בתיק 1000 מואשם נתניהו במרמה והפרת אמונים, בטענה שקיבל טובות הנאה מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, שאל תחילה לנוכח חקירת אם הבית בביתו של פאקר, שני קוסקס, האם נחקרו אבות בית נוספים ורלוונטיים בביתו של מילצ'ן. העד השיב: "לא", וחדד האשים: "כי הם לא 'אנשי הדס קליין (העוזרת האישית של מילצ'ן)', והיא לא הפנתה אליהם".
חוקר המשטרה ראכלין הסביר: "בעדות הדס עלה שיש מספר מצומצם של אנשים שהיו מעורבים בקבלת טובות ההנאה למשפחת נתניהו - הדס ויונתן (חסון, הנהג של מילצ'ן). קוסקס הוכנסה למעגל העניינים כשהדס אמרה לשרה נתניהו ש'אין ברירה אחרת'. לכן, לחקור אנשים אחרים לא נראה לי רלוונטי". חדד ציין שקיימים יחסי היכרות בין השלושה.
חוקר המשטרה גיל ראכלין עם הגעתו לבית המשפט
העד טען לחשאיות במעבר טובות הנאה, בשקיות, לבני הזוג נתניהו. "אני אומר לך שהיה פה סוד", ציין ראכלין. חדד: "העדים אמרו שלא היה". העד: "עצם זה שהייתה בקשה מצד שרה נתניהו שהשקיות יהיה אטומות ונתניהו רצה שהסיגרים יהיו בשקיות, יש פה רצון של משפחת נתניהו, מסיבה כזו או אחרת, שזה לא יוודא לכולם". חדד: "אבל הדס העידה שהיוזמה הייתה שלה לשים בשקית אטומה ורק בבית של פאקר. הייתה לכם קונספציה לא מאוד חכמה ומתוחכמת. ראש הממשלה לא העלה לדעתו שיש פה דבר פסול".
חדד ניסה לברר מדוע קליין לא הגיעה עם נייד לחקירה. העד השיב: "קרה לי מקרה שלקוח שלך עו"ד חדד הגיע בלי טלפון כי נתת לו הנחיה. לא נראה מוזר. אדם שהגיע בלי טלפון יש לו סיבה לאו דווקא קשורה לאירועים פליליים, זה הפרטיות, הם לא רוצים שחוקר ייגע להם בטלפון".
בהתייחס לתיק 2000, שגם בו מואשם נתניהו במרמה והפרת אמונים, שאל הסנגור חדד על שיחת רקע שעשה החוקר ראכלין ליועץ המשפטי של הכנסת לשעבר איל ינון בנושא חקיקת "חוק ישראל היום". חדד: "ינון דיבר על 'זרמים תת-קרקעיים' (הכוונה לאינטרסים בבסיס של הצעות חוק שונות שהן "מתחת לקרקע"), שהייעוץ המשפטי שם יכול להיות מודע על קיומם עד קומה מינוס 3 או 4, אתם בודקים את ה'זרמים' האלו?". ראכלין השיב: "אתה חושב שאפשר? איך אפשר? הרי השיחה בין נתניהו לבין מוזס התקיימה לא במינוס 40, במינוס 100".
חדד שאל עוד בתיק 1000 על הוויזה של מילצ'ן לארה"ב, אחרי שנטען כי נתניהו פעל בניגוד עניינים וניסה לסייע בחידושה. בקו ההגנה שלו, חדד טוען שנתניהו פעל לסייע בשל נימוק ביטחוני - פעילותו של מילצ'ן למען מדינת ישראל וקשריו עם המוסד."לא בדקתם את העניין הביטחוני בוויזה?", שאל חדד. העד השיב: "זה נאמר על ידי נתניהו ומילצ'ן".
חדד הזכיר את תקופת תמיר פרדו בעת כהונתו כראש המוסד: "לפי הדוח שלכם מילצ'ן היה סייען של המוסד, למה לא שאלתם את פרדו (שנחקר) על התרומה של מילצ'ן? זה לא רלוונטי לתיק?". העד הודה שלא, וחדד הציג מסמך שבו צוין כי "ראש המוסד (פרדו) מתחזק עם מילצ'ן, ונפגש איתו פעמיים בשנה ל-40 דקות בכל פעם".
