הבחירות לפרלמנט האירופי, שהחלו הבוקר (יום ה') עם פתיחת הקלפיות בהולנד ויסתיימו ביום ראשון בערב, יעמדו הפעם בסימן עליית הימין הקיצוני, ו-373 מיליון אזרחים מ-27 מדינות יבחרו בהן את 720 נציגיהם. לראשונה אחוז המצביעים צפוי להיות גבוה מאוד – ועל פי סקרים שונים ככל שהבוחרים צעירים יותר, כך הם נוטים להצביע למפלגות קיצוניות המביעות ספק באיחוד האירופי ולמעשה מנסות לפורר אותו מבפנים.
הבחירות לפרלמנט, המחלק את זמנו בין בריסל לשטרסבורג, נערכות אחת לחמש שנים והן בחירות ישירות. המוסד מצביע בין היתר על חוקים בינלאומיים המחייבים את 27 החברות, על התקציב המשותף ועל כניסת מדינות חדשות לאיחוד.
ב-2019 החלה מגמה של התפוררות גוש המרכז בפרלמנט ועליית מפלגות הימין, והמגמה הזו צפויה להימשך גם הפעם: בצרפת צופים הסקרים 33% לרשימה בראשותו של ג'ורדן ברדלה, מועמד מפלגתה של מרין לה פן החזית הלאומית. בהונגריה צפויה מפלגתו של ויקטור אורבן לסחוף 48% מכלל הבוחרים, וביוון מקבלת מפלגת "הדמוקרטיה החדשה" מהימין הקיצוני 33% מהקולות. בגרמניה תהפוך כנראה מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD ) למפלגה השנייה בגודלה מטעם המדינה, עם 16%. בסך הכול עשוי איחוד מפלגות הימין להפוך לגוף הפוליטי השלישי בגודלו בפרלמנט.
השפעת צירי הימין הקיצוני תלויה בהסכמים בין המפלגות מאותו הגוש. מגמה זו מדאיגה את מתנגדיו, במיוחד לאור ההתחזקות הצפויה לו במדינות השולחות את מספר הנציגים הגדול ביותר: גרמניה (96), צרפת (81), איטליה (76), יוון (61) ופולין (53). אפילו בפורטוגל, מדינה עם מסורת שמאל, צפויה מפלגת הימין שגה ("מספיק!"), שנוסדה רק לפני חמש שנים, לקבל 20%. גם במדינות סקנדינביה ניכרת עלייה בשיעור התומכים בימין הקיצוני.
הצעירים הם כאמור כוח חשוב בבחירות הללו. באוסטריה, בלגיה וגרמניה אף ירד גיל ההצבעה ל-16. רבות ממפלגות הימין והשמאל הקיצוניות בחרו בנציגים מתחת לגיל 40 ברשימות. כדי לפתות מצביעים פותחה למשל בצרפת אפליקציה דמוית טינדר, ב-23 שפות, המשדכת לכל בוחר את ראש הרשימה המתאים לו.
אצל בוחרים עד גיל 34 נרשמת התנגדות עזה למדיניות ההגירה של האיחוד. האקולוגיה, נושא שנחשב כאמור מרכזי בבחירות האחרונות ב-2019, נדמה היום לבוחרים רבים כ"מותרות", בשל המשבר הכלכלי ביבשת. רוב המצביעים מתעניינים בהשפעת האיחוד האירופי על חייהם, כשרבים חוזרים לתפיסה לאומנית ודורשים חופש פעולה כלכלי ופוליטי רחב יותר.
על הגל הזה רוכבות סין ובעיקר רוסיה, המנסות להשפיע על המצביעים באמצעות תיאוריות קונספירציה, כמו חוקים בנושאי זהות מינית המטרידים את בוחרי הימין הקיצוני ו"הוכחות" מפוברקות ל"תוכניות לגניבת הבחירות", או סתם על ידי יצירת מחלוקות בנושאים בוערים. בצרפת למשל קישרו החוקרים את רוסיה ישירות לשורת כתובות גרפיטי אנטישמיות וכתובות נגד האולימפיאדה. בינה מלאכותית מציפה את הרשת במסרים אמינים לכאורה ובהקלטות קוליות מהונדסות.
סביר להניח שמפלגות המרכז הדמוקרטיות ישמרו עדיין על הרוב בפרלמנט, אולם עליית הימין הקיצוני, כפי שאמר נשיא צרפת עמנואל מקרון, "תביא טלטלה לאירופה שתשנה את פניה".