ארצות הברית שולחת לאוקראינה פגזי ארטילריה שמאוחסנים במאגר נשק אמריקני בישראל, כדי לעזור לה במלחמה נגד רוסיה. כך דיווח הלילה (בין שלישי לרביעי) ה"ניו יורק טיימס", בידיעה שעליה חתום גם עיתונאי "ידיעות אחרונות" רונן ברגמן. לפי הדיווח, המהלך אושר על ידי הממשלה הקודמת בראשות יאיר לפיד, בתום הערכת מצב ביטחונית ולאחר בקשה של וושינגטון להיעזר במלאי - על רקע המתיחות שמהלך מסוג זה עלול ליצור מול מוסקבה.
לפי הדיווח, שמסתמך על גורמים אמריקנים וישראלים, הפנטגון שלח לקייב מאות אלפי פגזים ממאגר עצום של נשק ותחמושת אמריקניים שנמצא בישראל. על המאגר הזה היה ידוע למעטים, והפגזים נשלחו לאוקראינה כדי לעזור לה להתמודד עם המחסור שלה בתחמושת מסוג זה. המאגר, על פי הדיווח, כולל תחמושת ונשק שבהם משתמש הפנטגון בסכסוכים במזרח התיכון, וארה"ב אפשרה גם לישראל לקבל גישה לאספקה זו במצבי חירום.
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הפכה למלחמת התשה שמונעת על ידי ארטילריה, כשכל צד סופג אלפי פגזים מדי יום. לקייב אזלה התחמושת מתקופת ברית המועצות, והיא משתמשת במידה רבה בתחמושת ונשק שנתרמים לה על ידי ארה"ב ובעלות ברית מערביות אחרות. לפי גורמים בארה"ב ובמערב, הצבא האוקראיני משתמש בכ-90,000 פגזי ארטילריה בחודש, בערך פי שניים מהקצב שבו הם מיוצרים בארה"ב ובמדינות אירופה גם יחד.
מאחר שארה"ב לא יכולה לבזבז את כל מלאי הארטילריה שלה, וגם יצרניות הנשק האמריקניות לא מצליחות לעמוד בקצב של המלחמה באוקראינה, הפנטגון פנה לשתי אספקות חלופיות של פגזים כדי לגשר על הפער: אחת בישראל והשנייה בדרום קוריאה. השימוש באספקות אלו מעולם לא דווח בעבר. גורם אמריקני בכיר אמר ל"ניו יורק טיימס" כי ארה"ב שלחה עד כה לאוקראינה, או התחייבה לשלוח לה, קצת יותר ממיליון פגזי 155 מילימטר. לדבריו, חלק נכבד מכמות זו - אם כי פחות ממחצית - הגיע מהמלאים בישראל ובדרום קוריאה.
ישראל סירבה באופן עקבי מתחילת המלחמה לספק נשק לאוקראינה מחשש לפגיעה ביחסיה עם רוסיה, כמו גם במאזן הכוחות בסוריה ובמאבק נגד ההתבססות האיראנית שם. זאת בזמן שבאוקראינה העבירו ביקורת חריפה על כך שישראל עוזרת לה בצורה מוגבלת, כשהנשיא וולודימיר זלנסקי השמיע בעצמו ביקורת כזאת פעמים רבות.
ב"ניו יורק טיימס" נכתב הלילה כי לאחר שהפנטגון העלה לראשונה בשנה שעברה את הרעיון להשתמש במאגר שבשטחה, בישראל הביעו חשש בפני וושינגטון מתגובתה של מוסקבה למהלך - אך לבסוף, ככל שהמלחמה התארכה, סוכם שארה"ב תשלח לאוקראינה כ-300 אלף פגזים ממאגר זה.
לפי הדיווח, הפנטגון שלח לאירופה כ-150 אלף פגזים מהמלאי בישראל, ובקרוב הם יועברו לאוקראינה דרך פולין - כש-150 אלף פגזים נוספים צפויים לעשות בהמשך את אותה הדרך. לדברי שני בכירים ישראלים, ארה"ב הבטיחה לישראל כי תחדש את המלאי שממנו נלקחו הפגזים כשתוכל, ובכל מקרה תשלח באופן מיידי תחמושת חדשה אם ישראל תיקלע למצב חירום בעת לחימה.
לפי גורם ישראלי, על רצונה של וושינגטון להעביר את התחמושת מישראל לאוקראינה הודיע רשמית בטלפון שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין לשר הביטחון לשעבר בני גנץ, בשיחת טלפון מוצפנת ביניהם. בדיווח נכתב שגנץ העלה את הסוגייה בפני הקבינט המדיני-ביטחוני, שביקש לשמוע את חוות הדעת של נציגי מערכת הביטחון - שהמליצו להיענות לבקשתה של ארה"ב כדי להימנע ממתיחות עמה, בין היתר משום שמדובר בתחמושת שהיא רכוש אמריקני. יאיר לפיד היה אז כאמור ראש הממשלה, והוא אישר את הבקשה בתום דיון הקבינט.
הגורמים הישראלים אמרו כי לא חל שום שינוי במדיניות של ישראל לא לשלוח נשק לאוקראינה, ושהיא בסך הכול נעתרה לבקשתה של ארה"ב להשתמש בתחמושת שלה כראות עיניה. "בהתבסס על בקשה של ארה"ב, ציוד מסוים הועבר לה מהמאגרים שלה", נמסר מדובר צה"ל ל"ניו יורק טיימס".
לפי הדיווח, מקורו של מאגר התחמושת האמריקני בישראל הוא במלחמת יום כיפור ב-1973, אז ארה"ב העבירה אווירית לישראל כלי נשק כדי לעזור לה במלחמה נגד מדינות ערב. לאחר המלחמה הקימו האמריקנים מחסנים בישראל למקרה ששוב תיקלע למשבר. לפי הגורמים האמריקנים והישראלים, מזכר אסטרטגי שנחתם על ידי שתי המדינות בשנות ה-80 סלל את הדרך לכך שנכסים של הפנטגון יהיו בישראל.
אנשי צבא בכירים מעשרות מדינות, כולל כאלה מנאט"ו, צפויים להיפגש ביום שישי הקרוב בבסיס חיל האוויר האמריקני רמשטיין בגרמניה כדי לדון בשליחת טנקים ונשק נוסף לאוקראינה, ובארה"ב נאבקים מאחורי הקלעים כדי שיוכלו לשלוח לקייב כמות תחמושת שתספיק לה להמשך השנה, כשברקע המתקפה הרוסית הצפויה באביב. בוושינגטון מאמינים שאם אוקראינה תמשיך לקבל אספקה קבועה של תחמושת, במיוחד של ארטילריה וחלקי חילוף - יהיה לה סיכוי טוב להשיב לרשותה עוד שטחים שרוסיה כבשה. גם מדינות נוספות במערב שלחו פגזי ארטילריה לאוקראינה, בהן גרמניה, קנדה, אסטוניה ואיטליה.