חדד שאל גם על נושא הפטור ממס לתושבים חוזרים של מילצ'ן - תחום שמוגדר באישום כ"פעילות בניגוד עניינים" של נתניהו. חדד התמקד בשר האוצר בתקופה הרלוונטית יאיר לפיד וקשריו עם מילצ'ן. ראכלין הסביר: "על לפיד אין שום ראיה שקיבל טובות הנאה ממילצ'ן, יש ראיות של קו אספקה לנתניהו. נתניהו היה עם קשרים אחרים מלפיד עם מילצ'ן, והוא פעל מול שר האוצר בעניין הזה, פנה פעמיים. אין הגדרה משפטית מה זה חבר, לפיד אומר על מילצ'ן 'עבדתי אצלו, הוא ידיד שלי'". חדד: "אשתו של לפיד בקשר עם הבת של מילצ'ן ובתו תומכת וממקימות יש עתיד". העד: "זה לא רלוונטי".
סנגורו של נתניהו הציג כיצד ראש הממשלה העיד בחקירה שהוא ומילצ'ן חברים טובים: "חבר כאח לי". החוקר ראכלין: "מילצ'ן אמר לנו 'אנחנו ידידים, לא חברים', עדה אחרת אומרת ש'מילצ'ן אינטרסנט ואין לו חברים'. כשיש חבר שהוא כמו אח אז הוא לא אומר 'מגעיל אותי' על התנהגות, ולא מחפש להכניס את פאקר (שבשלב מסוים הצטרף למילצ'ן לתת מתנות).
חדד: "נתניהו מציג מסמכים על חברות". העד: "אין מסמכים על חברות, איזה מסמכים?". חדד: "היו מכתבים מאמו של מילצ'ן, מאחותו, שאותם אתה לא זוכר" העד: "עם כל הכבוד, אני לא זוכר אחרי שבע שנים את דליה, ציפי ושושנה".
חדד שאל על תיק 2000: "תאשר שבחקירה שלך לא נתנו לנתניהו לעיין בתמליל 'שיחות מוזס-נתניהו' למרות שביקש". העד: "מנהל החקירה סבר שלא. אתה מראה לנחקר מה שנכון חקירתית, אין חובה להראות את כל התמליל, גם מהותית וגם טכנית (זמן מוגבל). מהותית מציגים את שיא השיחה שאנחנו סברנו, ומבקשים הסבר".
בתוך כך, השופטים במשפט קיבלו היום החלטה שלפיה זאב רובינשטיין, מקורבם של נתניהו ושאול אלוביץ' שמתגורר בארה"ב ונחשד בתיק 4000 ("תיק וואלה-בזק") שבו מואשם ראש הממשלה בשוחד, מרמה והפרת אמונים, יזומן להעיד במשפט.
הסנגורים בתיק 4000 התנגדו לעדותו מכיוון שלא נגבתה ממנו גרסה בחקירה, ומכיוון שלא ניתן לזמן בפרשת התביעה עדים שטרם העידו. יחד עם זאת, השופטים הסבירו כי הדבר נבע מכך שרובינשטיין עזב את חקירתו. חוקרי משטרה הגיעו למקום מושבו, ולאחר שהוזהר על-ידם הוא עזב.
השופטים ציינו בהחלטתם כי "לא נוכל לקבוע על יסוד התשתית שלפנינו כי האזהרה הייתה חסרת יסוד בדין, או כי עמדה בניגוד להתחייבות תקפה של גורם מוסמך של מי מרשויות האכיפה בישראל. נוסיף, כי מטרת העדתו של מר רובינשטיין מוגבלת. התכתובות אשר המדינה מבקשת לאשר באמצעות העד מצויות בחומר החקירה. הן נמסרו להגנה זה מכבר. תוכנן ידוע לה במלואו. במצב זה, בהעדתו של העד לא טמונה הפתעה כלשהי להגנה, או פגיעה אחרת כלשהי ביכולתם הסבירה של הנאשמים להתגונן".
בקשת המדינה לזמן את רובינשטיין כעת לעדות נועדה למטרה אחת ויחידה: אישור תוכן ההתכתבויות שלו עם מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה.
כמו כן החליטו השופטים לפסול כראיה את התכתבויות עורך וואלה לשעבר ינון מגל עם ישועה. ההגנה טענה כי ההתכתבויות לא הוצגו לפני מגל או ישועה ושלא התקבלה התייחסות שלהם להתכתבויות. לפיכך, טענה ההגנה, אין להתיר את הגשתן כראיה לאמיתות תוכנן. השופטים קיבלו את עמדת ההגנה ופסלו את הראיה.
