הסגרים, הריחוק החברתי והלמידה מרחוק עשו את שלהם: עלייה דרמטית במצוקה רגשית ובתחלואה נפשית בקרב ילדים ובני נוער על רקע הקורונה. פסיכולוגים חינוכיים מדווחים על תופעת קשות של חרדה, דיכאון, אובדנות, הפרעות התנהגות ואכילה, ושימוש בסמים ובאלכוהול.
65% מהפסיכולוגים החינוכיים מדווחים על עלייה בתופעת האלימות בבתי הספר היסודיים. מחצית מהם מדווחים על עלייה באלימות בעל-יסודיים. 78% מהפסיכולוגים מדווחים על עלייה משמעותית בפניות על רקע אובדנות ביסודיים ו-85% בעל-יסודיים. כמעט מחצית מהפסיכולוגים החינוכיים ציינו כי התלמידים התקשו לחזור לשגרת לימודים סדירה, בעיקר בעל-יסודיים. לדבריהם, תלמידים רבים פשוט "ויתרו" על השנה החולפת.
הממצאים המדאיגים האלה עולים מדו"ח חדש של פורום ארגון הפסיכולוגים הציבוריים, המתבססים על דיווחי פסיכולוגים חינוכיים הפועלים במאות בתי ספר ברחבי הארץ ובמסגרות פרטיות. הפסיכולוגים מתריעים לקראת החזרה ללימודים, כי אם לא יינתן מענה מערכתי לתלמידים תחול החמרה נוספת שתרחיב את שיעור התלמידים שייפגעו באופן מיידי, ושאת תוצאותיה נראה גם כבוגרים בפשיעה, באבטלה, בחוסר השכלה ובמצוקות אחרות.
בכירה במשרד החינוך על ההיערכות ל-1 בספטמבר
(צילום: שחר גולדשטיין)
לאחר תקופה ממושכת מאוד של למידה מרחוק, תלמידי החטיבות והתיכונים התקשו להתמודד עם הדרישות והלחצים של מערכת החינוך. מהדו"ח עולה כי בבתי ספר רבים ניצלו את משך הזמן הקצר עד חופשת הקיץ למרתונים של "צמצום פערים" ולמידה אינטנסיבית, ולא ניתנה שהות מספקת לתהליכי ההסתגלות הנדרשים לאחר נתק ממושך מהמסגרת החינוכית. הם ממליצים כי אם מערכת החינוך תתמודד עם סגרים נוספים, חשוב לאפשר זמן להסתגלות מחודשת לשגרת לימודים משום שלמידה מחייבת בראש ובראשונה פניות נפשית.
"על התלמידים להיות פנויים נפשית כדי להיות מסוגלים להתמודד עם אתגרי הלמידה, ועל אחת כמה וכמה עם אתגרי הבחינות והבגרויות בגילים הבוגרים יותר. ללא פניות נפשית, הדרך לייאוש וויתור על למידה קצרה מאוד", הזהירה יו"ר פורום ארגון הפסיכולוגים הציבוריים, ד"ר ירדן מנדלסון. "במהלך ההתמודדות עם המשבר נגרמו נזקים נפשיים מגוונים לילדים ולבני הנוער. תלמידים רבים התקשו לחזור לשגרת לימודים סדירה, חלה עלייה בהיקף תופעות האלימות בבתי הספר ושיעורם של הקשיים החברתיים והלימודיים עלה. עלה השימוש במסכים, וכן נמצאה עלייה בשימוש באלכוהול ובסמים, במתחים בתוך המשפחה ובהפרעות אכילה ושינה".
מנדלסון אמרה, כי נתוני הסקר מוכיחים באופן חד-משמעי את הצורך במענה רגשי ופסיכולוגי מותאם לילדים ולבני נוער, ולמבוגרים המשמעותיים בחייהם.
הפסיכולוגים נשאלו מהם הקשיים המרכזיים שהם מזהים מאז החזרה על רקע הקורונה בקרב כלל התלמידים, יסודיים ועל-יסודיים. כ-86% דיווחו על חרדות. כ-77% דיווחו על דיכאון. מחצית מהפסיכולוגים דיווחו על ביטויים של אובדנות, 40% על הפרעות התנהגות וכ-9% על סימפטומים פוסט-טראומטיים.
הילה קלעי-נובוטני, פסיכולוגית חינוכית מומחית, ציינה כי ישנם ביטויים פיזיים אצל התלמידים כתגובה לחוויה הרגשית הקשה של הבדידות והחרדה הגבוהה בגלל ההסתגרות הארוכה בבתים. "תשישות זום, קושי בריכוז, השמנת-יתר והפרעות אכילה באופן כללי מאוד נפוצות בשנה האחרונה", הסבירה קלעי-נובוטני. "ראינו היקפים דומים של חרדה בתקופות של מצב ביטחוני מתוח, אבל לרוב יש החלמה ספונטנית כשמצב הלחץ הוא זמני.
"לעומת זאת, כאן מדובר במצב סטרס מתמשך ולכן ההיקפים רחבים יותר גם בעוצמה, גם במגוון וגם בסוג האוכלוסייה", הוסיפה קלעי-נובוטני. "אנחנו פוגשים ילדים ובני נוער מכל הקשת של המגדרים והמעמדות הסוציו-אקונומיים. זה פגש את כולם. מה גם שחלו תמורות במצבים המשפחתיים, ואצל חלק מהמשפחות גם שינויים במצב הכלכלי".
עורכי הדו"ח הסבירו, כי ההסתגרות וההישארות בבית של תלמידים ללא השגחה, בעוד שהוריהם יוצאים לעבודה במשך שעות רבות, מובילות לעלייה ברמות המתח והלחץ המשפחתיים, ולסיכוי רב יותר לחשיפה לגורמי סיכון מבלי שיהיה גורם מפקח.
