בבית המשפט המחוזי בירושלים המשיכו היום (רביעי) הדיונים בתיק 4000 - תיק "בזק-וואלה", שבו נאשם ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו בסעיף שוחד, מרמה והפרת אמונים. העד עדי קופלוביץ, מאגף כלכלה במשרד התקשורת, המשיך למסור עדות, ודיבר על הנושאים הרגולטוריים במשרדו שנוגעים לקבוצת בזק, ורפורמות שונות בעניינה. קופלוביץ סיים להעיד לאחר שנחקר נגדית על ידי סנגורם של איש העסקים שאול ואיריס אלוביץ', עורך הדין ז'ק חן, ועל ידי סנגורו של נתניהו בעז בן צור.
לפי כתב האישום, בין נתניהו לאלוביץ', בעל השליטה לשעבר בקבוצת בזק, התקיימו יחסי שוחד. על מנת לממש את הנחיית נתניהו להיטיב עם בזק, פעל שלמה (מומו) פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, לקידום ענייני אלוביץ' במשרד התקשורת.
בין היתר מוזכר שבהתאם להוראות שנתן לו נתניהו בשיחת ההנחיה למתן את ירידת המחירים במסגרת "רפורמת השוק הסיטונאי", שינה פילבר את שיטת הביצוע של ה"רפורמה בשוק הטלפוניה" לשיטה המועדפת על בזק. זאת, על אף שהשיטה נשקלה ונדחתה בעבר על ידי משרד התקשורת.
עורך הדין חן, בקו ההגנה שלו היום, כפר בטענות האישום בסעיף. הוא טען שגורמי המקצוע במשרד עסקו ברצינות בהחלטה לשינוי השיטה והיא התקבלה משיקולים עניינים אחרי דיונים בנושא, ואף שמשרד התקשורת הוא שביקש מבזק עצמה לגבש פתרון לסוגייה.
חן דיבר תחילה על מדיניות פילבר במשרד: "עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת הוא כינס את פורום ההנהלה. דיברנו על זה אתמול באותו מסמך - שהוא מודיע לפורום ההנהלה איך הוא מגבש את המדיניות במשרד התקשורת מול המפוקחים (כלומר חברות התקשורת). הוא הודיע שמעכשיו ההתנהלות מול כל המפוקחים תהיה ברוח אחרת של הידברות".
קופלוביץ: "אני זוכר שזו הגישה שבה הגיע למשרד".
חן: "תאשר לי שזה היה שינוי משמעותי לעומת הגישה של המנכ"ל הקודם (אבי ברגר)".
קופלוביץ: "הייתה הידברות והליכים תקינים, שימועים ושיתוף ציבור גם בתקופה של ברגר, והעמדות של בזק והוט נשמעו. אני חושב שהתפיסה החדשה של פילבר היא שהיחסים הופכים להיות יחסים של שיתוף פעולה - ללכת יד ביד - ולא יחסים של מפקח-מפוקח. אנחנו חשבנו (הכוונה לגורמי המקצוע באגף הכלכלה, ג.מ) שזה לא צפוי להיות אפקטיבי, אבל חשבנו שזה שינוי עמדה סבירה ואפשר לנסות אותה".
חן: "וזה לא היה סוד, כל השוק ידע על זה. זו הרוח החדשה, כל השוק ידע".
קופלוביץ: "מניח שכן, כן".
חן: "התקיימו פגישות עם מומו ומשרד האוצר בנושא הפתרון לטלפוניה ב-29 ביולי, יש פרוטוקול. אנחנו רואים שאין הדהוד של הטענה שבזק רוצה לעבור לשיטת הריסייל (השיטה שנקבעה בסופו של דבר, ג.מ) באמצעות פילבר, אלא דיונים ארוכים עם כל הגורמים המקצועיים".
קופלוביץ: "את הצורך לפתרון חלופי פילבר הציג כצורך שעולה מהשוק. אמר צורך לפתרון מיידי - מבחינתי זה היה נתפס כעמדה סבירה אם זה נעשה נכון. אם ההצעה הגיעה קודם מבזק או ישיבות אני לא זוכר".
חן: "בג"ץ שלח אתכם לדבר על השיטה. משרד התקשורת ומשרד האוצר הזמינו אותה לתת הצעה לפתרון. ידעת על זה?".
קופלוביץ: "את מסגרת התהליך אני זוכר, שכל הזמן עולה השאלה - בזק טענו שמשרד התקשורת התחייב להם".
חן: "רשום במסמך שאני מציג שבזק תציג את הפתרון שלה לנושא הטלפוניה, לבקשת משרד התקשורת".
קופלוביץ: "זה עולה מהמסמך. אני לא זוכר מאיפה הגיע הרעיון הראשון, היוזמה של לנסות פתרון, זכרתי באותה עת שפילבר הציע. זה שעלתה יוזמה מהמשרד להציע פתרון חלופי זה עולה".
חן: "בעקבות הצעת משרד התקשורת מנכ"לית בזק הנלדר חוזרת עם פתרון לבקשת המשרד - 'ריטטל מינוס' - והמחירים מופחתים ב15%. אתה רואה?".
עו"ד ז'ק חןצילום: יאיר שגיאקופלוביץ: "כן. את זה ידעתי. אני זוכר שגם בחנתי את ההצעה".
חן: "ידעת שהפתרון של בזק הוא רעיון שעלה הרבה קודם על ידי בכירי משרד התקשורת?".
קופלוביץ: "כן. למיטב זכרוני הייתה פגישה של חיים בירון שחשב שהוא עדיף, במסגרת הזו העלה אותה שוב".
חן: "המעבר בין שיטת הפרי סלקשן לשיטת הפרי סייל עלה גם שנים קודם. אמרת שזה סביר?".
קופלוביץ: "כן, כפתרון חלופי זמני אם נעשה נכון".
עו"ד בעז בן צורצילום: שאול גולןלאחר מכן, ענה קופלוביץ לשאלות עורך הדין בן צור, ואישר כי "מעולם לא הייתי בקשר עם מר נתניהו". בן צור תהה לגבי רפורמה אחרת שפילבר טען שניסה לקדם - פריסת סיבים אופטים. "איפה ישראל הייתה מול אחרות בהשקעה של סיבים אופטיים מול העולם?", שאל. קופלוביץ השיב כי "היינו במקום בכלל לא טוב באמצע והדרדרנו בכל מה שקשור לפריסת סיבים. אנחנו רחוק מאחור".
בן צור: "שנים אחרי פילבר (כמנכ"ל המשרד) אנחנו במקום עלוב. במבחן התוצאה המשק נפגע. אין לי שום דבר להגיד טוב על פילבר אבל בסוף הוא ניסה לקדם משהו".
קופלוביץ: "במבחן התוצאה הכלי המרכזי לקידום תשתיות של בזק לא קודם בתקופת פילבר בכלל, ואת התוצאות אנחנו רואים. בסופו של דבר זה לא קודם. היו נסיונות שאם היו צולחים היו מביאים לתוצאות".
