"מבינה אותך אלוהים, שרוצה את אביתר שלך"
רס"ן אביתר כהן ז"ל
אלפים ליוו למנוחות את רס"ן (מיל') אביתר כהן ז"ל, קצין הדרכה בגדוד 8111 שנפל בדרום רצועת עזה. בנו דניאל, שאמור להתגייס בימים הקרובים, ספד לו: "אבא, הבטחת לבוא ביום הגיוס שלי עם מדים. הייתי צריך להיות בלשכת הגיוס ואתה איתי ובמקום זה אני פה מלווה אותך".
הלווייתו רס"ן (במיל') אביתר כהן ז"ל
(צילום: עידו ארז)
"אבא, אנחנו ננצח. נחזיר את החטופים, נחזור לגוש קטיף, אנחנו נתחתן ונעשה ילדים. ננצח את מה שהם רצו לעשות. היית האבא הכי טוב שאפשר", ספדה הבת הדס, ששבה ארצה משירות לאומי בחו"ל. "לא היית צריך למות כדי שאחזור לארץ, מספיק שהיית אומר שאתה מתגעגע. אני מצטערת שלא נפרדנו כמו שצריך ושלא הספקתי להגיד לך שאני אוהבת אותך".
רעייתו תמי ספדה בבכי: "לכל אחד ואחת יש את האביתר הפרטי שלו. השכלת לגעת ולהגיע לכל מי שמכיר אותך. אני זכיתי באביתר שלי, החבר הכי טוב שלי, האהבה הגדולה שלי. אני מודה לך ריבונו של עולם שזכיתי באהבה כזו. מוקדם לי להחזיר את המתנה הזו, אבל אני מבינה אותך אלוהים, שאתה רוצה את אביתר שלך".
"איך הורים מספידים בן? לא הכינו אותנו לקבור בן", ספדו ההורים יפה וישראל. "בכל 42 שנות חייך הקרנת אהבה לזולת ולמדינת ישראל. כמה סמלי שאתה הבן הרביעי שלנו וקיבלנו את ההודעה בנר רביעי. המשכת את גבורת החשמונאים. היית הבן הטוב שבטובים. אנחנו נפרדים, אך לא נשכח אותך לנצח".
"גם את הפרידה עשית הכי טוב שאפשר"
רס"ר (מיל') צביקה לביא ז"ל
רס"ר (מיל') צביקה לביא ז"ל, לוחם בגדוד 699, נפצע קשה לפני מספר שבועות בקרבות ברצועת עזה. מאות בני משפחה וחברים ליוו אותו היום למנוחות בהר הרצל, לאחר שאתמול מת מפצעיו. "ילד שלי, בתפילות רבות עזבת אותנו לגנזי מרומים, פיקדון לשלושים וחצי שנים. ילד נשמה, חבר טוב, שמסתכל על העולם בעין טובה. יודע להעריך ולהודות על כל דבר", ספדה אימו.
הלווייתו של רס"ר (מיל') צביקה לביא ז"ל
"היית מתווה הדרך, בן מסור, אח אוהב וחבר, עובד סוציאלי בנשמה ובמעשה", הוסיפה האם. "היית בעל נפלא לטליה הלביאה שלך. כל כך מתאים לשניכם השם לביא. היית אבא נפלא, שטותניק, מלא בהכלה, סבלנות, חום ואהבה".
"גם את הפרידה עשית הכי טוב שאפשר – נתת לנו שלושה שבועות של חסד לתפילה, לתקווה ואמונה. בזכותך אמרו הרבה פרקי תהילים, הופרשו חלות באינסוף מקומות. זיכית את העולם בכל כך הרבה טוב. עזרת לנו להבין בהדרגה שעם הפציעה הזו שלך לא תוכל לחיות. אנחנו נפרדים ממך בכאב גדול וגעגועים לחיבוק העוטף שלך. מודים לה' על כל יום שהיית איתנו".
