שבוע וחצי לפני ש-15 שופטי בית המשפט העליון יתכנסו לדיון בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות, הרוחות כבר סוערות: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פרסמה אתמול (ראשון) את עמדתה, וקראה לפסול את ההצעה בשל "מצב חריג שבו התיקון פוגע ביסודות המשטר הדמוקרטי". עו"ד אילן בומבך שמייצג את הממשלה שלח בתגובה טיוטת בקשה נוספת לדחיית הדיון בבג"ץ.
הטיוטה של עו"ד בומבך, שתוגש בהמשך לבג"ץ, הוגשה לשני צדדי העתירה, כשבועיים לאחר ששופטי בית המשפט העליון דחו את בקשתו הקודמת לדחות ב-21 ימים לפחות את מועד הדיון שאמור להתקיים ב-12 בספטמבר.
בבקשה מטעם הממשלה, בומבך ביקש לקבוע מועד חדש להעברת תשובת הממשלה - שאמורה להיות מוגשת עד יום רביעי הקרוב, בטענה כי "היועצת המשפטית לממשלה הגישה תשובה המחזיקה 148 עמודים וכוללת 440 סעיפים. בכל הכבוד, משיבי הממשלה אמורים להתייחס בתשובתם גם לדבריה של היועמ"שית, והזמן לא מאפשר זאת". לדבריו, "יש לדחות את הדיון בכמה שבועות, על מנת שיהיה זמן לתשובה הולמת, בנסיבות חריגות מאוד בהן עמדת היועמ"שית איננה משקפת את עמדת הממשלה, ולמעשה אף מחזקת ותומכת בעותרים.
"היועצת המשפטית לממשלה נוקטת בעמדה הקיצונית ביותר, כאשר היא תומכת בסעד הקיצוני ביותר הקיים במשפט הישראלי - הכרזה על בטלות של חקיקת יסוד", נכתב בטיוטת הבקשה. "מדובר ברעידת אדמה במשפט הישראלי, ואין כל נימוק מדוע ההתייחסות הלעומתית (של משיבי הממשלה וייתכן גם של הכנסת) לעמדה כה קיצונית".
בומבך טען כי "בתיק החשוב והמכריע מכולם - לוח הזמנים בהול ומזורז מכולם. אין שום דבר דחוף בעתירות האלה, ושום אסון לא היה קורה אם הדיון בהן היה מתקיים בעוד שלושה, או ארבעה, או חמישה חודשים, כפי שנעשה הדבר בעתירות דומות אחרות - ואף כאשר נתקף תיקון לחוק יסוד".
הגשת בקשת הדחייה הגיעה כאמור לאחר פרסום עמדתה של בהרב מיארה, כחודש וחצי לאחר שהתיקון לחוק יסוד: השפיטה עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. היא ציינה כי בשל "הפגיעה האנושה שלו ביסודות המשטר הדמוקרטי, ובהתאם לאמות המידה שהותוו בפסיקה סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי אין מנוס מלהכריז על בטלותו".
היועמ"שית התנגדה לתיקון כבר בדיונים המקדימים בוועדת החוקה של הכנסת - וב-ynet פורסם בחודש שעבר כי היא תקרא לפסול את החקיקה, על אף שמדובר בתיקון לחוק יסוד. כעת, בתגובתה הרשמית לעתירות - התומכת בהן - היא מסבירה כי אין מנוס מביטול התיקון לחוק - על אף שמדובר בתיקון לחוק יסוד, "בשל פגיעתו הקשה של התיקון בציבור והשלכותיו החמורות על הפרדת הרשויות, שלטון החוק וזכויות הפרט". לדבריה, "למעשה, הרשות המבצעת רתמה את כוחה הקואליציוני לקידום חקיקת יסוד שבאמצעותה הוגבלה אפשרותו של בית המשפט באופן מיידי לפקח על כך שהיא - הרשות המבצעת - לא תעשה שימוש לרעה בכוחה".
היא הזהירה: "ביטול עילת הסבירות עלול להביא לפריצת גבולות בכל הנוגע למינויים פוליטיים ולמינויים הלוקים בהיבטי טוהר המידות – וכפועל יוצא לפגיעה בתפקוד התקין של השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בהיעדר ביקורת שיפוטית בעילת הסבירות, תוסר מגבלה מרכזית על יכולתם של הממשלה ושריה לסיים את כהונתם של בעלי תפקידים בכירים, לשנות את דרכי מינויים ואת הגדרת תפקידם או לצמצם את סמכויותיהם. זאת, גם כאשר מדובר בבעלי תפקידים הממלאים פונקציות של שמירת סף".
בצל איום הפיטורים על שומרי הסף, שחל גם עליה, היא מסרה: "הדבר יוביל בתורו לפגיעה קשה בעצמאותם וביכולתם של בעלי תפקידים בכירים בשירות הציבורי, לרבות שומרי סף ובעלי סמכויות אכיפה ואסדרה, לבצע את תפקידם כנדרש".
