושבינות", ו-81 מהן אכן עשו זאת.
רוסיה, המשמשת הנשיאה התורנית של המועצה, הטילה כצפוי וטו על ההחלטה, ולפיכך היה ברור מלכתחילה שהיא לא תתקבל. ההערכה היא שישראל תצביע בעד כאשר ההחלטה תגיע בשבוע הבא לעצרת הכללית של האו"ם.
המלחמה באוקראינה - כתבות נוספות:
• עדכונים מאוקראינה - דקה אחר דקה
• מתקפת טילים וירי ברחובות קייב: "הסתתרו בבתים"
• ארה"ב הטילה סנקציות על פוטין ועל בכירים רוסים
• הבית הלבן: "נפילת קייב - אפשרות אמיתית"
• הבורסות לא מתרגשות: שוב נעילה חיובית בוול סטריט
גורם במשרד החוץ אמר כי "עמדת ישראל בנוגע לעימות באוקראינה ברורה והיא תבוא לידי ביטוי גם בזירה האומי"ת. הבהרנו לבני הברית שלנו שאנו מתנגדים למהלך הרוסי כפי שבא לידי ביטוי בדברי שר החוץ יאיר לפיד. יש לנו מערכת אילוצים שהאמריקנים מכירים היטב".
המדינות שהצביעו בעד הגינוי הרוסי הן ארה"ב, בריטניה, צרפת, ברזיל, מקסיקו, נורבגיה, אירלנד, אלבניה, קניה, גאנה וגאבון. נמנעו: סין, הודו ואיחוד האמירויות. התנגדה: רוסיה.
הצהרת שר החוץ בנוגע למצב באוקראינה
(צילום: לע''מ)
פניית האמריקנים נשלחה לשגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן, והועברה לדרג המדיני כדי לקבל החלטה אם להיענות לה. ברוסיה אותתו לישראל, בחצי איום, "לנקוט בגישה דיפלומטית נבונה".
ישראל נמצאת בין הפטיש לסדן: מצד אחד, הממשל האמריקני לוחץ עליה לגלות עמדה נחרצת יותר נגד המהלכים התוקפניים של רוסיה באוקראינה. מצד שני, כשמדובר ברוסיה מנסה ישראל להלך בין הטיפות כדי לא להרגיז את מוסקבה. הסיבה העיקרית לכך היא "הגבול המשותף" עם רוסיה, שפועלת בסוריה, ומאפשרת לצה"ל חופש פעולה שנשמר כבר שנים למרות עליות ומורדות. אינטרס נוסף הוא הדאגה לגורל הקהילה היהודית הענקית ברוסיה.
לאורך השנים נהגה ישראל להתחמק מגינויים של רוסיה. ב-2014, אחרי הסיפוח של חצי האי קרים, נעדר השגריר הישראלי מההצבעה בעצרת הכללית של האו"ם. הטיעון הרשמי היה "שביתת עובדי משרד החוץ" – אך כבר אז היה ברור שמדובר בתירוץ. בשנים האחרונות הצביעה ישראל בעד בשני נושאים שנוגעים לסכסוך בין רוסיה לאוקראינה: מצב זכויות האדם בקרים ומיליטריזציה של קרים וסבסטופול.
זלנסקי בפנייה לאזרחי אוקראינה
(מתוך טוויטר)
מראות המלחמה: דיווח מהבונקר
במרץ 2018 דרשה בריטניה מישראל לגנות את מוסקבה על חיסול המרגל הרוסי בשטחה. ישראל התפתלה ואחרי התלבטויות רבות פרסמה הודעת גינוי כללית בלי להזכיר את המילה "רוסיה", גם לא ברמז. בהודעה שהרגיזה רבים בקהילה הבינלאומית נכתב אז: "ישראל רואה בחומרה את האירוע שהתרחש בבריטניה ומגנה אותו בתוקף. אנו מקווים שהקהילה הבינ"ל תדע לשלב זרועות כדי למנוע הישנותם של אירועים כאלה".
בימים אלה מוצאת עצמה ממשלת בנט-לפיד שוב באותה דילמה. עם זאת, הפעם היא מיהרה לבחור צד וגינתה את הפלישה הרוסית לאוקראינה, הגם ששוב לא הזכירה את שמה של רוסיה וגם לא האשימה את הרוסים בהפרה של החוק הבינלאומי אלא רק של "הסדר הבינלאומי".
האוקראינים מביעים אכזבה מהעמדה הישראלית, אך לפחות עד כה קיבלו אותה בהבנה לנוכח הרגישויות הביטחוניות שיש לישראל מול רוסיה. אתמול שוחח ראש הממשלה נפתלי בנט עם הנשיא האוקראיני וולודומיר זלנסקי והציע סיוע הומניטרי.