האח רועי ספד: "צביקוש, תמיד היית השראה גדולה עבורי. תמיד הסתובבתי בכל מקום כל כך גאה להיות אח שלך. זכיתי לאח גדול שהוא גם חבר הכי טוב. כל הזמן היית שם – מחבק ותומך עם כל הלב, בשגרה ובשמחות". האחות תמר הוסיפה: "אי-אפשר להאמין ולעכל את המציאות הזו, שאתה לא כאן איתנו. קיווינו והתפללנו כל כך חזק, אבל לצערנו לאבא מותר גם להגיד לא".
"מי היה מאמין שהכנת לעצמך את השבעה?"
רס"ן גל בכר ז"ל
מאות ליוו למנוחות את רס"ן גל בכר ז"ל, קצין הדרכה באוגדה 36, שנפל בתאונת דרכים מבצעית בדרום הארץ. "בפעם האחרונה שדיברתי אליך מול כל כך הרבה אנשים זה היה בחופה שלנו. עמדנו זה לצד זו, יד ביד, מאושרים עד הגג. תמיד כולם אמרו שליאור זכתה בגדול, וכמה שהם צדקו. אתה התגשמות כל משאלות הלב", ספדה לו רעייתו ליאור.
"בשישי שעבר היית בבית. אחרי שליווית את עומר ונועם למסגרות נכנסת הביתה ואמרת לי 'מאמי שלי, אני מתחיל לעבוד קצת בבית. אני רוצה שיהיה לך נוף יפה'. הפכת את החצר, ניקשת, גזמת, כיסחת את הדשא, ניקית את הפרגולה. כשסיימת באת אליי עם חיוך ענק ואמרת לי בגאון 'מאמי שלי, זה בשבילך. עכשיו יהיה לך שקט שלושה שבועות עד שאני בא שוב'. מי היה מאמין שהכנת לעצמך את השבעה?".
"בתקופה האחרונה כבר אמרתי לך שממש קשה לי עם המצב. כששאלת אותי מה הכי קשה עניתי לך שהלבד הזה בסוף היום הורג אותי. שנינו לא אנשים של לבד, בגלל זה היינו החיבור המושלם. אני לא יודעת איך אפשר לחיות בלעדיך, אבל אני מבטיחה לך שאני אלמד. למען עצמי ולמען עומר ונועם, שהיית כל עולמם. אני אחזור ללכת, אני אשמור על הבית המארח שלנו שמח ומלא, ועל הילדים שלנו גאים ומאוחדים. תשלח לי כוחות אהוב שלי, אני אוהבת אותך בכל לבי ומצדיעה לך בדרכך האחרונה שהיא גם הראשונה במסע החיים החדש".
"בכל פעם שיצא מהבית שאל לשלום השומר"
רס"ן (מיל') רומן ברונשטיין ז"ל
לפני שבועיים דניאל ברונשטיין חגג בר מצווה בקיבוץ רעים, יחד עם החברים של אביו למילואים. הבוקר, מלווה ברב הצבאי שהעלה אותו לתורה, הוא אמר קדיש מעל הקבר הטרי של אביו, רס"ן (מיל') רומן ברונשטיין ז"ל, שנפל בקרבות בדרום רצועת עזה.
שיירת דגלים להלווייתו של רס"ן (במיל') רומן ברונשטיין ז"ל
רומן עלה לישראל מאוקראינה בגיל 16 במסגרת תוכנית נעל"ה ולמד בהדסה נעורים. מספר שנים אחריו, עלתה ארצה גם משפחתו. הוא שירת בסדיר בחטיבת גבעתי, השתחרר בדרגת סרן, ובמשך 23 שנים שירת במילואים בגדוד 8111. רומן אהב את הגדוד, שהיה לו כמו משפחה, והמשיך להתנדב למילואים למרות שהיה יכול להשתחרר.
"הרגע הזה שחוויתי באופן אישי מתאר מי זה רומן הגיבור שנפל על הגנת המולדת", סיפר ראש העיר בת ים צביקה ברוט, שמלווה את המשפחה. "הגעתי להיות לצד המשפחה כשקיבלה את הבשורה הקשה והשומר של הבניין סיפר לי בדמעות עד כמה רומן הקפיד, בכל פעם שיצא או חזר הביתה, לעצור לידו, לשאול לשלומו, לבדוק אם זקוק לעזרה במשהו. מעולם לא חלף על פניו מבלי לעצור לרגע לברך ולהתעניין בו".