היועמ"שית התייחסה גם לכלל מתווה חקיקת המהפכה המשפטית, ואמרה כי "מהלכי הקואליציה בפועל והצהרות ראשיה, לרבות תוכנית מפורטת שהציג שר המשפטים לוין בחודש ינואר 2023, מלמדים כי אנו מצויים בעיצומו של מהלך רחב שנועד להביא לשינוי משטרי יסודי בשיטתנו המשפטית". לדבריה, "המשותף למרכיביו הוא הסרת בלמים ואיזונים מעל כוחו של השלטון, באמצעות ניוון יכולתה של הרשות השופטת לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית על הרשות המבצעת והמחוקקת.
הלכה למעשה, במסגרת שלב א' של התוכנית שהוצגה, ייחסם בית המשפט, באמצעים שונים, מלבקר את השלטון ומלהעניק סעד לפרט ולציבור", המשיכה בהרב-מיארה. "לכך מצטרפת החלשה של שומרי הסף המהווים קו הגנה ראשון לשלטון החוק ולרוב גם קו ההגנה היחיד ביחס לרוב המכריע של החלטות הרשות המבצעת שאינן מגיעות לביקורת שיפוטית. כל זאת, ללא הצגת ערובות חלופיות לשמירה על זכויות הפרט, עקרונות היסוד ושלטון החוק. מלכתחילה הוצג התיקון הנוכחי כחלק מהשלב הראשון של המהלך הרחב, וחקיקת התיקון היא נדבך במימושו בפועל. המהלך הרחב מעיד גם הוא על המשמעויות של התיקון העומד לבחינה, ועל ההקשר שבו יש לפרש ולהבין את הנזקים הגלומים בו".
ח"כ טלי גוטליב תקפה את היועמ"שית וטענה כי היא "מפרסמת בגלוי עמדה לרעת מי שביקש ממנה ייעוץ. יועץ משפטי נאמן תמיד יבחן את החוק והפסיקה וימצא דרך לגיטימית לחוות דעה משפטית הולמת למבקש חוות דעתו". גוטליב הוסיפה: "הגברת מיארה אינה יועצת של הממשלה. היא פוגעת בממשלה, מבזה את הממשלה והכנסת, ופועלת ממניעים פוליטיים שמקדשים כל אמצעי".
בתוך כך, יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, שתקף את בהרב מיארה וטען כי "ממשלת ישראל זקוקה ליועצת משפטית", פנה אתמול ליועמ"שית הכנסת שגית אפיק - וביקש ייצוג עצמאי בעתירה בעניין חוק יסוד: השפיטה, במטרה לדרוש מנשיאת העליון אסתר חיות לפסול את עצמה. "נשיאת העליון לא תוכל לדון בתיק בלב פתוח ובנפש חפצה", טען. עם זאת, עו"ד אפיק בכל זאת תופיע בפני בית המשפט כמי שמייצגת את הכנסת.
הבקשה הגיעה ברקע חילוקי דעות והימנעותה של עו"ד אפיק מלהגיש בקשת פסילות נגד חיות, שתימנע מלשבת בהרכב הדן בהצעת החוק לביטול עילת הסבירות, לאור התבטאויותיה נגד המהפכה המשפטית.
רוטמן הצהיר כי בכוונתו להשמיע טענותיו בפני ההרכב שדן בבית המשפט העליון בעתירות נגד החוק, מאחר והוא מופיע בחלק מהן כמשיב עצמאי במסגרת תפקידו כיו"ר ועדת החוקה. במכתבו לאפיק הדגיש "אני סמוך ובטוח שבכל הנוגע לייצוג הכנסת ולהצגת הטיעונים בעניין תוקפו של החוק, תייצגי את הכנסת בכישרון ובהצלחה כפי שעשית במקרים רבים בעבר", אולם הבהיר "כמשיב בחלק מהעתירות יש לי הזכות ואף החובה להשמיע את טענותיו בפני בית המשפט".
במכתב מפרט יו"ר ועדת החוקה מדוע לדעתו נדרשת הגשת בקשת הפסילה נגד חיות: "דעתה של כבוד נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, 'ננעלה' באופן מוחלט. נראה שגם טיעונים לגופו של עניין שיועלו על-ידי הצדדים לא יישמעו כלל על-ידה, בשל הפקפוק שכבר הפגינה במניעיהם של הטוענים, בטוהר כוונותיהם, ואף בייחוס לתומכי התוכנית לתיקון מערכת המשפט".
יועמ"שית הכנסת אישרה את הבקשה, והשיבה לרוטמן כי "איני מוצאת לנכון להגיש בקשה לפסילת כבוד הנשיאה חיות. משאתה מבקש לייצג את עצמך בהליך, ומבלי להידרש לטענות שבמכתבך, נגיש לבית המשפט הודעה כי הייעוץ המשפטי לכנסת אינו מייצג אותך בהליך שבנדון".
פורסם לראשונה: 22:31, 03.09.23